פרוטקציה? היא תמצא אתכם אם תהיו טובים

כשמדברים "קריירה" רובנו נוטים לשכוח, שהדרך לקידום עוברת קודם כל דרך הצלחה בתפקיד הנוכחי שלנו. אני פוגשת לא מעט אנשים שמרגישים שהם יכולים יותר, שמגיע להם כבר קידום, ומרוב תסכול מזה שהקידום לא מגיע, פשוט שוכחים את התפקיד שלהם. זו דרך בטוחה למדי לוודא שהקידום לא יגיע לעולם. 

• עוד בערוץ קריירה 
• טורים נוספים בניהול קריירה
  

נכון - הקפיצות המשמעותיות בקריירה שלנו נעשות מתוך שינוי - קידום בעבודה או החלפת מקום עבודה. אך כדי שאלה יקרו הקרקע חייבת להיות מוכנה. והקרקע שלנו היא התפקיד הנוכחי. לא נטוורקינג טוב ולא פרוטקציה יעשו את זה.

אני עושה מה שמוטל עלי - זה מספיק.

לא משנה באיזה תפקיד אנחנו, זוטר או בכיר מאוד: המשך ההגשמה וההצלחה שלנו תלוי בצורה שבה נתייחס לתפקיד הנוכחי. את התפקיד כנראה שאנחנו יודעים לבצע. אך האם זה מספיק? בעיני ממש לא. בעולם השירות מקובל היום לדבר על "שירות מעל ומעבר". למה? לא מספיק שירות טוב? למה הוא צריך להיות מעל ומעבר? – כי ככה הלקוח יעבור חוויה שהיא הרבה מעבר למה שציפה, ויחזור לרכוש את המוצר. כמו שזה עובד בשירות ושיווק של מוצרי צריכה, כך בדיוק זה גם עובד בשיווק של מוצר שהוא אנחנו.

אתם טובים? תהיו טובים יותר

לכן "לעשות את התפקיד" בצורה טובה – זה פשוט לא מספיק. אנחנו חייבים להסתכל מעבר, לראות מה אנחנו יכולים לראות בתפקיד שלנו שאחרים לא, לדעת לנתח את מה שאנחנו רואים ולחשוב איך זה יכול לתרום לארגון.

עליכם לברר מה הערך שאתם נותנים לארגון  ולהגדיל אותו.

תורת הקבלה אומרת שנתינה קודמת לכל קבלה. זה חוק שעובד. ככל שניתן יותר – נקבל יותר. הגדלת הערך שלנו בארגון הוא המשימה האמיתית. התרומה שלנו לארגון צריכה להיות מעל ומעבר לתפקיד הרשמי. אפשר לעצור לרגע ולחשוב: מה הייתי עושה בארגון כדי להעצים אותו? כדי לשפר אותו? מה ישפר את התוצאות של הצוות שלי? איך נוכל לשפר את מה שאנחנו נותנים ללקוחות? למעשה, בכל תפקיד אנחנו יכולים להיות יזמים. זה יכול להתבטא בדברים קטנים כמו לארגן ערב צוות ולהלהיב את כולם: גם נהנה, גם החברים שלנו ייהנו, הממונים עלינו יראו שאנחנו יוזמים, רותמים ומלהיבים את הצוות – תכונות הכרחיות לניהול.

זה יכול להתבטא גם בדברים גדולים יותר: האם הסתכלנו על הנתונים של הצוות כולו או רק על הנתונים שלנו? האם אנחנו מתייחסים לנתוני החברה כאילו הם שלנו? זה שאנחנו עומדים ביעדים שלנו – זה ממש מספיק? ככל שנסגל לעצמנו "ראיית מאקרו" שמתייחסת לארגון כולו, וככל שהפתרונות שניתן יהיו ממקום של ערך ארגוני ולא ערך אישי – כך התרומה שלנו לארגון תהיה גדולה יותר, היוזמות שלנו יהיו נכונות יותר – והדרך לקידום ולהצלחה לצידן.

כשנולדים בלי ויטמין P

כמו רובנו, גם אני נולדתי לזוג הורים מתוק ללא שום קשרים מיותרים... את העבודה הראשונה שלי ב"קשת" השגתי אחרי שעבדתי בלי הפסקה על בימוי של פרק מתוך סיטקום (קומדיית מצבים) באוניברסיטה. המורה ביקשה לייצר תוכנית אולפן פשוטה: מנחה ושני אורחים מדברים על הא ועל דה, אבל אותי זה לא עניין, אז עשיתי דבר מטורף למדי. המורה התלהבה. היא סיפרה לחברה, שבמקרה הפיקה סדרה לטלוויזיה, וכך הגעתי בסוף שנה ב' להיות עוזרת במאי בסדרה.

גם שם, למרות שעוזר במאי הוא תפקיד מאוד מוגדר, לא נחתי לרגע: כל דקה חשבתי למי אני עוד יכולה לעזור עכשיו. עבדנו 16 שעות ביום, קמים ב-4 לפנות בוקר, כשחוזרים ב20:00 צריך להכין את יום הצילום למחרת, כל דקה של שקט במהלך יום הצילומים הייתה יכולה לעזור, אבל בתוכי היה מן מנוע מטורף שרצה שההפקה תצליח. המפיקה הראשית הייתה באה לסט אחת ליומיים למשך חצי שעה, אבל היא ראתה את זה ובסיום ההפקה אמרה לי "תתקשרי אלי כשתסיימי את הלימודים".

שבועיים אחרי סוף הלימודים הייתי ב"קשת" בתפקיד של מפיקת פוסט. בסופו של דבר, למדתי המון מזה שעזרתי לכולם על הסט, מזה שעשיתי את הסיטקום ולא תוכנית אולפן. השבחתי כל הזמן את היכולות שלי והכישורים שלי, כך שגם אם היא לא הייתה מציעה לי תפקיד – אני יצאתי נשכרת.

לא מתגמלים אותי על ה"מעל ומעבר"

בוא נחליט דבר אחד: אנחנו לא עושים את ה"מעל ומעבר" בשביל שמישהו יראה או יעריך – אלא כי אנחנו מבינים שזה התפקיד שלנו, אנחנו מבינים שאנחנו מרוויחים הרבה ידע ולימוד מעצם העשייה – ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממני. ביום הנכון, ברגע הנכון – זה ישמש אותי באפשרויות עבודה שיפתחו לפני, בהצגה בראיון עבודה, בביטחון העצמי שלי ועוד.

דבר נוסף: שלא יגבה ליבכם. כשאנחנו עושים דברים גדולים – אנשים רואים, אין צורך להתנשא מעל אחרים ולהשוות מול הבוס "תראה מה אני עשיתי בשביל הצוות, למה אתה לא מעריך" וכו'. מצד שני – חלק מעשייה נכונה היא לעשות דברים שכולם ישמעו עליהם ובאמת יעשו הבדל. תשאלו את עצמכם אם דאגתם שהפרויקט שיזמתם באמת יעשה הבדל? אם הוא נשאר מאוד שושואיסטי, אולי פספסתם משהו בדרך. 

הכותבת, רויטל הנדלר, היא מנכ"ל אולג'ובס דרושים .

מה מעניין אתכם בנושא קריירה? כיתבו לנו .