ממתינים לראיון כמו עופות לפני שחיטה

זה לא סוד שאנו חיים בתקופה של מיתון, וכל הפרסומים שהמצב משתפר ומסתמנת מגמה של שינוי, ובכן לא ידוע על איזו מדינה מדובר, אך לא על מחוזותינו בכל אופן. הן מקריאת פורומים והן מנסיון אישי, אני יכול לספר על עשרות אולי אף מאות מובטלים שמחפשים מחפשים ומחפשים - ולא מוצאים. אני מניח שגם אתם.

• עוד בערוץ קריירה
• מסיבת פיטורים סולידארית לאמא החדשה
• "כן, אני פוחד". יומן אבטלה
  

אני ממפוטרי ההיי טק. לאחר יותר משנתייים בחברה, שעות עבודה מטורפות, השקעה שלא תאמן, מצאתי עצמי מפוטר עם עוד חמישה עובדים מהחברה, תחת הכותרת "קיצוצים". אין מניעה חוקית, וללא הסברים או תירוצים נוספים פשוט אמרו תודה, שלום ולא להתראות.

בין לבין אתה ניגש ללשכת התעסוקה. המשפט שחוזר על עצמו הוא "מצטערים אין לנו משרה כרגע בהיי-טק". העיקר שלעובדים במשרד התעסוקה יש תעסוקה.

אירוניה תעסוקתית

אז נרשמתי לאתרי חיפוש עבודה. שזה קצת אירוני, כי  יש לי נסיון בפיתוח אתרי חיפוש עבודה. ריכזתי קרוב ל-50 אתרים ומנועי הפצה במדינה, והתחלתי לשלוח קו"ח בצורה ממיינת. התקנתי על מחשבי תוכנה שמנטרת את כמות המיילים שיוצאת כל יום לחברות. בחודש הראשון זה עמד על 200 מיילים ביחס של ראיון אחד, ו-3 טלפונים של "בירור פרטים".

אז שלחתי את קורות החיים שלי לחברה שמתמחה בשיפוץ קורות חיים - על מנת להגדיל את סיכויי (מה כבר יכול להזיק 300 שקל). חודש שני , 350 מיילים – אף לא ראיון אחד, 20 טלפונים על "התחלת תהליך" וזהו.

איפה כל המדריכים שקראתי? קורסי הקואצ'ינג, שדרוג קורות חיים? ההשקעה, הארגון, הנסיעות לכל מקום שרק אפשר? לאחר 4 חודשים ללא תוצאות התחלתי לחפש משרות בהן עבדתי לפני יותר מעשור.

כל מדריכי חיפוש העבודה למיניהם טובים בעיתות שלום, כשהשוק שפוי. שדרוג קורות חיים – לא ממש עוזר, אלא אם תהדק עליהם צ'ק כשאתה שולח.

אני מנסה עדיין. ממשיך להילחם בטחנות רוח ובחברות כוח אדם. כן קראתם נכון, לא להסתייע בשירותם אלא להילחם בהן - זו לא בחירה שלי ככה הן רואות את זה. כל משרדי כ"א וחברות שפונים אלינו – מתקשרים ממספרים חסומים או שלוחות שלא ניתן לחזור אליהן. למה? ומדוע כשאתה מבקש שישלחו לך מייל על מנת שתוכל להשאר עימם בקשר הם לא עושים זאת?

אה, זה ברור. כי אתה לא אדם. אתה מספר.

בראיון שלא מזמן היה לי התחוור לי עד כמה המצב עגום. זומנתי לראיון עם מנהל טכני בחברה קטנה. הדבר היה אמור להיות ראיון אישי למשרת ניהול (אני בא מרקע ניהולי זוטר). בפרוזדור הקטן עמדו למעלה מ-20 איש. לאחר שיחה זריזה הבנתי את שיטת המיון, בדיוק כמו עם תרנגולת במשחטה: מרכזים ובוררים אותן. מכניסים אותך ל-5 דקות ראיון לאדם. מי שלא הצליח לנרשים בזמן הנתון נשלח הבייתה , לספיד-ראיון הבא, אצל מישהו אחר - אם יש לו מזל.

אז מה הואילו חכמים?  

אינני יודע מהי המגיפה הזו שפוקדת את המשק. חשבתי כמו כולם שזו רק "רעה חולפת", אבל הרעה פשוט מחמירה. האצבע הקלה שיש למעסיק על הדק הפיטורים, והחוק שמספק לו לגיטימציה. 

ומעבר לקלות הבלתי נסבלת של הפיטורים, מה על אלו שאמורים לסייע לנו? אם אתם עובדים בחברות ההשמה, עליכם להבין - עובד הוא בן אדם , אם אתם מתחילים "תהליך", מן הראוי שגם אם המועמד אינו מתאים לכם  תודיעו לו בטלפון או במייל ולא תתנו לו לשגות בתקוות עד שיתייאש.  

הרי יום אחד גם אתם עלולים למצוא את עצמכם נתונים לחסדי חברות השמה וכוח אדם.

הכותב ביקש לשמור על  אנונימיות.