מנכ"ל סלקום: עזבו ניהול, קחו בוגרי מדעי הרוח
לדבריו, ניהול לומדים בעבודה. עמוס שפירא נאם לפני סמנכ"לי משאבי אנוש באוניברסיטת ת"א. "את הידע שמשמש אותי כמנכ"ל - אפשר ללמוד בשבועיים", אמר שפירא. מנכ"ל מקינזי-ישראל: פחות מחצי מיועצינו באים מתחום הניהול והכלכלה
עזבו את מה שאומרים ההורים - לימדו את מה שאתם אוהבים. בכנס סמנכ"לי משאבי אנוש בנושא "תפקיד האקדמיה ומקום העבודה בעיצוב דמות המנהל במאה ה-21" שהתקיים אתמול (ד') בערב באוניברסיטת ת"א יצאה קריאה שעשוייה להחזיר את הצבע ללחיי הסטודנטים של מדעי הרוח והמדעים המדוייקים. מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, מנכ"ל מקינזי ישראל, יונתן קולדוני, חתן פרס ישראל, יו"ר דלתא ונשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, דוב לאוטמן, וכן פרופסור גיא מונדלק וד"ר אלי וייץ - יצאו בקריאה לסמנכ"לים משאבי האנוש להפסיק להתרכז באופן בלעדי בבעלי התארים "הנחשבים יותר" כגון כלכלה, משפטים, ניהול ואף מנהל עסקים וכיוב' בגיוסים לחברות ולמשרות השונות.
"יש לי בעיה עם זה שמלמדים ניהול בתואר ראשון - על חשבון לימודים עיוניים שיפתחו את יכולת הלמידה. הדבר המרכזי שצריך ללמד את הסטודנט הוא ללמוד ללמוד ולנתח דברים והפרדה בין עיקר וטפל. אפשר ללמוד את זה מלימודי גמרא, תנ"ך, היסטוריה ופילוסופיה",אמר מנכ"ל סלקום המכהן אף כנשיא אגודת ידידי האוניברסיטה. הרבה יותר חשוב היכן למדת, מעמדו של המוסד האקדמי והמוניטין שלו - מאשר התחום הספציפי.
שפירא מסר ל-ynet שהוא מיישם הלכה למעשה את התפיסה הזו בגיוס עובדים לשורות החברה. עוד הוא אמר בהתייחסו בחוסר הטעם בהתרכזות בלימודי ניהול, ש"כל הלימודים המעשיים שמשרתים אותי כמנכ"ל – בנאדם סביר יכול לללמוד בכשבועיים".
שפירא: העברתי הנחיה
לשאלת ynet לאופן היישום, הוא ענה שהעביר הנחיה בחברה שבמידה ואין חוק או תקנה המחייבים תואר אקדמי נתון (כגון הנדסה למקצועות הנדסיים, רו"ח לראיית חשבון, או עו"ד ליועץ משפטי) - אסור לדרוש תואר מסויים מהמועמדים. "במידה והמנהל חושב שיש לתחוֹם את המשרה המוצעת לבעלי תארים ספציפיים הוא צריך להעביר זאת דרכי ולנמק זאת". שפירא נתן דוגמה את מנהלת שימור לקוחות בסלקום, שלא מגיעה מתחום אקדמי קשור, ואמר שישנן דוגמאות רבות נוספות.
מנכ"ל חברת הייעוץ מקינזי-ישראל, יונתן קולדוני, הסביר לנוכחים שהחברה הבינלאומית מאמינה ומיישמת את התפיסה הזו כבר שנים. חברת הייעוץ הגלובלית מעסיקה כ-8,500 יועצים ב-50 מדינות שונות, ומשרתת הרבה ארגונים בין לאומיים בסקטור הפרטי וכן ארגונים בסקטור הציבורי ורבים מיועציה באים מתחום מדעי הרוח והמדעים המדוייקים (מתמטיקה, ביולוגיה, וכיוב'). לדבריו של קולדוני בעוד שבתחילת דרכה של החברה כ-100% מיועציה היו בעלי תואר שני במנהל עסקים (MBA), כיום פחות ממחציתם בעלי תואר זה, כיוון שחלק מהאסטרטגיה שלה היא לשכור יועצים בעלי השכלה מגוונת.
למקינזי חשוב איפה למדת ולא מה למדת
כך גם בנויה שדרת הניהול של החברה, לקולדוני עצמו אין רקע אקדמי כלכלי או תואר במנהל עסקים. לדברי קולדוני, כל עוד לא מדובר בתחום טכני כגון ענף ההנדסה, יש לשים יותר דגש על תכונות כגון יצירתיות, תעוזה, הוגנות וכיוב' ואלו מגולמים בבוגרי מדעי הרוח לא פחות מתחום הניהול. את הידע הנדרש לעבודה הספציפית, בייחוד בהקשר הניהולי, לומדים בעבודה. במקינזי, הוא מבהיר, מתבססים על תכונות ויכולות בלבד ואין חשיבות למהותו של הרקע האקדמי. אלא למקום הלימודים עצמו, דירוגו האקדמי והמוניטין שלו. עוד הוא קרא לסמנכ"לי משאבי האנוש לאמץ אסטרטגיה של גיוס כשרונות, לפיה מתקיימת התאמה בין צורכי המשרה לפוטנציאל המועמד, ללא קשר לרקע האקדמי - כשהשלמות יתבצעו בהמשך ובהתאם לצרכים.
קולדוני הסביר מה עומד מאחורי תפיסה זו של שונות ברקע האקדמי:
1. גיוס הכשרונות הטובים ביותר בכל אחד מהתחומים שהיכולות שלהם אינן פחותות משל המצטיינים בתחומי הכלכלה והניהול, לדוגמה.
2. אם יש גיוון יש יותר יצירתיות ויותרמידע, וכך סך היכולות ואפשרויות ההתמודדויות עם אתגרי החברות גדל.
3. יותר גיוון בארגון משקף טוב יותר את המתרחש מחוצה לו.
ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א, גיא מונדלק, הציג אף הוא את הבעייתיות בתחום הניהול באקדמיה: "פעם שאלו האם התואר יסייע לי להגיע לניהול. היום שואלים אותי האם הלימודים יאפשרו אותי לייעץ למנהלים וחברות - כבר עם סיום התואר בגיל 25". ד"ר אלי וייץ, גם העלה מספר שאלות ליותר לכ-100 סמנכ"לי משאבי האנוש שנכחו באולם: באילו אופנים ובאלו מסגרות אפשר ללמוד את מקצוע הניהול? באקדמיה? במסגרת השכלה ממוקדת, או השכלה רחבה, או במקום העבודה – תוך כדי עשייה, המאפשרת התנסויות התפורות לצרכי הארגון. אלו בוגרים הייתם אתם מעוניינים להעסיק, בוגרי השכלה רחבה, פקולטות למדעים, רוח וחברה, או בוגרים של השכלה ממוקדת ויישומית? הוא שאל.
לאוטמן מזהיר מהפערים
לאוטמן תמך בדברי שפירא, אך ייחד את רוב נאומו ל"אפליה של האקדמאים הערביים", לדבריו. "הסכנה האמיתית היא מהפערים בחברה הישראלית. עוני ועושר, ערבים ויהודים ופערים נוספים - זה מחבר באופן ישר לחינוך. צריך להשקיע בחינוך וגם הם (האוכלוסיות המופלות) יוכלו לקבל פרסי נובל" הוא אמר והוסיף ש"אם ניתן שיוויון מלא, אני לא אומר אפליה מתקנת, אז נראה יותר מהם במוסדות ההשכלה האקדמית. לצערי האוכלוסייה הערבית נמצאת ב-4 העשירונים התחתונים ואלו מהם שהולכים ללמוד בהשכלה הגבוהה הוא נמוך יותר". פרופסור גדעון קונדה, מהחוג לללימודי עבודה באוניברסיטה אמר שמצבם של האקדמאים מבין עולי אתיופיה, כ-4,000 במספר, סובלים אף הם מאפליה בשוק העבודה ומצבם עגום.
הכנס הסתיים בחלוקת שאלונים לסמנכ"לים הנוכחים בהם נשאלו האם לדעתם יש לתת למקום הלימודים חשיבות רבה יותר מאשר לתחום הלימודים, כפי שנעשה בארה"ב ובבריטניה לדוגמה. הם גם נשאלו האם בעקבות הדברים לא יפסלו מראש מועמדים שלמדו תחומיים עיוניים כמדעי הרוח והטבע לתפקידים שאינם דורשים רישיון על פי חוק. שאלות נוספות נגעו לנכונות המשתתפים להעביר את המסר בזכות "ללמוד מה שאתה אוהב ולהצטיין בו" ולא לפסול מועמדים מתחומים שנזכרו לעיל לעמיתיהם בארגונים השונים. הכנס נחתם בהבטחה שהוא הראשון מני רבים בנושא שמטרתם לסייע בשינוי התפיסה בשוק העבודה.
לפנייה לכתב/ת 
