אני מובטל, הורה יחיד, וחושש לעתיד ילדיי

• עוד בערוץ קריירה
• הלב שלי נקרע כשאני נפרדת מהילדה בבוקר
• מחפש עבודה? נסה את הלוח שלנו
  

אני בן 37, גרוש, אב לשתי בנות בגיל 6 ו-3.5, ולבן 5 - ואני הורה יחיד המגדל את ילדיו ביישוב ליד גדרה. כבר הורגלתי להסביר מה המשמעות, כי היא לא נתפסת אצל חלק גדול מהבריות. ילדיי חיים אצלי, כן, גבר המגדל את ילדיו, מאכיל, מקלח, מספר סיפור, מלטף בלילה, ומכין את הכריכים בבוקר, מכבס מנקה, אמא לתפארת מדינת ישראל.

המצב לא היה כך עד לפני שנתיים, אז היתה לי פרטנרית בבית, יכולתי לעבוד, והשמיים היו הגבול. כשנפרדו דרכינו הילדים נשארו איתי, והחיים השתנו. רציתי להאמין שאמצא עבודה בקלות, שאפרנס את ילדי בכבוד הראוי, שאוכל לממש חלק מהיכולות שלי והכישורים.

באמת השתדלתי בעבודות שמצאתי לסירוגין, אך גם עשיתי טעויות, הטעות הכי גדולה שיכולה להיות, שהתחננתי שיקבלו אותי. כשאתה מגיע על ברכיך, אסיר תודה, מצפים ממך להיות אסיר כל הזמן: דבר לא סיפק את המעסיקה שלי דיאז, הדרישות מצידה גדלו וגדלו הרגשתי שהיא עושה כל מהלך כדי להיפטר ממני - עד ששוב  זה הגיע, הפיטורים. הבטחתי לעצמי שיותר בחיים לא אתחנן לעבודה.  

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון?

התואר הראשון לא פתח דלתות כפי שחשבתי, גם לא לימודי פירסום ושיווק. קשרים אין, רק כישורים ויכולת הישרדות מופלאה, לעיתים קרובות אני נשאל "אז ממה אתם חיים?". אז ככה - אנו חיים מהבטחת הכנסה מביטוח לאומי, ואמא בת 75 שנים שעושה הכל שלא יחסר דבר.

ולא, אני לא מקבל מזונות ואין לי עזרה נוספת. מעגל העוני הכבד הזה שינה אותי באופן תמידי, עד לפני 4 חודשים חיפשתי כל עבודה, למרות שזה לא הגיוני, כי ברגע שאתחיל לעבוד ולא חשוב כמה אשתכר ההוצאות הקבועות ישארו קבועות, צהרונים, שמרטפות, קחו כל דבר תכפילו פי 3 (סכומים אלו אני חוסך היום כי למעשה אני הצהרון), והנה קיבלתם סכום בלתי אפשרי, האם באמת כדאי לי לצאת לעבוד רק כדי להגיד "הנה, אני עובד"?

"האבא שכל אחד מכם היה רוצה"

מעסיקים יקרים, אחדש לכם דבר מה, אני לא "ידיים עובדות", גם לא "שטר" מהלך, גם לא רובוט, גם לא דחליל, ובהחלט לא "בורג קטן", אני בשר ודם, מה שקרה לי יכול לקרות לכל אחד, אני בן-אדם שמגן על ילדיו, עם רגשות וחלומות, נאמן למקום עבודתו, בעל יושר והגינות, בעל יכולת למידה, ועם זאת מוגבל: לא יכול לעבוד 20 שעות ברצף, לא יכול להתעלם כשהילד שלי חולה, וכשיש אסיפת הורים אני חייב להיות. אני האבא שכל אחד מכם היה רוצה.

כל החיים ליגלגתי על אבא שלי שאגר מצרכי מזון בכמויות, והנה אני הפכתי כמוהו, אוגר מזון, בכל הזדמנות שיש לי כסף אני קונה, ממלא ארונות, כי מה יהיה מחר אני לא יודע, מה שבטוח אוכל לא יהיה חסר לילדים.

אני לא ממתין בשילוב ידיים, אני מחפש, ומחפש ומחפש - ומקווה. מקווה שיש מעסיקים הגונים, המציעים שכר הגון - שגם היו רוצים לחזור לילדים שלהם בשעה סבירה בערב כדי לאכול איתם ארוחה ולהתחבק עד שירדמו. מעסיקים שמעוניינים שגם העובדים שלהם ייהנו מזמן איכות עם המשפחה. ובעיקר מעסיקים שיבינו שמכיוון שאני הורה יחיד - זה הרבה יותר מזמן איכות - זה כורח המציאות עבודי. מעסיקים שאוכל להתגאות שהם המעסיקים שלי.

כותב הטור, חובב נוב, מעוניין במשרות ניהול מכירות, שיווק, פירסום, משרדיות או שטח, ניהול צוותים; מכירות פועל; או תיפעול קימעונאות. לדבריו, יש לו ניסיון תעסוקתי עשיר בתחומי האלו.

הוא מציין ששכר הפחות מ-6,000 שקל בחודש לא יכסה את עלויות המחייה המינמיליות של ילדיו ושלו.

להצעות עבודה, פניות, שאלות ותמיכה מורלית ניתן לפנות אליו בדוא"ל.