לקראת הפיטורים באל על: מה חושבים הדיילים?
"לא נותנים לעובד בחירה, מעיפים אותו כדי להקטין את כוח ארגון העובדים", אומרת נעמה. "התעקשות הוועד על מתן קביעות פוגעת בנו ומביאה לפיטורינו", טוענת דיילת אחרת. יו"ר הוועד: "ההנהלה מנוולת ומעסיקה בתנאי עבדות"
קרוב ל-400 עובדים זמניים מפוטרים מאל על - כ-200 מתוכם מקרב צוותי האוויר - בעיקר דיילים. על אף שההנהלה מפטרת בגלל רצונה לצמצם את מצבת העובדים, החברה עתידה ככל הנראה לגייס עובדים בחודשים הקרובים כחלק מההיערכות לחודשי הקיץ. לדיילים המפוטרים ההגיון הזה נשמע עקום.
על אף שהדיילים הבינו שבהתאם להסכם העסקתם, רובם, אם לא כולם יפוטרו בתום 5 שנות עבודה - הם רחוקים מלקבל זאת בהבנה. לדברי נעמה, דיילת ממחזור 2004, הפיטורים הם לטובה בהקשר האישי שלה - אבל בזויים מבחינת יחס החברה לעובדיה.
"אני פוטרתי היום מעבודתי. ראיתי את הסוף בעבודה, כי זה ההסכם, ובשבילי זו הייתה מתנה כי זה נתן לי דחיפה לחפש עוד קודם לכך".
אך מה כל כך טוב בלאבד מקום עבודה? נעמה מסבירה: "קשה להבין, זו עבודה כיפית שקשה לעזוב, אבל מצד שני היא לא מקדמת לשום מקום מבחינה מקצועית ויש בינינו הרבה אנשים משכילים ואינטליגנטים שעוד היו עלולים למצוא את עצמם תקועים במקום בלי ה"בעיטה הזאת" מההנהלה".
נשמע כאילו נעמה מקבלת זאת בהבנה? לא ממש. "זה לא בסדר. אני בעד התאגדות, וצעדי ההנהלה מפריעים לי. זה אולי מתאים לי אישית אבל אני חושבת שזה עניין של בחירה וכאן לא נותנים לעובד בחירה. מעיפים אותו כדי להקטין את הכוח של ארגון העובדים, וכדי שיהיו פחות עובדים מאוגדים ויותר עובדים חסרי וותק וחסרי כוח. זה נוח להנהלה".
"חוקי - אך מסריח"
נעמה מוסיפה ש"זה שהם יכולים לעשות את זה חוקית זה לא אומר שזה לא מסריח. מדובר באנשים שעבדו כמו שצריך, תרמו לחברה, הרגישו ועדיין מרגישים חלק ממנה - וברגע שהחברה צריכה לתת את הגמול שלה - הוותק - הם עושים את הבחירה הזולה והלא ראויה שלהם".
ניר, דייל אל על מפוטר מסביר על הקשיים: "באל על נהוג לפטר את העובדים כ-5 שנים מתחילת העסקתם על מנת שלא לתת להם קביעות. את המצטיינים במיוחד משאירים לפעמים בהתאם להקצאות. המחזור שלי ידע שזה מגיע כמובן, אבל זה לא הופך את זה לנעים יותר. אני סטודנט ואני עדיין ממשיך ללמוד, ככל שהמצב הכספי ידחק אצטרך למצוא עבודה מנקודה של פשרה. אני מניח שאיאלץ לעבוד במשמרות בשירותי לקוחות, מלצרות. בתחומים האלו".
דיילת מפוטרת נוספת, ענת, לא קיבלה את פיטוריה בשלוות נפש: "החוזה אומר שזה רק ל-5 שנים ואז אפשר לפטר אותנו. הסיבה היא ההסכם הקיבוצי שאומר שדייל הוא זמני לתקופה הזו, ומעבר לזה אם החברה רוצה להמשיך להעסיק אותו הוא מקבל קביעות. אבל ההסכם הקיבוצי שקובע את זה הוא מ-2004. המחזור המפוטר כעת, שאני נמנית עליו, הוא מ-2004 וגם מ-2003, וכשנכנסנו לעבודה כבר הבנו שיש דבר כזה שנקרא קביעות - ושאם נהיה טובים ייתנו לנו קביעות".
אם אתם חושבים שקביעות היא משאת נפשה של ענת - אתם טועים. היא אמנם כועסת על כך שעל אף שהיא טובה מספיק לא ממשיכים את העסקתה - אך קביעות אינה משאת נפשה. "אני ורבים אחרים לא צריכים או מבקשים קביעות - אני רק רוצה לעבוד. אני דיילת מצטיינת ולמעשה רוב המחזור שלי מהווה את חוד החנית של החברה. התעקשות הוועד על מתן קביעות פוגעת בנו ומביאה לפיטורינו. במקומנו ייכנסו דיילים חדשים וההיגיון כאן הוא עקום לחלוטין", היא אומרת.
"הוועד: "ההנהלה מנוולת"
מזכיר ועד העובדים של אל על, יוסי לוי, מסביר מדוע הוא מתעקש על קביעות: "כל שנה הארכנו לדיילים הזמניים את ההעסקה בעוד שנה ועוד שנה - בסיכום בין ההנהלה לוועד. כל פעם ההנהלה הבטיחה לנו שהחל מהשנה הבאה מי שהאריכו לו את התקופה יקבל קביעות. עכשיו מתברר שהם שיקרו לנו. הם רוצים לפטר גם את מי שהאריכו לו זמנית כבר 4 ו-5 שנים נוספות. ומוסיפים חטא על פשע: במקום לתת להם קביעות - הם "בועטים להם בתחת". בגלל זה אני לא מסכים להאריך בלי קביעות לאלו שסיימו 5 שנים, בלי שאלו שהאריכו להם קודם יקבלו קביעות".
ומה בנוגע למתן הארכות לדיילים הזמניים החדשים יותר - אם הם אינם רוצים קביעות?
"אם לא הייתי יודע שההנהלה מנוולת הייתי מסכים. ההנהלה מוכנה להעסיק אותם בתנאי עבדות - אני לא מוכן לכך. הדיילים הזמניים שיוצאים נגד זה עכשיו הם צעירים, אבל אלו שכבר האריכו להם בכמה שנים ללא שיפור תנאים אינם כאלה. המחוייבות הראשונה שלי היא שיפור התנאים של אלו שההנהלה לא עומדת איתם בסיכומים, ורק אחר כך השאר".
ללוי יש גם פיתרון: הסכם חדש לפיו לאחר 7 שנים, ולא 5 שנים כבהסכם המקורי, כל הדיילים יקבלו קביעות. אבל הוא מדגיש: "בלי החרגות יותר ובלי הארכות בלי וותק".
לפנייה לכתב/ת 
