הדיונים על חוק הגמ"חים: היה או לא היה דיל?
הניסיונות לטרפד את חוק הגמ"חים נעשו בצורה עקומה, והתקשורת ובנק ישראל ירו לעצמם ברגל: זה בגלל התנהלותו וזו בגלל שהכפישה את הגמ"חים לשווא. מה שבטוח, מהאווירה הזאת לא תצמח טובה. המפסידים יהיו אלפי צרכנים מהשכבות החלשות שנזקקים לאשראי הזמין והזול שמציעות הגמ"חים
מי ירה למי ברגל בניסיון שנעשה השבוע לטרפד את החוק הצרכני להסדרת הפעילות של הקופות לגמילות חסדים (גמ"חים)? התשובה היא, בעצם, כל צד שהיה מעורב במאמץ משיקולים לא ענייניים. ספק אם כולם הכירו באמת את המוסד הזה, ואם היו יורדים עליו אלמלא נחשב בטעות למותג של המגזר החרדי.
הגמ"חים הם מוסד חברתי צנוע לעזרה הדדית שקיים דורות רבים בכל קהילה יהודית. לימים קמו לו חיקויים במגזר החילוני ובעולם הלא יהודי. הצדקה היא אחת מחמש מצוות היסוד באיסלאם ומוסד הוואקף הוא מרכזי בחשיבותו. במשנה, במסכת אבות, גמילות החסדים היא אחד משלושת הדברים עליהם נשען העולם, אחרי התורה והעבודה.
מבולבלים?
הלוואה ללא ריבית - מדריך לחוק הגמ"חים
אליצפן רוזנברג
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק להכרה בקרנות הגמ"ח, כשברקע התנגדות של בנק ישראל, ועדיין, הדרך לחקיקה עוד ארוכה. מה זה קרן גמ"ח? מי מנהל אותה? ולמה בנק ישראל מתנגד? כל מה שרציתם לדעת על קרנות הגמ"ח - מורה נבוכים לגמילות חסדים
סיוע למאות אלפי נצרכים
אלפי קופות מסייעות למאות אלפי נצרכים, והן מגלגלות מיליוני שקלים. המספרים אינם ידועים, על פי העקרונות שאפיינו את המוסד הזה לדורותיו – מתן בסתר לנזקקים ואמונה בניקיון כפיהם של העושים במלאכה.
רק חלק מהקופות פועלות במסגרת החוקית של עמותות וחברות לתועלת הציבור. זאת, בעיקר מהיום שמס הכנסה החליט להעניק לתורמים זיכוי על חלק מהתרומה בתנאי שהמוסד המתרים מוכר כמפוקח וקיבל היתר מהאוצר באישור ועדת הכספים.
הבעיה היא הן הפיקדונות של הגמ"חים. מעמדן החוקי עמום. חוק הגמ"חים אותו הגה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לא ביקש לתת לקופות זכויות יתר על חשבון כלל הציבור ומעבר לפיקוח הקיים על הגופים המוכרים.
בתקשורת שעלתה השבוע על היוזמה שלו, לא התעמקו בפרטים. התקבל הרושם כאילו כל הגמ"חים הן מערכת בנקאית חשאית המפרנסת את המגזר החרדי. בכותרת אחת הצטייר גפני כמי שרקח "דיל" פוליטי עם הממשלה כדי "להכשיר את השרץ". היא תקדם את החוק שלו בכנסת והוא יגמול לה באישור מהיר של חוק בנק ישראל החדש בוועדת הכספים.
העיתוי לא היה מקרי. מועד פרסום ה"דיל" היה אמור לטרפד את החוק. הוא נקבע לקראת ישיבת ועדת השרים לחקיקה שנועדה להחליט אם לקדם את החוק בתמיכת הממשלה. יד נעלמה ולא חכמה משכה בחוטים, כאילו ועדת השרים איננה חלק מהממשלה. מי היה מעוניין בכך? החשד נפל על בנק ישראל שהודיע רשמית על התנגדותו לחוק ביום כינוס ועדת השרים. אם אכן ידו בדבר, מי שקנה את הברווז הצולע לא היה היחיד שירה לעצמו ברגל.
מה שברור: הם קיבלו את הסיפור מ"מקור מוסמך". התמונה מסתבכת בגלל שהודעת דובר הבנק פורסמה לאחר שוועדת השרים אישרה את החוק. משהו מוזר התרחש שם. עמדת הבנק לא הוצגה שם כרגיל מפי המפקח על הבנקים אלא דרך שר המשפטים. הוא לא דיבר בסגנון התקיף של המפקח ששכנע את השרים להתנגד להצעת חוק קודמת לביטול עמלות הבנקים על חשבונות העו"ש. אם לא די בכך, שר האוצר כלל לא נכח בישיבה ולא שלח מחליף.
לבנק המרכזי בעיה נוספת בהקשר הזה. גם הוא נעזר בערוצי תקשורת עוקפי דובר. בבנק הדליפו מידע פנימי אשר לא תמיד תואם את המדיניות הגלויה ואפילו מזיק לה, אם הוא משרת בעלי עניין מתוך הבית. בפרשת חוק הגמ"חים, האינטרס שמאחורי ההדלפה עמום כמו הפיקדונות, גם מההיבט הזה, אלא אם מישהו ביקש לטרפד את החוק מחשש לביקורת שהבנק "נרדם בשמירה" כשמוסד הגמ"חים התנהלו בקטע הזה ללא פיקוח ב-56 שנות קיומו.
כך או אחרת – הנגיד סטנלי פישר חזר והכחיש בוועדת הכספים את קיומו של ה"דיל" הפוליטי, אבל לא שלל את הפעילות הכספית של הגמ"חים. "אנחנו מכירים בהם כמוסד ותיק במסורת היהודית", אמר. "הבעיה שלנו היא לא התרומות אלא בהיבט מיוחד וצר של הפיקדונות אותו ננסה לפתור".
בנק ישראל היה מודע לבעיה
הפיקדונות כעניין של מצווה לא מניבים תשואה לנדבנים, אבל עצם קיומן טעון הסדר רשמי נוכח הרגישות הבינלאומית הגוברת לעבירה המודרנית של הלבנת הון. אולם בין אמירה למעשה נוצר בבנק ישראל חלל זמן מוזר, שאילץ את גפני ליזום את הצעת החוק כדי לזרז את הבנק להחליט מה ואיך לעשות. החלל נוצר בגלל מחלוקת פנימית על ההסדר הראוי.הבנק היה מודע לבעיה לא מתמול שלשום. גפני העלה אותה ביוזמתו לפני כ-10 חודשים בשיחה עם הנגיד. מישהו הסב את תשומת לבו של גפני, לאחר שקיבל את ראשות ועדת הכספים, כי חלק מפעילות הגמ"חים מתנהל בניגוד לחוק הבנקאות. הוא ביקש מפישר לפתור את הבעיה בחוק, בתקנה או בכל דרך אחרת, ובלבד שלא ידבק במוסד הזה כתם עברייני.
המקל והגזר
הצעת גפני לפישר: גמ"חים בעד חוק בנק ישראל
אמנון אטד, "כלכליסט"
הנגיד רוצה חוק חדש לבנק ישראל, ראש הממשלה רוצה את הנגיד לקדנציה נוספת, ויו"ר ועדת הכספים רוצה לאפשר לחרדים לקבל פיקדונות ולתת הלוואות ללא פיקוח. התוצאה: הממשלה עשויה לתמוך בהצעה למרות השלכותיה
הודעת הבנק על התנגדותו לחוק רומזת מה התרחש בין כתליו בעקבות הגשת החוק. עולה ממנה כי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, אכף את התנגדותו על צמרת הבנק למרות שהנגיד חלק עליה. נימוקי התנגדותו עלומים; לבנקים שתחת פיקוחו אין מה לחשוש מהחוק, למפקידים גדולים שאינם שומרי מצוות אין תמריץ לברוח לגמ"חים ולפיכך החלטת ההתנגדות היא דו משמעית. שימו לב לשני החלקים בהודעת הדובר.
בחלק הראשון נאמר שהמפקח נשלח לעדכן את משרדי האוצר והמשפטים כמו גם את גפני שהבנק החליט להתנגד לחוק. לעומת זה, בחלקה השני היא תואמת את התייחסותו הפומבית של הנגיד לחוק בוועדת הכספים: "בנק ישראל מכיר בחשיבות מוסד הגמ"ח בקהילה היהודית במשך מאות שנים, והוא מצדד בפתרון במסגרת החוק שיעמוד בקנה אחד עם חוק הבנקאות". פישר הוא עולה חדש מאמריקה. חזקיהו הוא ישראלי ותיק.
מה מבקש גפני בהצעת החוק? לתקן את חוק הבנקאות כך שפיקדון גמילות חסדים לא ייחשב כפיקדון בנקאי והלוואת גמילות חסדים לא תיחשב לאשראי בנקאי. הוא לא נכנס לפרטים ולהשלכות. גפני מציע עם זאת כי פיקדון והלוואה שאינם נושאי ריבית יכולים להיות צמודים למדד או למטבע חוץ. מצד שני, קופה מוכרת חייבת להיות עמותה או חברה לתועלת הציבור כשהפיקדונות ינוהלו במסגרת חשבון בנק מורשה. שיטת הגזר והמקל.
אם החוק יתקבל כהצעת גפני, הוא יחול רק על הגמ"חים שחשבונותיהם כבר נתונים לפיקוח הקפדני של רשם העמותות או רשם החברות. חובה זו תהפוך את פעילות אלפי הקופות הלא מוכרות לעבריינית. ספק אם רשויות החוק יתעסקו אתן אבל החוק עצמו לא מעניק להן הכשר אוטומטי.
תיאוריית קונספירצייה או מקריות?
גפני הגיש את הצעת החוק לפני שחוק בנק ישראל נראה באופק של הכנסת. בינתיים החוק עבר קריאה ראשונה ונשלח לוועדת הכספים. השבוע, בעיצומו של הטיפול בחוק הבנק, החליטה ועדת השרים לתמוך בחוק הגמ"חים. האם סמיכות האירועים מגמתית? לכאורה כן, על פי תיאוריית הקונספירציה. במבט לאחור ולעומק היא יותר מקרית.מאיפה צמח סיפור ה"דיל" בין גפני לממשלה? מהלחץ השקט של הנגיד על ראש הממשלה להעביר בכנסת את חוק בנק ישראל עד פגרת הפסח שמתחילה בסוף החודש, אחרת יפרוש בתום תקופת כהונתו הראשונה ב-30 באפריל. גפני לא רצה שיאשימו אותו בפרישת הנגיד והבטיח להעביר את חוק הבנק, לכשיגיע לידיו, במהירות האפשרית ולא במחטף.
אלא שהאיום של פישר עמד באוויר עד לפני כחודש. אחרי שחוק בנק ישראל הגיע לכנסת, בבנק ובכנסת כבר ידעו שהנגיד ימשיך לתקופת כהונה שנייה. אבל המיתוס לא פג וגפני נשאר נאמן להתחייבותו, לדבריו, בלי קשה לחוק הגמ"חים שקיומו נסתר עד השבוע. יהדות התורה כבר עשתה עם הממשלה עסקאות מכניסות יותר מה"דיל" הזה.
בנסיבות אלה נראה שסיפור ה"דיל" עומד על כרעי תרנגולת, וכי התקשורת ובנק ישראל ירו לעצמם ברגל. זה בגלל התנהלותו וזו בגלל שהכפישה את הגמ"חים לשווא. בינתיים, מהאווירה הזאת לא תצמח טובה. המפסידים יהיו אלפי הצרכנים מהשכבות החלשות שנזקקות לאשראי הזמין והזול של הקופות הקטנות והלא מוכרות. חזקיהו יכול להירגע. הבנקים לא יפסידו לקוחות.
החוק נחת על הגמ"חים בעיתוי גרוע. במשבר האחרון הם ספגו מכה אולי קשה יותר מכל מוסד פילנטרופי: התרומות צנחו, פיקדונות נמשכו, ההלוואות והיקפן פחתו ולא מעט קופות נמחקו. קופות לא מוכרות עלולות לצמצם את פעילותן או להיעלם אם יתקבל החוק שיהפוך אותן לעברייניות אם לא יעברו למסגרת חוקית תחת פיקוח ושקיפות. זו כבר מציאות עסקית למחצה, רחוקה מהמסורת של מתן בסתר שבמצוות גמילות החסדים.
לא בטוח אם בסוף לא יתברר שגם גפני ירה לעצמו ברגל. מצפונו נקי. הוא רצה להיות ממלכתי כשהתפתה ליזום את החוק. לא באשמתו התהליך התעקם וחשף את התחום האפור של הגמ"חים לעין השמש ולשק חבטות של הציבור החילוני הביקורתי, אשר לא מכיר את מהותו החברתית של המוסד. מאחר שקופות רבות לא מוכרות פועלות במחוזות הבחירה של יהדות התורה, סיעתו של גפני, ספק אם הוא יצא מהתסבוכת הזאת יקיר המגזר החרדי.
לפנייה לכתב/ת 
סטנלי פישר ומשה גפני בוועדת הכספים. משהו מוזר התרחש שם
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
