מהן זכויות העובד וחובות המעסיק בחג? בפנים
חשבתם שמגיע לכם יום עבודה מקוצר בחול המועד בפסח? טעיתם - לדברי חברת חשבים החוק לא מחייב זאת. כמה תקבלו אם תעבדו בחג? כמה תקבלו אם אתם נמדדים בהתאם למכירות או תפוקה? מה קורה אם אתם חולים בחג? תשובות בפנים
עובדים בחול המועד פסח? עובדים ומעסיקים רבים טועים לחשוב כי על חול המועד חלה חובת יום עבודה מקוצר. בחברת המידע העסקי חשבים אומרים שאין זה כך: "אין בחוקי העבודה התייחסות לעבודה בימי חול המועד ולא נקבע בהם כי משך יום העבודה בחול המועד קצר יותר מיום עבודה רגיל".
מתי כן תהיו זכאים ליום עבודה מקוצר? "רק בשני הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים, נקבע במפורש בין העובדים למעבידים כי יום עבודה בחול המועד - יקוצר. עם אלה נמנים:
- עובדי ההסתדרות, העובדים 5 שעות
- ועובדי החקלאות, העובדים 6 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.
בכל שאר צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים אין התייחסות לעניין זה", אומרים בחשבים.
ומה בנוגע לערב החג?
"לפי החוק לא יעלה מספר שעות העבודה בערב החג על 7 שעות. עם זאת, במקום בו עובדים 5 ימים בשבוע, לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, נקבע כי יום העבודה ערב החג הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או, לפי החלטת המעביד ונציגות העובדים - 7 שעות בתשלום של 8 שעות ( למעט ערב יום כיפור בו לפי הנוהג והמסורת עובדים 5 שעות בלבד)".
אבל בהרבה מקומות עבודה עובדים פחות מהקבוע בחוק בערב החג, ולפיכך נוצרה מסורת של יום עבודה מקוצר המחייבת את המעביד להמשיך ולהנהיג יום עבודה מקוצר בתשלום של יום עבודה מלא. בנוסף, "קיימים הסכמים קיבוציים ענפיים, הקובעים מספר שעות עבודה שונה בערב חג", אומרים מומחי חשבים.
מי ומי בהסכמים הקיבוציים?
- לעובדי מוסכים יש מהיבט זה את הסכם העבודה הקיבוצי "הטוב ביותר": הם עובדים בערב החג 5 שעות וזוכים לגמול של יום עבודה מלא.
- עובדי חקלאות עובדים 6 שעות ועובדי פלסטיקה, טקסטיל ובניה עובדים בערב חג 7 שעות בתמורה של יום עבודה בן 8 שעות.
- עובדי מסחר ושירותים עובדים בערבי חג כביום שישי וזוכים לתמורה בהתאם.
- לעובדי שמירה ואבטחה, שמספרם עלה לאחרונה לאין שיעור, אין בהסכם הקיבוצי כל התייחסות והם אמורים לעבוד לפי החוק או הנוהג הרווח במקום עבודתם.
עובדים בחג? תתוגמלו בהתאם
ביום חג זכאים העובדים לשכר כפי שהחוק קובע אף לעבודה בשבת: תוספת בת 50% לפחות לשכר הרגיל. אבל, אם אולץ לעבוד בחג בניגוד לרצונו זכאי העובד לתגמול גבוה יותר בשיעור של 150% מעל לשכרו הרגיל בתוספת שכרו הרגיל - ומכאן שהוא זכאי לגמול כולל בשיעור של 250% משכרו. זאת, אומרים בחשבים, כדי להקשות על המעבידים, המבקשים לאלץ את עובדיהם לכבוד בחג.
גם למקבלי שכר לפי תפוקה
עובד ששכרו, כולו או חלקו, מחושב לפי תפוקתו והישגיו כעבודה בקבלנות, עבודה בתמורה לעמלות, נורמות, תמריצי מכירה שונים, או מכסות - זכאי לתוספת של 50% בעד כל יחידה שהופקה בחג. "כך, לדוגמה, מתדלק בתחנת דלק המתומרץ למכור מוצרים בתחנה לבעלי הרכב זכאי לתוספת של 50% לתמריץ המקובל בימי חול והוא הדין גם על מכירות בשבתות", אומרים בחשבים.
אך ייתכן שאתם זכאים ליותר: כיוון שהסכמי עבודה, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או אפילו נוהג שהשתרש, המקנים פיצוי גבוה יותר מ-50% מחייבים את המעסיקים.
לכל חג יש מוצאי חג (כמעט)
על המעביד לשלם גם בעבור עבודה במוצאי החג שכר בשיעור של 150%. זאת, משום שחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי יום מנוחה יהיה בן 36 שעות רצופות לפחות.
"חג אחד בלבד הוא בבחינת חריג", הם מציינים, "יום העצמאות", שאורכו הוא 24 שעות בלבד "משום שאינו מופיע ברשימת חגי-ישראל שבפקודת סדרי השלטון והמשפט, המונה שמונה ימי חג בלבד ולא את יום העצמאות", מציינים בחשבים. לפיכך, העובד במוצאי יום העצמאות אינו זכאי לתגמול של 150%.
חולה בחג? אולי תתוגמל בכל זאת
מהו השכר המגיע לחולים בחג (רק אם תקופת מחלת החלה לפני החג) – האם שכר חלקי הקבוע בחוק דמי-מחלה בשיעור של 37.5% לימי המחלה השני והשלישי ו75% - בעבור היום הרביעי ואילך – או שכר מלא בשיעור של 100% הקבוע בחוק בעבור יום חג?
לדברי הצוות המשפטי של חשבים ההחלטה כיצד לשלם לעובד החולה ביום חג נתונה לשיקול דעתו של המעביד מאחר שהנושא לא הובא להכרעה משפטית. לכל אחת מן הגישות – שכר מלא לפי שכר-חג או חלקי לפי שכר-מחלה - יש בה הגיון משלה: זכאות לפי דמי-מחלה גורסת כי עובד חולה היה נעדר ממילא ביום החג אילו היה יום עבודה רגיל ואילו זכאות לתשלום מלא טוענת כי ממילא העובד לא היה עובד ביום החג.
שוב מגיעים להסכמים הקיבוציים וצווי הרחבה: חלקם קבעו במפורש כי הפיצוי לעובד חולה ביום חג יהיה בשיעור של 100%. הם גוזרים גזירה שווה בין מחלה ביום חג ושירות מילואים ביום חג, וקובעים דין פיצוי אחד לשניהם. היכן?
- בענף המתכת
- בענף החשמל
- בענף האלקטרוניקה.
לפנייה לכתב/ת 
