אמא עובדת כל הזמן, אבא אשת חיל - עד שנמאס
עבדתי כמהנדסת כימיה - 10 שעות מחוץ לבית. בעלי היה האבא, האמא, ועוזרת הבית, כיוון שעבד פחות. עד שבמפעל שלי הוסיפו משמרת לילה ונשברתי. עכשיו יש לי עבודה שמשלמת פחות אבל מאפשרת הרבה יותר. וגם הבעל כבר יכול לנשום
אני בת 31 עם שני ילדים. ובעל - שעובד במשמרות. כמה היה חשוב לציין שהוא עובד במשמרות מיד בהתחלה? מאוד חשוב. כמה חשוב לציין שאני אמא עובדת? שוב, מאוד חשוב. אני מהנדסת כימיה ובעלי עובד בכוחות הביטחון.
בואו נראה כיצד מתחיל יום העבודה שלי: 6:20 בבוקר - שעת ההסעה שבאה לאסוף אותי מהכביש הראשי הקרוב לביתי. כן, מוקדם, אני יודעת. חזרה הביתה בשעה 17:00. סביר? לא בדיוק - כי פעם בשבוע אני נשארת עד 23:00 במקרה הטוב. אה, ושלא נשכח, אחת לחודש יוצא לי "לעשות שבת" בעבודה.
מה השעות האלו אומרות בפועל? יש לי בת בכורה בגן חובה, ובן שנתיים וחצי שנמצא בגן פרטי. בגן חובה החופשות בלתי נתפשות לעומת גן פרטי, אך בגן פרטי התשלום מכביד מאוד. "הודות" לעבודה לא לקחתי את הילדים שלי לגן ולא קיבלתי אותם מהגן, וגם לא השתתפתי באף אירוע של הילדים בגן. וזה לא שלא ביקשתי להגיע: התחננתי למנהלת שלי לא פעם שתאפשר לי "להשתחרר מוקדם" - זה לא עבד.
"קלי קלות!"
והמשכורת? תורידו תשלום של מטפלת לשעות לא שגרתיות, תורידו צהרונים, גן פרטי, מנקה לבית וכל זאת רק כדי שאוכל לעבוד בתעשייה - תקבלו סכום נמוך למדי. אבל שרדתי. לפחות עד שהודיעו לנו בפתאומיות שמעכשיו יש גם משמרות לילה פעם בשבוע.
איך זה מתבצע? בקלי קלות! ההסעה למשמרת לילה תתחיל ב-21:30, נחזור ב-8:00 בבוקר - כשהילדים כבר בגן - נישן קצת ואז נקום למשמרת צהרים להסעה בשעה 14:00 - לא רואים את הילדים שבים מהגן - נחזור הבית ב-23:00 - כשהילדים כבר ישנים. ואחר כך שוב משמרת בוקר למחרת עם הסעה בשעה 6:20 בבוקר. את הילדים אראה רק לאחר יומיים וחצי.
בעל חייל מי ימצא?
כאב לי שאני לא מכינה את ילדיי לגן, לא אומרת להם בוקר טוב, מתזזת את אמי, חמותי, אבי, חמי, גיסתי, דודתי... את כולם הקפצתי "להציל" אותנו ולעזור. כל אותה תקופה בעלי שימש כאמא ואבא לילדים שלנו. כשהייתי מגיעה מהעבודה, הילדים היו כבר אחרי מקלחת (או ישנים, תלוי במשמרת) והבית תמיד היה מסודר.
אך מה עם הימים שבהם הוא עובד? בעלי עובד 10 ימים בחודש במשמרות של 24 שעות. אלו 10 ימים שאני חוזרת לבית עם הילדים אחרי שהמשפחה סייעה ב"שינוע" שלהם, מעבירה את יתרת היום לבד, ישנה לבד. ל א ק ל .
אז ההכתבה האחרונה של משמרות הלילה במפעל שלי הייתה הקש ששבר את גב הנאקה. אמרו לנו ש"מי שלא טוב לו שילך". אז לא היה לי טוב. נ ש ב ר ת י. והלכתי.
ליהנות מהיותי אישה, אמא ובת זוג
ועבודה, מה על עבודה? החלטתי שאני רוצה עבודה שתאפשר לי גם לקום עם ילדיי, להלביש אותם, להתארגן, לאכול ארוחת בוקר כמו שצריך, להסיע אותם לגן ואז להסיע את עצמי לעבודה. עבודה שתאפשר לאסוף אותם מהגן, להכין צהריים, לבלות, לצאת לבילויים, להיות איתם בחופשות. כל החופשות. עבודה שתאפשר לנוח עם בעלי וליהנות מהיותי אישה, אמא ובת זוג. מצאתי.
אני, טלי, מהנדסת כימיה, הפכתי להיות מורה למדעים וכימיה בישראל. עד שהפכתי להיות מורה, אמרתי שכל המורים מפונקים, שיש להם מלא חופשות והם עוד מתלוננים. איך שהפכתי להיות מורה, סתמתי את פי ולא העזתי לדבר על כך שוב.
העבודה שמתבצעת במקרים רבים בבית, התלמידים שיש להם "קוצים בתחת", והנחה המיידית שבכל עוולה החינוך אשם. תלמיד נקלע לקטטה בהפסקה - חינוך אשם ! תלמידים התנהגו לא יפה בקניון - המורים אשמים. איפה ההורים בסיפור? אולי בתעשייה.
במפעל ויתרו לבסוף
חד משמעית אני אומרת לכם: זו שליחות ולא כל אחת יכולה לעשות זאת. לכך מתלווה גם שכר שנמוך בחצי ממה שהרווחתי בתעשייה. אבל מצד שני, אם תורידו את כל ההוצאות שהיו לי כשעבדתי במפעל - בנטו נשאר לי אותו הדבר. טוב לי, והכי חשוב, אני לא מרגישה רע עם עצמי.
במפעל אגב, ויתרו על משמרות הלילה כי הרבה עובדים בחרו להתפטר. היום הם מקבלים עובדים חדשים ומחתימים אותם על חוזה מתאים שכובל אותם לעבוד כמו חמורים... אני מניחה שכשהם יאספו מספיק פראיירים חדשים הם יתחילו במשמרות הלילה שוב.
אני לעומת זאת, לא צריכה את התעשייה, לא צריכה מטפלת ואפילו לא מנקה. ולא מתחרטת על הצעד, והילדים שלי - בוודאי שלא. אני מצאתי את הקריירה שנוחה לי.
ניתן ליצור קשר עם הכותבת, טלי זאדה, בדוא"ל .
לפנייה לכתב/ת 
