אמהות עובדות לא מדברות עברית עסקית
כל זעקות ה"שתו לי - אכלו לי", של האמהות העובדות, מחפשי עבודה בגיל 40 ומעלה, והיי-טקיסטים שמזדעקים על פיטוריהם - פוגעות במזדעקים עצמם. אם לא תבינו את המעסיק - לא תצליחו בשוק העבודה . רוצים להבין? קראו את המילון העסקי המקוצר
- העבודה הכריעה את הכף: 2 ילדים ודי
- עובדי מוליתן: סימכו על עצמכם, לא על ההסתדרות
- שליש מפיטורי נשים בהריון - הוגשו ע"י מנהלות
אז הנה מבזק חדשות לשירותכם: עולם העבודה אינו בעדכם. הוא אינו נגדכם. הוא אדיש אליכם. אל כולנו. העקרונות המנחים אותו הם יחסי עלות-תועלת, תשומה-תשואה, רווח-הפסד. זהו. זו כל התורה. מי שלא מבין זאת, דינו להיות מתוסכל וממורמר ובעיקר להישאר מחוץ למשחק.
"אז איפה האנושיות? אחרי הכל, אנחנו הרי בני אדם"
אנשים רבים מתקשים לקבל ראייה עניינית זו של עולם העבודה. אותם אנשים הם אלה המוצאים עצמם מתדפקים ללא הצלחה על הדלתות, בין אם מחוץ לארגון, כדי להיכנס אליו, ובין אם בתוכו, כדי להתקדם בו.אלה הם גם העובדים המצויים בסכנה מוגברת לפיתוח "פּוֹלָנִיוּת תעסוקתית": מונח שטבענו לתיאור תקיעות תעסוקתית המהולה במרירות מצטברת, והמתבטאת בהטחת האשמות בסביבה הארגונית (המעסיק, הקולגות, התרבות) לתירוץ אי-ההצלחה. זאת, במקום נטילת יוזמה לביצוע שינוי אישי שיקדם את ההצלחה.
הסיבה לכך היא שאותם עובדים מתקשים לתרגם ערכים אנושיים כלליים, מן העולם החוץ-עסקי, לערכים משאב-אנושיים במובנם התוך-עסקי. הם לוקים בחשיבה תעסוקתית: "איך אצליח לקבל את העבודה" ואגוצנטרית בסגנון "למה זה כדאי לי" במקום בחשיבה עסקית: "האם ובאילו תנאים זה משתלם לעסק", מזווית הראייה של המעסיק, ש - בואו נזכור - משלם להם מכיסו.
במיוחד עבור כל אותם עובדים, בנינו את המילון העסקי המקוצר, ובו תרגום מ"עברית" ל"עסקית" - כנדרש בדרך להצלחה בעבודה. בפרק המילון הנוכחי נציע את תרגום לאוכלוסיית ה"אמהות עובדות", הנוטות לתפיסה שגויה מעיקרה של עולם העבודה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחמש טעויות התרגום הנפוצות שלהלן.
טעות התרגום הראשונה:
מה זה "עובדת":ברגע שאישה מגדירה עצמה "אמא עובדת", הרי שהיא מודה בכך שהיא קודם "אמא" ורק אז "עובדת". בשפה אנושית זה נפלא. זו מהות האמהות. אולם, בשפה עסקית התרגום הוא: כדאיות פחותה למעסיק. תמורת כספו, זכותו לשכור עובדים שעבורם העבודה היא במקום הראשון. לפיכך, שיקולי העסקת "אֵם עובדת" אינם נובעים משרירות לב, אלא משיקול ענייני על בסיס יחסי העלות-תועלת שהיא עצמה הגדירה!
טעות התרגום השניה:
מהי "אחריות אישית":העובדה היא שבדיקות והגבלות-תיפקוד במהלך ההיריון, טיפולי פריון ממושכים, היעדרות עקב מחלת הילד או הארכת חופשת הלידה, מוּבַנים ואנושיים ככל שיהיו, אכן משפיעים לרעה על תפקוד העסק. לכן, התרגום לשפה העסקית הוא: על "אם עובדת" לקיים את הדיון על עצם הפריון ועל מחיריו, בינה לבין עצמה, בינה לבין בן-זוגה ובינה לבין החברה כולה. רק לא בינה לבין המעסיק.
זהו המקום היחיד בו הדיון אינו רלוונטי משום שהמעסיק הוא היחיד מכל הגורמים שנמנו, שלא היה שותף להחלטות הפריון שלה. זהו פרדוקס בלתי נסבל כלכלית, שדווקא מולו ואך ורק מולו, הדיון הזה מתקיים.
טעות התרגום השלישית:
מה זה "שיוויון":בתרגום לשפה העסקית, שיוויון בהעסקה, בקידום ובשכר הוא נגזרת ישירה של "שוֹוִי", קרי, עד כמה העובד "שווה" לעסק. שווי זה נמדד לא רק על-ידי איכות אנושית ומקצועית, או אף ביצועים בפועל, אלא גם על-ידי הפוטנציאל התעסוקתי המשוער. קרי, עד כמה ההשקעה בהכשרה הראשונית תחזיר עצמה לאורך זמן, עם כמה שפחות תקלות והיעדרויות.
"אֵם עובדת" הרוצה להצליח תעסוקתית, צריכה להפוך עצמה ל"עובדת אֵם" כדי לייצר שווי עסקי זה. איך? כאמור, התשובה היא בבית. לא במקום העבודה (ע"ע "אחריות אישית").
טעות התרגום הרביעית:
מהי "יעילות בעבודה":"אמהות עובדות" מתריסות כנגד המעסיק על היעילות הגבוהה בעבודתן, שלטענתן מחפה ומכפרת על היעדרויות מוטות -פריון. גם זו דוגמה לתרגום שגוי ולאי-הבנה מוחלט של השפה העסקית. התרגום הנכון: ביצוע פעולות רבות בזמן קצר הוא רק פרמטר אחד, חשוב אך לא מספיק לקביעת יעילות בעבודה. הפרמטר הקריטי ולרוב גם המכריע הוא עצם ההימצאות בעסק, פיזית ורגשית, באופן המאפשר מתן מענה בזמן אמת ללקוחות, לעמיתים, לספקים, לממונים ולכפיפים.
כפי ש"זמן איכות" הורי במובנו המקורי נחשב היום לטעות, ובמקום זאת עצם ההימצאות יחד, ילד-הורה, היא היא האיכות, גם אם לא מטפסים על הרים או מבקרים במוזיאונים, כך גם בעבודה. כל מעסיק יעדיף עובד/ת הנמצא/ת באופן שוטף בעסק, לאורך זמן, על חשבון יכולת ג'אגלינג מרשימה בפרקי זמן קצובים יותר.
טעות התרגום החמישית:
מה זה "רק פעם בשבוע":"אמהות עובדות" רבות מציגות בגאווה את מחוייבותן למקום העבודה דרך צמצום היעדרויות מוטות-פריון ככל הניתן. למשל, הן אומרות ב"עברית": אני יוצאת מוקדם להוציא את הילד מהגן, 'רק' פעם בשבוע". אבל הן אינן מבינות כיצד המשאית עם הצל"שים מתמהמהת להגיע ומדוע המעסיק "עושה פרצוף".
התרגום הנכון ל"עסקית" הוא: פעם בשבוע זה לא "רק". זהו חלק אינטגרלי משבוע העבודה עליו התחייבת, ובו אינך עומדת, ושלו המעסיק צריך למצוא פתרון אחר, פתרון שעולה כסף או מוניטין בשירות ללקוח. האם באמת קשה לך להבין את זווית הראייה שלו?
רוצות להצליח? הבינו ופעלו לפי השפה הנכונה
רק "אמהות עובדות" שידעו לתרגם את שפתן האימהית לשפה העסקית, ולעבור מזווית ראייה אגוצנטרית במובן התעסוקתי, לזווית ראייה של המעסיק, יוכלו להתקדם. כי רק הן יגיעו להסכמות עם המעסיקים והמעסיקות - לרווחת שני הצדדים. שהרי תנאי יסוד למשא ומתן מוצלח הוא, לדבר באותה השפה.
הרי המעסיק משקיע מממונו ומרצו בעסק שלו, ומשלם לעובדים על מנת שיעשו זאת גם הם וגם הן. הוא בעל המאה, זכותו המלאה להיות גם בעלה הדעה. ככל שתבינו זאת, תשפרו את מצבכם.
בפרק הבא נציג את התרגום המלא מ"עברית" ל"עסקית" לעובדים באמצע החיים המתקשים למצוא מקום עבודה או להתקדם בתפקיד, וכן לעובדי ההיי טק שהמיתון האחרון יצר אצלם בלבול תעסוקתי.
הכותבת היא בעלים ומנכ"ל "BossProblem - הפורטל להצלחה בעבודה" ו"אורית-קלייר ארזי יועצים" והינה יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית.
לפנייה לכתב/ת 
