לא לפשרות בקריירה - אני אהיה קריינית ברדיו

לפעמים נדמה לי כי מעטים הם האנשים שעוסקים בדבר שהם אוהבים. ואני לא רוצה להיות מאותם אנשים שהתפשרו וויתרו על החלום. עשיתי את זה כבר מספיק זמן. אני כבר לא מסוגלת. אני בת 27 ומובטלת כבר שנה שלמה מתוך בחירה, בערך. זאת, לאחר 6 שנים של עבודה מאוד רווחית במכירות טלפוניות - עד שנמאס. 

• מחפשים עבודה? קיראו בערוץ קריירה
• כך תצליחו בראיון עבודה
• להקפיץ את קורות החיים לראש הערימה
  

את הכרזת "זה עדיף מכלום" שמעתי מכל עבר – החל מרכזות משאבי האנוש השונות וכלה באנשים שהכי קרובים אליי. אבל זה לא אני, זה לא בשבילי, אני יודעת שלא. אני רוצה לעסוק במשהו אחר. יש לי חלום שלא מפסיק להציק לי מגיל 15 - אני רוצה לכתוב ולשדר ברדיו.

נשמע בשמיים? לא בדיוק. שידרתי במשך כמה שנים טובות ברדיו בחסות "קול ישראל", הייתה לי תוכנית אישית, ערכתי מוזיקה, כתבתי את הפינות ובמקביל, כתבתי בעיתונים מקומיים ביקורות טלוויזיה ומוזיקה, אפילו נגעתי בחלום ושידרתי ברדיו "לב המדינה" 91 FM , שם הייתה לי פינה בתוכנית לנוער.

ההצלחה שלא הניבה עבודה

את כל הדברים הללו עשיתי בהתנדבות מלאה ומכל הלב. לפני כ-6 שנים ניתנה לי הזדמנות והקלטתי פיילוט לרדיו לב המדינה שעבר בהצלחה. קיבלתי מחמאות מכל עבר וכשהסתיים השבוע אמרו לי שהמנכ"ל נמצא בחו"ל וכשהוא יחזור יחזירו לי תשובה סופית אם אתחיל לשדר שם באופן קבוע או לא.

תשובה לא הגיעה לאחר אותו שבוע, וגם לא בשבוע שלאחריו, או בחודש או בכלל.

התייאשתי, כך התגלגלתי לעבוד במכירות טלפוניות. שם הצלחתי מאוד. גם גרפתי כל פרס אפשרי כולל מחשב נייד, בו כתבתי את הטור הזה. המשכתי לעבוד ולהרוויח עד ששכחתי את הייעוד שלי. אבל רק כמעט.

ניתן לפנות לכותבת, סימה ביטון, בהצעות עבודה בתחום הרדיו והעיתונות בדוא"ל .