בנק ישראל: ישראל תצמח ב-4% ב-2011
בדו"ח השנתי שלו צופה הבנק כי שיעור האבטלה במשק בשנה הבאה ירד ל-6.7% לעומת 7% הצפויים השנה. עוד קובע הנגיד כי יש סיכון באופן בו שולטות מספר מצומצם של משפחות בעולם העסקים הישראלי, וכי אם מחירי הדירות ימשיכו לטפס - עלולה להיווצר בועת נדל"ן
בנק ישראל מעלה את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2011 ל-4% לעומת 3.7% השנה. כך נמסר היום עם פרסום הדו"ח של הבנק לסיכום 2009. בנוסף צופה הבנק כי האבטלה צפויה לרדת ל-6.7% לעומת 7% הצפויים השנה.
להערכת הבנק תהליך ההתאוששות של המשק צפוי להיות הדרגתי יותר בהשוואה להתאוששות שנרשמה מתחילת המשבר הכלכלי. בבנק מעריכים כי במחצית השנייה של 2011 צפוי קצב הצמיחה לגדול אף ליותר מ-4%.
בדו"ח קורא הנגיד סטנלי פישר ללמוד מהטעויות שפגעו במערכות הפיננסיות ברחבי העולם במשבר הכלכלי, עקב מבנה תמריצים מעוות (כגון שכר הבכירים) והיעדר פיקוח, כדי למזער את הסיכון למשבר עתידי בישראל.
הלקח החשוב בעיני הנגיד, כפי שעלה מדבריו בעת שהגיש הבוקר (ד') את הדו"ח השנתי של בנק ישראל ל-2009, הוא שיש לחזק את מערכות הפיקוח על השווקים הפיננסיים ולהגביל את מבנה התמריצים שלהם. בין השאר מציינים בבנק כי הכוונה היא להתאמת שכר הבכירים לביצועי החברות.
בגוף הדו"ח נמתחת ביקורת על ההתרחבות החדשה של הנפקת האג"ח הקונצרניות, כשהמערכת הפיננסית שרויה באי-ודאות גבוהה בעקבות מצב דומה בשאר העולם. בבנק מציינים כי טרם בוצעו ההתאמות המתחייבות מלקחי המשבר. בין השאר הכוונה לריכוזיות המערכת שמחייבת להתמודד עם מוסדות שהם "גדולים מכדי לתת להם ליפול", וכן את הסיכון הנובע מהתלות הגבוהה של המערכת באיתנות של קומץ קבוצות עסקיות גדולות ומורכבות (כ-20), רובן משפחתיות.
הבנק מתריע על "קיומה של רשת הדוקה של קשרי גומלין בין הקבוצות למגזר הבנקאי כשבעליהן, כמו הקבוצות עצמן, הם קבוצת הסיכון המהותית ביותר של לקוחות הבנקים".
על אופי השליטה המשפחתי בקבוצות העסקיות השולטות ברוב הפירמות, נכתב בדו"ח שהוא "מותנה בטיב הקשרים בין המשפחות, באסטרטגיה ובגחמות של אנשים מעטים, ובעיקר בטיב הכישורים הניהוליים של דור הממשיכים".
הבנק מדגיש כי בקבוצות אלה "גלום פוטנציאל לסיכון מערכתי", כפי שנחשף במשבר ממעורבותם האחרונה בשוק האג"ח הקונצרניות, דוגמת ההסדרים בין קבוצות אפריקה-ישראל ומשפחת עופר. "יציבות המערכת הבנקאית אמנם לא נפגעה ישירות, הודות למגבלות רגולטוריות על הקבוצות העסקיות, אבל מנגנוני התמסורת הגלומים בדרכי פעילותן חשפו בעקיפין את המשק לזעזועים המיובאים מחו"ל".
לדילול הריכוזיות הגבוהה של הקבוצות והמבנה דמוי פירמידה של בעלותן במשק, ממליץ בנק ישראל לשקול הטלת "מס דיבידנד" על העברות הון בין החברות (כפי שהוטל בארה"ב במשבר הכלכלי של שנות ה-30); או להגדיל את הזיקה הישירה בין הבעלות לשליטה בחברות המסונפות בקביעת סף מינימלי לבעלות ישירה (כפי שנקבע בבריטניה בשנות ה-60), ובנוסף - לחזק דירקטוריונים ולהגביר את מעורבות המשקיעים המוסדיים בהחזקה ובניהול החברות.
לצמצום הסיכונים והגברת התחרות בשווקים הפיננסיים ממליץ הבנק לשקול הפרדה בין שליטת הקבוצות על המוסדות הפיננסיים ובין שליטתם בתאגידים הריאליים. "התעלמות מסוגיית הקבוצות העסקיות עלולה להכשיל צעדי מדיניות שונים, או לעוות את מטרתם ותוצאותיהם, עד פגיעה בתפקוד המערכות הפיננסיות והריאליות בכללותן. זאת כדי לעצב מחדש את מערכת קשרי הבעלות, להקטין את הסיכון המערכתי ולחזק את מנגנוני הפיקוח".
פישר קורא לכונן מנגנוני פיקוח שימריצו את מנפיקי האג"ח הקונצרניות להקטין את הסיכונים למשברים עתידיים בשוק האשראי החוץ-בנקאי, כמו זה שהתגלה לאחרונה, עקב אי עמידה בהתחייבויותיהם, ולהגדיל את השקיפות שלהם מול המלווים. כמו כן הוא קרא להטיל מגבלות על המשקיעים המוסדיים, המנהלים את כספיהם של אחרים, בכך שיפנימו את הסיכונים להתפתחות לא מבוקרת של הנכסים ובכך יתרמו ליעילות השווקים שלהם.
לדברי פישר, המשבר העולמי אינו צריך להיות עילה לעצירת הפיתוח של השווקים הפיננסיים בישראל, אבל ראוי ללמוד ממנו את הצורך שנוצר בניהול מדיניות-על לשמירת יציבות השווקים; לא רק למניעת הסיכון הספציפי של כל אחד מהנכסים והמוסדות, אלא בעיקר למניעת הסיכון שיתגלגל למערכת כולה כתוצאה מכשל של אחד מהם. "בעולם עדיין דנים בלקחים אבל הדיונים טרם הבשילו לכלל שינוי מעשי - עלינו להקדים תרופה למכה", אמר.
סכנה לבועת נדל"ן ב-2010
הדו"ח מנתח בין השאר את התפתחות מחירי הדירות בישראל, ובודק אם קיימת "בועת נדל"ן" במחיריהן ב-2009. מסקנת בנק ישראל: "לא היתה בועה למרות העלייה החדה של המחירים בשנתיים האחרונות. ההתייקרות התרחשה על רקע שחיקה ריאלית מתמשכת במחירים מאמצע העשור הקודם. כעת לא ניכרת חריגה של רמתם מעבר למשתמע מגורמי היסוד של שוק הדיור. אבל אם ימשך הקצב המהיר של עליית המחירים ב-2010, סביר להניח שהם יתרחקו מהרמה התואמת את השוק", רומז הדו"ח שאולי תתפתח בועה.
מוקדם יותר היום הגיש פישר את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר כי "הדו"ח של 2009 מתאר שנה מוצלחת יותר ממה שציפינו בתחילה". ראש הממשלה בירך את הנגיד על הישארותו בתפקיד ואמר כי הצמיחה ברבעון האחרון ב-2009 עומד על 4.8% - נתון שהוא מאוד מכובד וכמעט הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות".
במסיבת העיתונאים הוסיף הנגיד פישר על הביקורת בדו"ח לגבי תפקוד הקבוצות העסקיות באומרו: "ברור שבמשק גדול יש יתרון לגודל, אבל במשק קטן יש בעיה בשמירת תנאי התחרות. איך עושים את זה? זו בעיה וצריך לחשוב איך לטפל בה ובאיזו מסגרת".
מנהלת חטיבת המחקר בבנק, ד"ר קרנית פלוג, אמרה שהטיפול יכול להיות בהתאם למודל הפיקוח על הבנקים בתחום ניהול סיכוני האשראי.
באשר להמשך מדיניות הורדת המסים אמר הנגיד כי אם הצמיחה תגיע ל-5% בשנה, אפשר יהיה להמשיך במדיניות זו, אך אם תהיה נמוכה יותר, הממשלה תצטרך להחליט אם להמשיך בהורדת המסים או לקצץ בתקציב: "אין לי עמדה בעניין זה לפני שנראה לאן נגיע. נצטרך להחליט בהתאם למצב ולהביא בחשבון תקציבים שלא ניתן לפגוע בהם, כמו החינוך".
הנגיד אמר בתשובה לשאלה על שכר הבכירים, כי אכן יש "בעיה קשה" בתחום זה שצריך לטפל בה ולגבש עמדה מבוססת. עד כה, אמר פישר, שלח המפקח על הבנקים מכתב לבנקים במטרה לדון איתם בסוגיה זו.
לסיכום אמר הנגיד, כי בנק ישראל לא מזהה נקודות חולשה בתפקוד המשק אבל חשוב להחזיק את היד על הדופק, להתכונן באופן שוטף ולעמוד על המשמר מפני כל מיני הפתעות וסכנות שיכולות להגיע ממקום כלשהו.
באשר למגמת שער הריבית אמר הנגיד, כי מדיניות הבנק תלויה במידה רבה מההתפתחויות הכלכליות בעולם. הוא איננו מתאם את מהלכיו עם עמיתיו הבנקים המרכזיים בעולם מעבר להתייעצויות שוטפות על המצב.
עוד אמר פישר במסיבת העיתונאים עם פרסום הדו"ח כי המשק הישראלי התמודד עם המשבר העולמי טוב יותר ממדינות אחרות הודות לנתוני פתיחה טובים של משק יציב בעקבות צמיחה מתמשכת. "המשק נהנה מאיתנות פיננסית הודות לשמרנות הבנקים והפיקוח ההדוק עליהם על ידי בנק ישראל, לצד משמעת תקציבית של האוצר שהורידה את הגרעון ברמת החוב הלאומי", אמר פישר, שגם ציין כי ההתמודדות עם המשבר נהנתה מעבודה משולבת ומוצלחת של בנק ישראל והאוצר.
לפנייה לכתב/ת 
