מצוינות ניהולית או נהנתנות ראוותנית?

נתחיל מהסוף: אני חושב שחקיקה ברוח הצעת החוק שיוזמת ח"כ שלי יחימוביץ' , לה שותף ח"כ חיים כץ, בנוגע לצמצום פערי השכר במשק, אינה חקיקה טובה, היא חקיקה הכרחית.

איני סוציאליסט נלהב, אני נוטה לחשוד בכל הצעה שמעודדת רגולציה במדינה שבה כל הצעת ייעול הופכת לביורקרטיה מיותרת, אני חושב שהשוק החופשי צריך להישאר חופשי ועידוד מצוינות הוא הבסיס ליצירת סביבה יזמית.

תמונתם של המנהלים המיליונרים השותקים נוכח המצלמות ומיליוני הקורבנות שאיבדו נתח נכבד מכספי הפנסיה שלהם, היא תמונה שצריכה ללוות אותנו ולגרום לנו לעשות מעשה. אנו חיים במדינה שבה שכר המינימום לא יכול להבטיח מינימום כבוד עצמי, מנהלים מרוויחים מאות אחוזים יותר מעובדיהם והחשוב מכול – כל זה קורה בחברות ציבוריות.

חברה ציבורית כשמה כן היא, בעלי השליטה והעניין לצד המנהלים השכירים בה, מבקשים את אמון הציבור ומגייסים השקעות מכספו על מנת ליצור רווחים נוספים. רווחים למי? מי הם אלו שאמורים ליהנות מפירות אמון זה?

חובה על כל יזם או בעל שליטה לגייס את המנהלים הטובים ביותר. זה אינטרס שלו וגם של ציבור המשקיעים בחברה, אבל זה חייב להיות ברור: כשהחברה מצליחה, המנהל צריך להיות מתוגמל בהתאם, כמו גם עובדי החברה וכמו גם ציבור המשקיעים, ורצוי על פי מפתח הוגן ושיוויוני ככל האפשר. וזאת מדוע? משום שבתקופות אחרות, כאשר הגלגל מסתובב וחברות רווחיות עוברות להפסדים, המנהל נשאר עשיר, העובדים הפשוטים נשארים שורדים קשיי יום, והציבור נשאר עם פנסיות מדוללות.

עיני לא צרה, ירוויחו מנהלים מצליחים משכורות בהתאם, אך מי שחושב כי לא ניתן יהיה לגייס מנהלים מוכשרים גם בסכומים נמוכים בהרבה, טועה.

בונוסים? קדימה! יעמוד מנהל באותם תנאי רווחיות במשך תקופה קצובה ומוסכמת מראש, ולאחר סיום תפקידו, כשירוויח, ירוויח סכום יפה והגיוני, ויתרת הסכום תחולק לעובדים ולמשקיעים.

רציתם כספים מהציבור? יש לכם אחריות כלפיו. משבר כמו זה האחרון לצד הגידול הממאיר בפערי השכר בין עשירים ועניים פוגע במרקם החברתי ומשמיד את אמון הציבור במערכות המנהלות.

זה לא טוב לנו, גם לא למנהלים בחברות הציבוריות.

אלון גל הוא מאמן עסקי ומנחה התוכנית "משפחה חורגת" בערוץ 2