בחן את עצמך: גבר מקצוען או חובבן?

אני לגמרי בעד גברים מקצוענים, כאלה שלפי דנה ברגר יודעים מה הם רוצים. אפשר להאמין בעניין הזה לאחת שמקורות יודעי שירה טוענים שגם היא בעצמה מקצוענית לא קטנה, ועל החגורה שלה כבר תלויים כמה שאיבדו שליטה על החיים.

אני רוצה לחזק את ידיהם של אותם גברים מקצוענים ומלאי קסם, שמרגישים בפאב ובמועדון כמו עכבר שנקלע למחסן גבינות. הג'ל שלהם תמיד מבריק, השרירים המציצים גם בחורף מבעד לשרוול הקצרצר מפתחים אישיות משלהם, הסיגריה שלהם מוחזקת בדיוק בזוית הנכונה, יש להם קוקטייל מועדף לכל מצב רוח ומקורות עלומים שמספקים חומרים חומים ירוקים או לבנים בקופסאות גפרורים. הם יודעים לשלוף משפט מחץ לכל שאלה פשוטה ולגרום לבחורה להתאהב במינימום דרינקים - עניין הראוי בעיניהם לאיזו התערבות טובה עם חבר.

הם בדרך כלל עורכי דין, אבל אם לא היה להם חשק ללמוד אז הם אנשי עסקים מצליחים, או מוזיקאים. הם מלאי חן, שנינות ומצב רוח טוב, הביטחון העצמי שלהם שופע, ולא מפני שהתאמצו לשנן כל הדרך "אני טוב, אני טוב", אלא מפני שהם באמת מעריצים את עצמם הערצה כנה. כשהם מסתכלים בראי הם מודים לאלוהים בשם העולם על הפלא הזה שברא בחסדו.

כשהיאוש גדל, העולם מנוכר, המציאות מוסיפה 15 קילו (ורק אצלי מורידה קצת), ומתברר שגם רומא לא נבנתה בדייט אחד, מאוד עוזר לפגוש מישהו שהיאוש שלו גדול יותר משלך. יוסי סיאס עשה על זה קריירה. והנה הבחנתי בה, בחורה שהכרתי במסגרת העבודה, ובעיניה ניכרת העגמומיות המסמלת את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים. היא בת 33, ומזה זמן איזה גבר מקצוען שובר את ליבה. כי זה מה שגבר מקצוען עושה: כובש בחורה. אלא שאז היא רוצה להפוך את נמר הדייטים לחתלתול ביתי - להתחתן ולעשות ילדים. ללכת לימי הורים, בימי רביעי להכין קערת ארבעס ולראות יחד "סופר נני", ובשבת בצהריים לשבת על המרפסת ולספור ציפורים נודדות.

קצת חבל לו לעבור למקצוע אחר

כן, בטח שזה יקרה, תכף ומיד, בוקרה פיל מישמיש. הרי הוא, שכבר רכש מקצוע, קצת חבל לו לעבור למקצוע אחר, להחליף מגרש ביתי כפאב מעושן במקום זר ומנוכר כסלון משפחתי. זה פשוט לא המקצוע שלו, זה כמו להזמין חשמלאי שיתקן מזגן. וגם אם בסוף הוא יהיה עם דוגמנית-על, ויהיה לו סטייק משובח ועסיסי בבית, המקצוע, המוניטין, המסורת, וכל נים בנפשו יובילו אותו לחפש גרונות עוף לא מבושלים בפח הזבל הקרוב. ולכן המקצוען מוותר על החתונה ועל סופר נני, ועל ציפורים נודדות, וחוזר לפעילותו המקצועית בפאב, כשהוא מותיר מאחוריו אשה שבורה ובוכיה, בדיוק כמו זו שישבה מולי.

"אולי אני צריכה לעשות הגדלת חזה", היא אומרת בחיוך מריר ושולחת מבט בחזה, שגם כך הוא בממדים נדיבים בהחלט. בשלב זה, אם אגיד שלדעתי חזה קטן הוא מושך יותר מגדול, ושהבחורות היותר סקסיות שהכרתי היו בעלות ציצי בגודל של אף – האמירה תידחה על הסף מחוסר עניין לציבור, חוסר ראיות וחוסר אמינות של העד. "למה את צריכה גבר שיעריך אותך לפי גודל החזה?", שאלתי והיא גיחכה, כי זאת שאלה מובהקת של גברים חובבנים. כל גבר מקצוען היה עכשיו מגחך כמוה, תוך פליטת שלוש טבעות עשן.

ואז היא מספרת לי בקווים כלליים איך הוא לא שם עליה, אותו יצור מקסים, לא מחזיר לה טלפונים, לא נותן לה תשובות ברורות, מחזיק אותה על אש קטנה כאילו שהביציות שלה הולכות ומתעצמות עם הזמן, ונראה שהתת-מודע שלה דלוק לגמרי מהמצב. כשאני שואל למה שלא תיזום משהו, תדבר איתו, תתקשר אליו, תזמין אותו, תארגן, תפיק, תהיה יצירתית ופעילה, תשים דברים על השולחן, או לפחות על שמיכה לחוף הים, היא שוב צוחקת לנוכח החובבנות: "אני לא רוצה להיראות לחוצה, גברים לא אוהבים בחורות מיואשות". אלף בית כאילו?

הנה למדתי דבר חדש - גברים לא אוהבים בחורות לחוצות. אני לתומי חשבתי הפוך: אם "לחוצה" זו בחורה שרוצה בכל מאודה למצוא בן זוג ולהקים איתו משפחה, אם "מיואשת" זו מישהי שכבר הבינה שלפעמים החיים מחייבים אותנו להתפשר, הרי שזה בדיוק מה שגבר חובבן מחפש.

יש גברים מקצוענים שיודעים מה הם רוצים, ואני לגמרי בעדם. אלה שכל ערב שלהם שייך לעלמה אחרת ומנגנון ההתעניינות בבחורה משמיד את עצמו עם תום הסקס הראשון איתה, אלה שיודעים להכניס בחורה למיטה בלי שהיא תרגיש שזה קורה לה ולגרום לבנות ישראל כשרות לאכול בהסכמה כמויות של זבל שאפילו הציפורים מעל חיריה לא שיערו שקיים. הגברים-גברים האלה, יש להם תפקיד חשוב בעולמנו: הם אלה שצריכים להמאיס את המין הגברי כל-כך, עד שוודי אלן ייראה פתאום כאופציה קוסמת.

אז אם יש עוד כאלה שאוהבים חזה נשי לפי משקל, כאילו היה חזה עוף, אני לגמרי בעדם - עלו והצליחו! לכו על בחורות לא לחוצות עם חזה גדול, וכך יישאר לי יותר מהחומר הטוב באמת!

המשך בשבוע הבא