היועץ של שר האוצר: לא מתרגש מהמשבר ביוון

סערה כלכלית מתחוללת באירופה, על רקע הורדות הדירוג ליוון, פורטוגל ואתמול גם לספרד. הורדת דירוג האג"ח של יוון אמנם השפיעה במקצת גם על שוק ההון המקומי, אך יועצו הכלכלי החדש של שר האוצר, ד"ר אבי שמחון, לא צופה השפעה גדולה של המשבר ביוון על גוש היורו ועל ישראל.

"כלכלת יוון היא קטנה. המשבר לא מתקרב למשבר שחזינו לפני שנה וחצי - השווקים עלו יפה מאז. יכול להיות שהם מחפשים דרך להוציא קיטור והמשבר ביוון יכול לשמש להם תירוץ לרדת קצת מהשערים שעלו", אמר שמחון הבוקר (ה') ב"קול ישראל", יומיים לאחר כניסתו לתפקידו החדש.

לדבריו, על ישראל ללמוד מהמשבר ביוון, שאסור להיכנס לחובות גדולים מדי, ושחושב לזכור כי בכל רגע יכול לקרות משהו וחשוב לשמור רזרבות בצד.

שמחון הזכיר, כי המשק הישראלי עמד הרבה שנים בנקודה שבה נמצאת יוון: "אחרי מלחמת יום הכיפורים חלה התערערות גדולה במשק הישראלי ונחתו על ראשנו כל מיני אירועים חיצוניים: עליית ריבית ועליית מחירי הנפט. כל יום בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת נראה אצלנו כמו היום ביוון.

"ב-1985 (בשיא האינפלציה התלת-ספרתית - צ.ל) מצבנו היה אפילו יותר גרוע. מזלנו שהיה איחוד כוחות פוליטי של הליכוד והעבודה, שהסכימו על תכנית חירום כלכלית קשה מאד מאד לאזרחים, אבל היא הוציאה אותנו מהמשבר".

עוד שמחון הזכיר, כי התוכנית בישראל הצליחה גם "הודות למענק של 4 מיליארד דולר מארה"ב - הרבה פחות ממה שיוון צריכה עכשיו כדי להיכנס לתלם. כך החל המענק השנתי שאנחנו מקבלים מאז, אבל בסך 3 מיליארד דולר".

"יוון היא מדינה מאוד מושחתת"

שמחון ציין כי יוון הסתבכה בחובות גדולים מכדי יכולת הפירעון שלה. לדבריו, "יוון היא מדינה מאד מאד מושחתת, הרבה יותר מישראל, אבל לא רק השחיתות דרדרה אותם למשבר הנוכחי. כלכלת יוון נשענת בעיקר על ענפי הספנות והתיירות ושניהם במשבר. מספר התיירים שעמד על 33 מיליון בשנה, ירד בעקבות המשבר העולמי, וגם ענף הספנות סובל ממשבר עמוק בשנה האחרונה".

שמחון הוסיף כי השחיתות ביוון התבטאה בכך, שהגירעונות הגדולים שצברה המדינה בשנים האחרונות, הוסתרו מעיני הציבור בתרגילי חשבונאות יצירתיים של הממשלה והבנקים.

"כשמדינה שקועה בחובות גדולים וסופגת מכה של ירידה דרמטית בהכנסות, היא מקבלת משבר, וזו בעצם הסיבה המיידית לצרות של יוון. היא יכולה לצאת מהן אם תגלה לכידות חברתית ופוליטית, שתאפשר להסכים על רפורמות כואבות שיקטינו את הגירעון מהסוג שידענו בישראל", אמר.

עוד סבור שמחון, כי מדינות האיחוד האירופי ובעיקר גרמניה, יכולות להציל את יוון: "הכסף ישנו. מזלה של יוון הוא שהכלכלה שלה קטנה, לא גדולה הרבה מישראל. אבל הגרמנים אומרים: למה שאנחנו נשפוך את הכסף שלנו כדי לממן התנהלות כושלת של ממשלה שמוציאה יותר ממה שיש לה? הם אמרו ליוון: קודם תקצצו בהוצאות שלכם ובגירעון ואז נעזור לכם. אבל היוונים חשבו שהגרמנים אולי יעזרו בכל מקרה, בגלל רגשות אשמה ממלחמת העולם השניה".

שמחון הוסיף כי מדובר ב"משחק" במסגרתו בוחנים עד כמה היוונים מוכנים לרדת ברמת החיים שלהם, ועד כמה הגרמנים יהיו מוכנים לוותר ליוון וללכת לקראתה. "הבנקים הגרמניים והבנקים של מדינות האיחוד כבר נתנו הלוואות ליוון, אבל מעבר לזה - ממדיה הקטנים יחסית של כלכלת יוון לא עלולים להשפיע משמעותית על מדינות היבשת", סיכם.