ביוון רוצים ללמוד מישראל איך "לשנורר" כסף

כשאין כסף פונים לעזרת המומחים. בצד הסיוע הכספי שיוון וכלכלתה המקרטעת יקבלו מהאיחוד האירופי, מתעתדים גורמים במדינה לפנות ליוונים בתפוצות על מנת שיכניסו ידם לכיסים ויתרמו למולדת. זו הסיבה שמזכ"ל לשכת המסחר הבינלאומית של יוון, אלכסנדר מודיאנו, פנה למקבילו בלשכת המסחר הבינלאומית בישראל (ICC ישראל) האלוף (מיל.) אורן שחור, כדי שיסביר כיצד מצליחה ישראל לגייס כספים מיהדות העולם.

• הבנק הגרמני המרכזי: "חייבים להציל את יוון"
  

"גם לנו יש תפוצה יוונית עשירה ונרחבת המפוזרת בעולם, במיוחד בארה"ב, והיינו רוצים להפעילה, כך שנוכל להסתייע בה בפתרון המשבר הכלכלי הפוקד אותנו ע"י אפשרות לגיוס הון" הסביר מודיאנו. לדבריו מודיאנו, הוא התבקש לברר את הנושא על ידי גורמי ממשל יוונים בכירים, שאף צפוי לספק מימון למיזם.

שחור מסר ל-ynet שמודיאנו מתעתד לבוא לישראל בדחיפות כדי ללמוד את "רזי אמנות השנור". לדבריו של האחרון, הוא יקבל מימון ממשלתי על מנת ליצור מנגנון גיוס בסיוע המודל הישראלי, כשדחיפות העניין מחייבת את סיומו כבר בשבועות הקרובים. זאת, כחלק מהיערכות חירום זריזה.

מודיאנו הסביר לשחור שמדובר בפעם הראשונה בה ממשלת יוון יוצרת מנגנון מובנה כזה כיוון ש"הגענו למצב שחייבים לעשות זאת". לעת עתה, עקב ראשוניות העניין, אין יעד כספי כלשהו לגיוס ההון. 

היוונים נתפסים כאילו הם בסייסטה

בשיחתו עם שחור הרחיב מודיאנו על החששות מקריסת הכלכלה היוונית - לדבריו יש משבר אימון של היוונים מול הממשלה, ומשבר של היוונים מול מדינות אירופה שבעיניהם היוונים נתפסים "כאילו הם בסייסטה". אני רוצה להיעזר בניסיון שלכם כדי לבנות מודל.

הבקשה שעיקרה להבין כיצד פועלים ארגונים ומיזמים כגון מפעל ה"בונדס" וגיוסי סיוע אחרים בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל, הגיעה לפני זמן מה אך היוונים ביקשו לשמור על התענינותם "בשקט" על מנת לא להחריף את המשבר. 

שחור מסר כי "למרות המבנה הקהילתי השונה, העמדנו את מלוא הנסיון והידע הישראלי-יהודי לטובת הקולגות היווניים שלנו בתקווה שיכלו ללמוד מכך, ולהקל, ולו במעט, על הקושי הכלכלי העצום שפוקד את היוונים". שחור פירט לקולגה היווני על 3 סוגי התמיכה העיקריים שמעניקים יהודי התפוצות לישראל:

• מודל "קרן היסוד" ("המגבית") על פיו הקרן לוקחת מעין "מס גולגולת" מכל יהודי שחפץ בכך כעולם למימון פרוייקטים שונים לרווחת העם היהודי ולישראל בפרט.
• מודל הבונדס: רכישת אג"ח של המדינה ששאינה מותנית בסביבה הכלכלית. זאת, בניגוד לאיגרות רגילות של מדינה או חברה למשקיעים מהשורה שם ניתן יותר דגש על תשואה וסיכון, ולא על רכישה (מעין מתוןם הלוואה) כתמיכה.
• פילנטרופיה נקיה שבה כל קהילות מאמצות קהילות או עסקים.
  

לשכת המסחר הבינ"ל (ICC) הינה ארגון העסקים העולמי המאגד יותר מ-10 אלף חברות ואיגודים עסקיים (לשכות מסחר, התאחדויות תעשיינים, וכד') בכ-140 מדינות. ל-ICC מעמד ייעוצי בכיר לאו"ם ולסוכנויותיו, ולבנק העולמי, לארגון יחסי עבודה עם האיחוד האירופי, ה-OECD, ארגון הסחר העולמי, וגורמים נוספים.