המבקר: השר שמחון סידר הטבות לעצמו ולקרוביו

שמחון הטיל ביצי זהב למען עצמו ולמען משפחתו: טוב שיש קרובים בצמרת משרד החקלאות. דו"ח מבקר המדינה 60ב', המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') חושף ממצאים קשים על שר החקלאות, שלום שמחון, שסייע לעצמו ולבני משפחתו לקבל הטבות. במהלך שנת 2006 יזם רפורמה בענף הלול, שנועדה לעודד, באמצעות מתן מענקים מתקציב המדינה, להעביר את הלולים ממרכזי היישובים לאתרים שייקבעו בידי משרד החקלאות. הרפורמה נתנה עדיפות ליישובי הצפון, ובכללם לשר - הנחשב ל"בן ממשיך" במושב. עוד מצא דו"ח המבקר כי השר שמחון פעל בניגוד להחלטת הממשלה, אישר לייבא עוד עובדים זרים ולא העביר מידע נכון בנושא.  

ועוד במשרד החקלאות: חשד לפלילים במועצת הזיתים. המבקר העביר ליועץ המשפטי לממשלה את ממצאי הביקורת המעלים גוף חשש לפגיעה בטוהר המידות. מבידקת המבקר עולה שבכירי המועצה השתמשו באנשי קש כדי לשלשל לכיסם כספי ביטוח שלא הגיעו להם. הממצאים מתייחסים לתפקוד סמנכ"ל המועצה גדי הורביץ, מנהל החשבונות כמיל חדאד ואחראי האחזקה אברהים ג'ובראן. המבקר דרש כי הכספים יוחזרו חזרה.

השר שמחון בפעולה (צילום: גדי קבלו)

הרפורמה בענף הלול נולדה במקור בעקבות מגפת שפעת העופות והרצון לשפר את מערך ייצור הביצים למאכל, תוך שמירה על איכות הסביבה. היא יועדה לכל המגדלים בארץ, תוך מתן עדיפות לצפון. בעוד שהטבה לבעל לול באזור המרכז נעה בין 108 אלף ל-400 אלף שקלים, ההטבה לבעלי הלולים בצפון היא בין 270 אלף למיליון שקלים. הרפורמה כוללת סעיף, לפיו בעלי מכסות ביצים ביישובי מרום גליל, שיעבירו את מכסתם לתושבים אחרים ביישובים וימירו את עיסוקם לעיסוק אחר - בתחום החקלאות או התיירות הכפרית - יהיו זכאים למענק למימון ההשקעות שיידרשו להם לצורך המרת עיסוקם. 

המבקר כתב כי הרפורמה טומנת בחובה הטבות כלכליות ממשיות, בייחוד למגדלים בצפון, ובכלל זה למשפחתו ולשר עצמו, המתגוררים ביישובי מרום גליל. בהתחשב בכך, קבע לינדנשטראוס, היה על שמחון להצהיר מיד כשהתחיל לעסוק ברפורמה על העניין האישי שיש לו בנושא, לשלוח הודעה על כך למבקר המדינה ולפנות גם ליועץ המשפטי לממשלה. השר לא עשה כן, והיה מעורב בקידום הרפורמה, באופן פעיל עד כדי גיבושה ל"הצעת מחליטים", שבסופו של דבר הונחה על שולחן הממשלה.

קידם עניינים, ואז הכריז על ניגוד עניינים

אמנם, בינואר 2007 פנה השר שמחון למבקר המדינה והודיע לו על ניגוד העניינים, אך בדיקה העלתה כי עד המועד הזה השר שמחון כבר פעל במסגרת הליכי דיון שהתקיימו במשרדו ובמקומות נוספים לקידום הרפורמה. יום לפני שנשלח מכתבו של שמחון למבקר, הכינה הרפרנטית לחקלאות באגף התקציבים באוצר מסמך העוסק ב"הצעת החלטה של שר החקלאות בנושא הרפורמה".

המבקר מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת ריבלין (צילום: גיל יוחנן)

עוד נמצא שהשר עצמו היה מעורב בהכנת הצעת ההחלטה לרפורמה בענף

 הלול ובגיבוש עקרונותיה, ושקידם את עבודת המטה ואף סיכם אותה בשיתוף משרד האוצר. רק לאחר מכן הודיע למבקר ולגורמים נוספים כי יש לו עניין אישי, וכי אין בכוונתו להשתתף בשום דרך בקבלת החלטות בנושא. גם כאן כתב המבקר כי שר שיש לו ניגוד עניין אישי בפעולה או בהחלטה חייב להצהיר על כך מיד. "ההודעה בדיעבד של השר על זיקתו מנעה בחינה ראויה ומבעוד מועד על סוגיית ניגוד העניינים וקביעת הסדרים ראויים מראש, באופן שיבטיח את תקינות הפעולות, את מראית פני הדברים ואת אמון הציבור בפעולות הממשלה".

בתשובתו למבקר כתב בין היתר השר שמחון כי הוא בעל נסיון רב בתחום החקלאות, ובייחוד בנושא ענף ההטלה. לדבריו, בהתבסס על נסיון זה הוא נבחר לכהן כשר החקלאות בשלוש ממשלות. הוא הוסיף כי הכללים למניעת ניגוד עניינים החלים על כלל עובדי הציבור לא נועדו למנוע מהם למלא את התפקיד המוטל עליהם.

שמחון לא קיבל מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנושא ולא קיבל היתר לחריגה מהכללים מהוועדה למתן היתרים, כנדרש. לסיכום, קבע המבקר כי שר החקלאות "פעל שלא על-פי הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים בבואו לקדם רפורמה בענף הביצים למאכל. לשר יש עניין אישי בנושא הרפורמה, שכן גלומה בה טובת הנאה ממשית גם לבני משפחתו המתגוררים ביישובי מרום הגליל וגם לו עצמו כבן ממשיך".

שמחון: זו רק הערה טכנית 

בתגובה לדו"ח, נמסר מלשכת שר החקלאות: "הערת מבקר המדינה היא טכנית בלבד, הנוגעת ללוחות הזמנים בדבר הודעת השר על הימצאותו בניגוד העניינים. השר והיועצים המשפטיים של משרד החקלאות, חולקים על המבקר בכל הנוגע לפרשנות של ניגוד העניינים. לטעמם בחר המבקר להרחיב את הפרשנות בדבר ניגוד העניינים באופן שלא מאפשר לשר שהגיע מההתיישבות העובדת, לתפקד כשר חקלאות, עד כדי אבסורד".

עוד הוסיפו כי "ניתן להבין מהדו"ח כי השר החליט לפעול לקידומה של הרפורמה על מנת לקדם הטבות לו ולבני משפחתו, ולא כך הדבר. החלטת הממשלה הינה פרי עבודת מטה של ארבעה משרדי ממשלה: חקלאות, אוצר, פנים והגנת הסביבה. האם יעלה על הדעת כי ארבעה משרדי ממשלה יקדמו הצעת החלטה משותפת כדי להטיב עם משפחתו של שר כלשהו?"

"עמדת שמחון לפיה אינו נתון בניגוד עניינים, זכתה לתמיכה מלאה של שני היועצים המשפטיים שכיהנו במשרד החקלאות בזה אחר זו. שמחון מקפיד מאוד בכל הנוגע לשמירה על החוק והמינהל התקין וכך עשה גם בסוגיה זו. לנוכח עמדתם של היועצים המשפטיים כי התועלת הציבורית בהשתתפות השר בקידום הרפורמה עולה על עוצמת ניגוד העניינים, לא ראה שמחון כל פסול בהתנהלותו".

הדלת המסתובבת של שמחון

בפרק אחר בדו"ח המבקר, נמצא ששר החקלאות שמחון לא פעל לצמצום מספר העובדים הזרים בחקלאות, כפי שקבעה הממשלה.

מספר העובדים הזרים בישראל זינק מכ-16,000 בסוף שנת 1990 לכ-203,000 בעלי אשרת עבודה וחסרי אשרת עבודה בסוף שנת 2008. כ-71,000 מהם מועסקים בענפי החקלאות והבנייה, והיתר בעיקר בענף הסיעוד.

באפריל 2007 אימצה הממשלה החלטות, לפיהן נדרש משרד החקלאות, בין היתר, להיערך להקטנת מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות. לפיכך נקבע כי שר החקלאות יבחן את מדיניות ההקצאה של עובדים זרים לענפי החקלאות השונים, ויציג את מסקנותיו לממשלה עד סוף 2007. בדצמבר באותה השנה מסר שמחון למזכיר הממשלה דאז, עובד יחזקאל, מידע לא מדויק לכאורה שההחלטה בוצעה במלואה: "בניגוד להחלטת הממשלה, משרד החקלאות לא בחן את מדיניות ההקצאה של העובדים הזרים לענפי החקלאות השונים וממילא לא הוצגו מסקנות לממשלה כמתחייב".

שר החקלאות גם יזם הצעת החלטה משלו, שהביאה לידי הגדלת מספר העובדים הזרים בענף החקלאות. בהצעת ההחלטה שהגיש לממשלה לא הוצגו לכאורה השפעותיה וחלופות כנדרש, ולא נמצא שהיה התבססה על עבודת מטה יסודית.

Read this article in English