מלחמת העצמאים: "אני במילואים, העסק סגור"
הם לא רוצים להשתמט משירות המילואים, אבל אם יעזבו את העסק שבנו – הוא עלול לקרוס. גם את העובדים המעטים שיש להם הם מתקשים לשחרר לחודש ימים. כך מאיימים ימי המילואים לחסל את העסקים הקטנים
"במלחמת לבנון נותרנו ללא אנשים, לא היה מי שינהל את הפרויקטים ולא היה מי שיגבה כסף. הלקוחות ניצלו את המצב ולא העבירו כספים," מספר אייל גרין, 41, נשוי פלוס 3, מקדימה, רס"ן במיל' קצין אג"ם במילואים, בעלים ומנכ"ל של חברת אשר גרין שעוסקת בפרויקטים הנדסיים ומונה 40 עובדים, מתוכם 20 אנשים שעושים מילואים מרביתם קצינים.
גרין נמצא משני צדי המתרס. מצד אחד, איש ערכי שעושה מילואים ומודע לחשיבות העצומה של שירות במילואים, ומצד שני, בעלים ומנכ"ל של חברה שנוכח פעם אחר פעם כמה קשה להעסיק אנשי מילואים שיוצאים לימים ארוכים של שירות.
"כאשר עובד שלי יוצא למילואים אין לו מחליף וזה בלתי אפשרי למצוא לו מחליף כיוון שמדובר בפרויקטים מורכבים. התוצאה: הפרויקטים נכנסים לפיגור בלוחות זמנים. רק שזה לא מעניין את הלקוחות שהעובד שלי במילואים. המשמעות היא עבודה תוך כיבוי מתמיד של שריפות, קנסות ולקוחות לא מרוצים".
הבעיה מחריפה אף יותר כאשר מדברים על בעלי תפקידים בכירים יותר כמו מ"פים, או מג"דים, שמעבר לימי המילואים הארוכים נדרשים להכשרות והכנות שגוזלות זמן רב מהעבודה.
"הכי קשה זה נושא ההכשרות של קציני המילואים," מסביר גרין, "יש לחץ מתמיד לצאת לקורסים של סמג"דים ומג"דים שאורכים שבועות ארוכים ולפעמים גם חודשיים שלמים. עובד לא יכול להתנתק חודשיים שלמים, אבל בעקבות לחץ של המערכת אני מוציא אותם בעל כורחי.
"כאיש מילואים אני מבין את הצורך, אך זה מקשה עלינו. זה גורם לנו לנזקים בחברה. המדינה צריכה למצוא פתרון לנושאי תפקידים במילואים. הנטל שמוטל על מ"פים ומג"דים הוא עצום. הם מחויבים למספר רב של ימי מילואים וזה פוגע במקומות העבודה שלהם. והמדינה לא באה לקראתנו ולא נותנת לנו פיצויים על הנזקים".
"צריך להחזיק עודף עובדים"
ניתן לשמוע את הטענות הללו מפי אנשים המצויים עמוק במערכת ומבינים את צרכיה במטרה ללמוד את הבעייתיות בנושא.
קחו למשל את אבי סייג, 55, אל"מ במיל' וקצין מילואים ראשי של חיל הים במילואים, פעיל בפורום המג"דים והמח"טים. הוא נשוי פלוס 2 וגר במשגב דב, והוא גם בעלים של עסק לתחזוקת אוניות שמעסיק 350 עובדים.
"כמעסיק שעובדים שלו יוצאים למילואים, אני יכול להגיד שזה כרוך בחיפוש מחליפים, זה אומר שצריך להחזיק עודף עובדים לטובת העניין כיוון שאני לא יכול להרשות לעצמי להישאר בלי מחליפים. שלא לדבר על זה שכשחייל יוצא למילואים, אני מוותר על הרכב שלו, אבל ממשיך לשלם דלק על הרכב שהוא משתמש בו, על הטלפון שלו, וכל זה בתקופה שאם לקוחות מתקשרים אליו, הם לא נענים".
לדבריו, שנים היו פערים בין התשלום שהעבירו המעסיקים לעובדים בגין ימי המילואים לבין מה שקיבלו מביטוח לאומי והפערים הללו תמיד היו לרעת המעסיקים. אמנם אחרי חוק המילואים הפער הצטצמם, אך הוא עדיין קיים.
עוד מציין סייג כי אף אחד לא מפצה את המעסיק על ההפרשות שהוא עושה לקופות הגמל והביטוחים עבור העובד.
"אם עובד עושה חודש מילואים בשנה", הוא מסביר, "אחרי 10 שנים הוא צובר כשנה חופש, ומי משלם את זה? המעסיק שמשלם את ההוצאות הסוציאליות הללו. הביטוח הלאומי לא מפצה על זה".
לתת החזר בגין הכנסות
אחד הסקטורים הפגיעים ביותר למילואים הם העצמאים שעוסקים במקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי דין, שמתפרנסים מפרקטיקה פרטית וכאשר הם אינם, אין מי שיחליף אותם.
"כאשר רופא שיניים יוצא למילואים הוא סוגר את המרפאה. אמנם אחר כך הוא מקבל החזר מביטוח לאומי, אבל אף אחד לא מכסה את שכר האסיסטנטית שלו, השכירות של המרפאה ועוד. הוא לא מקבל פיצוי בהתאם למחזור הכספים שלו בעסק, אלא בהתאם למה שהוא הצהיר שהוא מרוויח, כלומר השכר שלו.
"בימים אלה ממש", מספר סייג, "פורום המג"דים והמח"טים והטייסים במילואים עובדים מול לשכת העצמאים והביטוח הלאומי לשנות את שיטת החישוב והחזר בגין מילואים לעצמאים קטנים. הרעיון הוא לתת החזר בגין הכנסות ולא בגין שכר. מה שאומר שצורת התגמול של עצמאים תהיה יותר הוגנת".
משני צדי המתרס
נראה שמוטי פריג'ה יאמץ בחום את היוזמה של סייג וחבריו. פריג'ה, 51, נשוי פלוס 5 מנתיבות הוא סא"ל במילואים ומשמש כמג"ד. "אני הבעלים של נגריית מוטי בנתיבות ויש לי שני עובדים", הוא מספר, "אני בעל העסק כמעט 30 שנה ובמשך כל התקופה הזאת אני עושה כל שנה בין 60 ל-90 ימי מילואים.
"לצערי, בתקופות שאני יוצא למילואים אני סוגר את העסק ומוציא את העובדים לחופשה. ברור שבתנאים האלה קשה לי למצוא עובדים. וזאת לא הבעיה היחידה. חלק מהלקוחות מבינים ומפרגנים על התרומה למדינה, אבל גם איבדתי הרבה לקוחות שלא היו מוכנים לחכות לעבודה שהזמינו יותר ממה שנקבע. למשל לפני פסח יצאתי לתעסוקה מבצעית ברמת הגולן, והתקופה לפני פסח היא התקופה הכי טובה של הנגרים.
"בדיוק בתקופה הזאת נאלצתי לסגור את העסק. היו לקוחות שהסכימו לחכות עד שאחזור, אבל גם היו רבים שלא הסכימו, כך שאיבדתי לא מעט עבודה. זה מאוד פוגע בפרנסה אבל אנחנו מסתדרים. ובכלל, אני שמח לשלם את המחיר הזה כדי לצאת למילואים.
"כמג"ד, לפני כל יציאה למילואים יש לי יום ראיונות בו אני מדבר עם חיילים שלי, גם כאלה שרוצים להשתחרר ואני רואה שהבעיה הכי רצינית היא של עצמאים קטנים שפתחו עסק חדש, למשל פתחו מסעדה, מאפייה, אין מי שיחליף אותם ואם הם לא יהיו, העסק ייסגר ויקרוס. אני משתדל לתת להם חצאי תקופות, חופשות גדולות במהלך המילואים, אבל לא מוכן לשחרר אותם. אני נותן להם את עצמי כדוגמה ואומר להם שצריך לשרת את המדינה".
ממש כמו פריג'ה, יש לא מעט כאלה שנמצאים משני צדי המתרס: קצינים בשירות מילואים פעיל שהם בעלי עסקים קטנים, שצריכים לשמור על העסק שלהם, אבל לגייס פקודים שגם להם יש עסקים קטנים. בעוד שפריג'ה, מתוך עיקרון, לא מוכן לשחרר חיילים עצמאים או בעלי עסקים קטנים.
שירן שימשי, שאף הוא קצין ובעלים של שני עסקים קטנים, דווקא מבין ללבם. "כמעסיק שמכיר את הבעיה מאוד מקרוב אני מבין את החיילים שלי שעובדים בגופים קטנים או עצמאים במקצועות חופשיים כמו עורכי דין", מספר שימשי.
שימשי הוא רס"ן במיל' שעושה עשרות רבות של ימי מילואים בשנה. הוא גם מנהל סוכנות ביטוח משפחתית ובעלים של חברת תמיכת מחשבים, "למשל במילואים האחרונים יש לי חייל עורך דין עצמאי שעבר תקופה לחוצה. שיחררתי אותו מתוך הבנה שאם לא אשחרר אותו זה יגמור לו את העסק. יש לי חייל ששיחררתי אותו ממילואים כי הוא הקים סטארט-אפ ואמר לי שאם לא יעמוד בדד ליין של הלקוח הראשון, הוא יפסיד את העסק. אני מכיר אנשים שעשו להם צרות והגיעו לרמות של איומים ללכת לכלא".
בכל אחד מהעסקים ששימשי מנהל יש עשרה עובדים. "כשאתה בונה עסק קטן שבנוי על שירות ושהאיכות והבידול שלו נובעים מיחס אישי, אתה צריך כל עובד. ברגע שאחד העובדים נעדר מעבר לנורמלי, שזה אומר חופשות שנתיות ומחלות פה ושם, 30 יום נוספים, זה פוגע בעסק, כי הלקוחות לא מקבלים את היחס האישי שהם רגילים.
"נוצרות מספר בעיות, הלקוח לא מקבל את חוסר הזמינות של העובד. העובדים שלי נאלצים להתחבר לעבודה מהמילואים ונותנים שירות בתנאים לא תנאים על חשבון זמן המנוחה שלהם. בגדוד שלי מצאנו פתרון לעצמאים, הם עושים מילואים בסופי שבוע וחגים כדי לא להפסיד ימי עבודה, זה מדהים לראות את זה. זו אוכלוסייה שלא רוצה להשתמט".
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
