יש לך רק עשור אחד לבניית קריירה - נצל אותו

כשאנחנו צעירים, אנחנו חיים בהרגשה שהחיים מתקדמים תמיד קדימה, שמהדרגה הזו נקפוץ לדרגה הבאה, בשכר, בתפקיד, ביוקרת המשימה. האמת היא, ולא נעים לשמוע את זה, שהמציאות מוכיחה שזו "אמת" ששמורה למעטים, אם בכלל.

• קרא עוד על עבודה וקריירה
• בחן את עצמך: האם הגיע הזמן לחפש עבודה אחרת?
  

בישראל רק בגיל 21-22 משתחררים מהצבא, וזה אומר שהכול מתחיל מאוחר יותר עבורנו כישראלים, אך לאו דווקא מסתיים מאוחר יותר. העובדה, שרובנו מתחילים קריירה משמעותית רק בגיל 30, אחרי ששחררו אותנו מהצבא, אנחנו חייבים קצת חו"ל לפני ה"חיים האמיתיים", חוסכים כסף איזה חצי שנה – שנה, נוסעים לעוד חצי שנה – שנה ומתחילים את התואר הראשון ללא כסף, שבוזבז בטיול, בסביבות גיל 24-25.

מתחילים מאוחר

התואר מסתיים לו בגיל 28-29, אחרי עבודות זמניות בתוכו, שלא ממש מועילות לנו לקריירה ברוב המקרים. למעשה את העבודה ה"אמיתית" הראשונה רובנו מתחילים בגיל 29-30.

מה שמשאיר לנו בדיוק עשור אחד להבין מה אנחנו אוהבים, מי אנחנו, במה אנחנו טובים, לייצר לעצמנו שם בתחום שלנו, לעשות מספיק נטוורקינג כדי שלא בטעות כשנצא ממעגל העבודה בגיל 40 ונישאר אבודים – וזו משימה ממש לא פשוטה.

מה שקורה בסביבות גיל 42-43 זה שמגייסים מפסיקים לקרוא לנו לראיונות כי עברנו את ה"גיל"... איך זה ייתכן שחיים של 70-80 שנה מצטמצמים לעשור אחד בודד של בחירות, ואיל לכל הרוחות אנחנו אמורים לחיות חיי רווחה בפרנסה סבירה במציאות הזו?

נדמה לכם שקצת הגזמתי? אולי, אבל ממש קצת.

גיל 40 - עבודה באמצע החיים

גיל 40 מגיע אחרי כעשור של עבודה, בדרך כלל מוצלחת רווית הערכה וסטאטוס שהולך ונבנה כלפי מעלה בהדרגה. אם אנחנו מוצאים את עצמנו מפוטרים בגיל כזה, בגלל קיצוצים או פיטורים המוניים, נהיה בד"כ מאוד בטוחים בעצמנו, ובצדק. אנחנו מאמינים, בצדק רב מבחינתנו, שהרמה המקצועית הגבוהה שאליה הגענו במהלך שנות העבודה בחברה תבטיח לנו כמעט כל משרה שנחפוץ בה.

רובנו נהיה ברגע זה שאננים, אולי אפילו ניקח תקופת מנוחה וננצל את ימי האבטלה והפיצויים השמנים שקיבלנו בעקבות הפיטורים. אך לצערינו, משתסתיים תקופת המנוחה, כנראה שנצא אל עולם שונה מעט מזה שחלמנו עליו, לא משנה כמה מוכשרים אנחנו.

אפליית מבוגרים - למה זה קורה?

מגייסים רבים הם אנשים צעירים מאוד, וברוב המקרים מרגישים לא נוח לראיין אנשים מבוגרים מהם בעשור או עשור וחצי. הם נוטים לחשוב שבצוות שבו עובדים אנשים בני 28-32 יהיה קשה לשלב עובד בן 43, ולכן הם אפילו לא יזמנו אותו לראיון. יש נטייה לחשוב שהעובדים בני ה-40+ יבקשו משכורות בשמיים, מה שלעיתים קרובות נכון, ולכן מסננים אותם בדרך כלל בשלב מוקדם מאוד בתהליך הסינון, התוצאה היא, שמועמדים בגיל 40+ בדרך כלל זוכים למעט מאוד ראיונות עבודה.

חיפוש עבודה 2010: קשה להסתגל לשינוי. תהליך חיפוש העבודה השתנה מאוד בשנים האחרונות: יש הרבה יותר צעירים משכילים, בעלי תארים, הרבה יותר טכנולוגיה נדרשת, יותר אנשים מחפשים את התפקיד הבא כשהם עוד עובדים, כך שלמעשה התחרות הלכה וגדלה.

מועמדים רבים שיוצאים אחרי קריירות מפוארות בחברות גדולות בהן היו בין 7 ל-10 שנים לא מבינים שהם יצאו לעולם חדש לגמרי. ההלם הראשוני מגיע אחרי ששולחים מאות קורות חיים ולא מקבלים תגובה, ואז הביטחון העצמי יורד בצורה דרמטית ומהירה, שלפעמים מלווה במרירות קשה. הניסיון הרב לא עוזר והאגו לא מאפשר להסתפק בפחות שכר או הורדת תנאי החיים.

בנוסף, מה שעד לפני עשור היה יתרון גדול של יציבות תעסוקתית, היום מהווה מכשול, ואם עבדת 15 שנה באותה חברה, גם אם קודמת לתפקידים שונים, הרבה פעמים יסתכלו עליך בעין חשדנית כ"אדם מרובע וחסר שאיפות".

אז מה עושים?

אם אתם צעירים, כדאי שלא תעצמו עיניים למציאות הזו, ותכננו את הקריירה בהתאם. מה זה אומר? תתחילו כבר כסטודנטים לנסות לרכוש ניסיון בתחום שלכם, וגם אם זה אומר להרוויח פחות בשנים האלה, ולחיות אצל ההורים, זה שווה הרבה כסף בעתיד. אנשים שהצליחו להתמנות לתפקידים זוטרים ביותר בתחום שלהם, הבינו מהר יותר מה מעניין אותם, מה הם אוהבים, הם רוכשים קשרים בענף בשלב הנכון וזה מאפשר להם התחלה הרבה יותר מהירה בענף ובחירה נכונה יותר בתפקיד הנכון להם.

אם אתם מבוגרים, תבינו שזה לא אישי ואולי זה הזמן שלכם לכוון לשני כיוונים:

• אחד – המשך התקדמות טבעית למעלה במעלה הקריירה, עם קורות חיים מפוארים המתארים את כל מה שעשיתם ב-15 שנה האחרונות.
• וכיוון נוסף – שמבין שאולי הגיע הרגע להוריד הילוך, ליהנות יותר בקרב החברים, התחביבים, ולמצוא עבודה טובה אך עם פחות תארים, טייטלים, שכר ודרג, אבל אולי עם יותר זמן פנוי ופחות כאב ראש של תחרות בין קולגות.
  

לכל כיוון יש את היתרונות והחסרונות שלו. אנשים בני 50+ שעשו את השינוי מודים שזה קשה לאגו, שדרושה תמיכה רבה בבית, מחברים, מבני הזוג, אבל מצד שני, מודים שיש להם יותר זמן לנכדים, לחברים, לתחביבים ובהחלט יש לזה יתרונות.

היזהרו ממוקשים!

בראיונות עבודה אל תספרו שיש לכם 17 שנה ניסיון בניהול פרויקטים מורכבים בתעשייה האווירית. מספיק לציין את מה שמאוד רלוונטי למשרה שאליה אתם מתראיינים.

הביעו התלהבות, ואפילו קצת הומור וקלילות – אחד החששות של המגייסים הוא שלא תשתלבו באווירה הדינאמית, הצעירה והתוססת של הארגון שלכם. קל ליפול למרמור, שהוא טבעי, אך מוקש גדול בדרך לתפקיד הבא.

אל תכניסו את כל התארים שלכם לקורות החיים – רב סרן? פרופסורה? התאימו את קורות החיים למשרה ששלחתם וכמה שזה קשה השמיטו תארים וטייטלים שיהפכו אתכם ללא רלוונטיים לתפקיד.

עוד חשש כבד בקרב מגייסים הוא שאתם משתמשים בתפקיד הנוכחי כשלב ביניים עד שתשיגו תפקיד בכיר יותר – עשו הכול כדי שזה לא ישתמע כך בראיון העבודה.

כדי לעזור, יש ארגונים תומכים ואתרי דרושים עם קטגוריות מיוחדות, להצעות עבודה בגיל 50+. חפשו את עצמכם שם.

טעם חדש לחיים

הכי חשוב – תזכרו שגם אם ביליתם את העשור האחרון בעבודה 24/7 – עבודה היא לא הכול בחיים! ואולי החיים רומזים לכם שזה הזמן לפנות לדברים אחרים. הישארו פתוחים להזדמנויות שיגיעו, וגם אם זה אומר פחות כסף בבנק ורמת חיים ינמוכה יותר מבחינה חומרית, יכול להיות שיש לכם הזדמנות נדירה למצוא טעם חדש בחיים.

הכותבת, רויטל הנדלר, היא מנכ"ל AllJobs דרושים .