בלשנות כלכלית: מהחרם בתנ"ך לחרמן של ימינו
הקריאות האחרונות להחרמת מוצרים תוצרת טורקיה וקריאות הפלסטינים לחרם על מוצרי ההתנחלויות הן מן הסתם בעלות משמעות שלילית, אך תתפלאו לדעת שיש דבר כזה גם חרם חיובי. הבלשנית תמר עילם גינדין בדקה מהם גלגולי החרם, מימי התנ"ך ועד ימינו אנו. התוצאה לפניכם
לאחרונה נדמה, כי לאן שלא תפנו, תיתקלו במונח "חרם". בחודש שעבר העלו הפלסטינים הילוך בחרם שהטילו על מוצרי ההתנחלויות, ובשבועיים האחרונים הטרנד הלוהט בחברה הישראלית עוסק בתוצאות המשט לעזה, וקורא להפסיק לקנות מוצרים תוצרת טורקיה.
בכל משמעויותיו של השורש השמי ח.ר.מ יש הפרדה ואיסור, לטובה או לרעה. בעברית חדשה נשארו רק חֶרֶם והפועל להחרים. ניתן להחרים מדינה או אדם, כלומר לאסור על קשרים איתם, או להחרים חפץ – כלומר להפריד בינו לבין המחזיק בו.
בתנ"ך אנו קוראים שיהושע הֶחֱרִים אֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הָעָי (יהושע ח:כו) ואחר כך גם את יושבי שאר הארץ (פרקים י, יא). אלא שיהושע לא הוציא את האנשים האלה מרשות בעליהם או אסר על קשרים איתם - הוא הרג את כולם בלי להשאיר זכר. כלומר, הוא ניהל נגדם מלחמת חורמה – מלחמה עד להשמדה. ממש כפי שציווה אלוהים על בני ישראל לפני כניסתם לארץ: וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם: הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. (דברים ז:ב).
בהקשרים אחרים, חרם הוא משהו שיש לתעב ולהרחיק: וְלֹא-תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי-חֵרֶם הוּא (דברים יח:כו). המילה "חרם" מתורגמת לאנגלית בהקשרים השונים כמשהו שיש להשמידו (set apart for destruction), כמשהו מקולל (cursed, accursed) או משהו שמוקדש – בין אם לאלוהים שלנו או לאל אחר (devoted).
יש גם חרם חיובי
השורש ח.ר.מ מופיע גם בהקשרים חיוביים של הפרדה: בחלק מהמקומות חֵרֶם הוא משהו שמוקדש לאלוהים, למשל כָּל-חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל, לְךָ יִהְיֶה (במדבר יח:יד) – כלומר, חרם הוא כל דבר שמקדישים, ששמים בצד.
בערבית, כל נטיותיו וגזירותיו של השורש מציינות דבר אסור, בין אם שלילה ומניעה, בין אם איסור שנובע מקדושתו של דבר ובין אם יראת כבוד. גם אשת איש - שאסורה לאחרים - היא חֻרְמַה.
בערבית חראם הוא משהו אסור – לרוב דווקא בשל קדושתו, או בשל שיוכו לאדם אחר (או לאל). בן אלחראם הוא ממזר, וגם נבל, ולגנב קוראים חראמי, כי הוא לוקח דברים של אחרים.
חראם על העולם
היום בסלנג עברי משתמשים בחראם כמילה נרדפת לחֲבָל: "אל תזרוק את זה. לא חראם?", וכמובן השיר הידוע של הגשש – "איזה עולם חראם, חראם על העולם".חִרְמָאן בערבית הוא מחסור או עוני, ובסלנג עברי משתמשים בו לכינוי עבור אדם שסובל ממחסור בפעילות מינית.
לבית הנשים קוראים בערבית חַרִים, או חַרַם, ומשם עברה המילה לאנגלית כ-harem וחזרה לעברית כהַרְמוֹן. המילה הַרְמוֹן מופיעה גם במקרא (עמוס ד:ג) בצורה הַהַרְמוֹנָה, אבל משמעותה אינה ברורה כלל והיא בדרך כלל מתורגמת כשם מקום to Harmon.
זוהי אינה פעם ראשונה שמילה מופיעה בתנ"ך במשמעות אחת, ברורה או מעורפלת, ואחר כך מחודשת בעברית החדשה במשמעות שונה לגמרי. זה קרה גם למילה חשמל (בספר יחזקאל, משמעות לא ברורה), אקדח (שם של אבן יקרה) ורהיטים (קורות הגג).
בהגדרות של ח.ר.מ, השתמשתי הרבה בשורש ק.ד.ש, ואכן גם שורש זה משמש להפרדה ואיסור לחיוב ולשלילה. אנחנו מכירים אותו בעיקר כהפרדה חיובית – הקדשה, קדושה; קודש הקודשים הוא מקום שאסור להיכנס אליו. אבל קְדֵשָׁה היא זונה – בפרק ל"ח בספר בראשית שתי המילים משמשות באותו סיפור לתיאור אותה אישה – וההפרדה שלה היא לשלילה.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, ומרצה בנושאים מגוונים במסגרות שונות, יזמת ומנכ"לית משותפת במיזם המרצים מר צים וחבורתו
לפנייה לכתב/ת 
