טוטו פיטורים: את מי באה להחליף טלי היפה?

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

"תרשו לי להציג את טלי, היא מצטרפת אלינו החל מיום ראשון הקרוב" זורק לעברנו סוקולוב המנכ"ל כשהוא מלווה בבחורה יפת מראה כבת 22 מקסימום. כולנו עומדים בתור ללחוץ את ידה הענוגה של טלי, מגמגמים בהצלחה ומביטים אחריה מהופנטים כשהיא עוזבת את החדר. דקה ארוכה חולפת וראשוני הנוכחים מצליחים להשתחרר מההיפנוזה.

"מה זאת אומרת 'מצטרפת אלינו'?" שואל א' "מישהו כאן הודיע שהוא עומד לעזוב?". כולם מהנהנים את ראשם לשלילה.

"אולי מוסיפים עוד תקן?" אני מציע.

"אין מצב, גם ככה יש פה חצי מכמות העבודה שהיתה פה לפני כמה חודשים" עונה לי ד' "וחוץ מזה, אין פה מקום לדחוף סיכה,אנחנו יושבים אחד על השני...". "מה אתה מנסה לרמוז לי בעצם?" אני שואל אותו.

איש מת מהלך

"אני לא רומז כלום, פשוט הטלי הזאת הולכת להחליף אחד מאתנו". הוא פוסק בנחרצות. "המפוטר נמצא כאן בינינו ואנחנו עדיין לא יודעים מיהו. זה הכל".

אנחנו מחליפים מבטים זה עם זה, מנסים לגלות מיהו אותו מפוטר שיעזוב אותנו, כבר בסוף שבוע זה כדי לפנות את כסאו לטלי. אני שם לב ש-ג' שכני מסתכל בי במבט קצת ממזרי, כן, אין לי ספק שהוא היה שמח שהיא תמלא את מקומי. מצד שני גם אני לא אתאבל אם הבושם הנשי של טלי יחליף את בקבוקי האפטרשייב ששופך על עצמו ג' מידי בוקר.

לפתע נ' קוטע את מחשבותינו. "זה בטח אני, הוא הולך לפטר אותי, אני יודע, הייתם צריכים לראות איזה מבט הוא תקע בי כשיצאתי שלשום בחמש". "אין מצב, אני המפוטר", מהסה אותו א,' "רק עלי הלקוחות צועקים, והלקוח תמיד צועק, כלומר... תמיד צודק". "זה בטוח אני" נשמע אחד "לא, זה אני" חולק עליו אחר.

המתח הורג אותנו. אנחנו לא מסוגלים לעבוד. מזכירת המנכ"ל ומקורבים אחרים טוענים שאין להם מושג. אין ברירה, חייבת להתנהל כאן חקירה בלשית מקצועית. אנחנו פונים ל-פ', האחראי על רכישת המדיה במשרד כבר 25 שנים. פ' הוא נמוך קומה בעל ראש דמוי ביצה ושפם מטופח ובעיקר בעל שכל חריף לפתרון תעלומות. הוא כבר פתר לנו מספר תעלומות כמו 'לאן יתקיים טיול החברה', 'אילו מתנות נקבל לחג' ועוד.

גשש בלש בפעולה

לאחר ששמע את הסיפור ובדק את העובדות, הזירה והראיות, הוא אוסף את כולנו לחדר הישיבות, מלטף את שפמו, מביט בנו במבט חודר של 'אחד שיודע' ופותח בדברים: "נ', על פי דו"ח הנוכחות האחרון, בחודש האחרון היית שלושה ימים חולה, חמישה ימים יצאת מוקדם מכל מיני סיבות ושבע פעמים איחרת...". "זה אני, אמרתי לכם" מייבב נ'.

"זה יכל להיות פשוט לולא מנהלנו מר סוקולוב היקר לא קיבל 3 תלונות בחודש האחרון על... א'! שלא עומד בזמנים בהעברת חומר ללקוחות". "ידעתי" מסנן א' בין שיניו.

"אבל!...הוא לפחות לא נתפס באמצע ישיבה עם לקוח חשוב כשהוא מצייר את הבוס והלקוח שוכבים ערומים על מיטות שיזוף", מסובב אלי פ' את מבטו אלי. אני מהנהן בראשי ויודע שגורלי נחרץ.

"והמפוטר המסתורי הוא..." מכריז פ', אלא שאז נכנסת לחדר מזכירת המנכ"ל וקוראת ל-פ'. אנחנו יושבים מתוחים ולמחכים ל-פ' שיחזור עם פתרון התעלומה. אני כוסס ציפורניים, נ' חוזר לחדר לארגן את חפציו, א' כותב נאום לשתיית הפרידה וג' כותב מכתב התפטרות כדי להקדים את רוע הגזירה.

פ' חוזר לחדר עדיין ממולל בשפמו, אם כי הפעם הוא קודר מתמיד, "איך לא חשבתי על זה" הוא אומר כאחד שכבודו המקצועי נרמס "איך שכל חריף כמוני לא עלה על זה, זה הרי ברור כשמש...". "נו, מי המפוטר?" אנחנו דוחקים בו.

"לא צריך להיות בלש כזה גדול", מביט הבלש הזקן, "כדי לדעת שבחורה בת 22, שעומדת להרוויח 4,000 שקל בחודש, באה לכאן רק כדי להחליף את עבדכם הנאמן זה 25 שנים. אני פשוט עולה יותר מכם".

ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל .