"לא יכול להשתקם בגלל השביתה בבתי המשפט"

נסים (שם בדוי) מפתח תקווה, היה מכור לסמים קשים במשך שנים ארוכות, אך כיום הוא משתקם ומנסה להתחיל את חייו מחדש. חבר ילדות הציע לו לפתוח יחד חנות ירקות, ונסים חסך קצת כסף ורצה להצטרף ליוזמה.

יש רק בעיה אחת: נסים מוגדר מאז שנת 2003 כפושט רגל, וכדי להגיש בקשה לרשיון עסק ולקחת הלוואה כלשהי, הוא צריך לבטל את פשיטת הרגל - אך מזה שבוע וחצי אינו יכול אפילו להתחיל את ההליך הבירוקרטי הסבוך הכרוך בכך, בגלל השביתה בהנהלת בתי המשפט.

"אפילו להגיש בקשה אני לא יכול, אז איך אפשר לעשות משהו?" שואל נסים, "בינתיים אני ברשימה שחורה: לא יכול לצאת מהארץ, לא יכול לעשות כלום".

"בגלל השביתה לא אקבל משכורת"

עובדי הנהלת בתי המשפט פתחו בשביתה ללא הגבלת זמן ביום שני שעבר. השביתה מונעת מאזרחים היא להגיש תביעות במזכירויות בתי המשפט, מה שמביא לדחייה של הליכים משפטיים אזרחיים ולעיכוב של הליכים קיימים. זאת, אף שדיונים שכבר נקבע להם מועד מתקיימים כסדרם וכל ההליכים הפליליים והדחופים מתקיימים כרגיל. אבל מה שהמערכת, הכורעת גם כך תחת העומס, אינה יכולה להגדיר כ"דחוף" - נראה דחוף מאוד ללקוח הפרטי שלה.

למרות השביתה, מסדרונות בתי המשפט השלום והמחוזיים אינם שוממים: בנוסף על התיקים הרבים שכבר מתנהלים מכוח האנרציה, מגיעים לקוחות רבים, שלא ידעו על השביתה, או לא לקחו אותה בחשבון, או קיוו שתסתיים היום, או שיתחשבו בהם. מדובר בלקוחות קשי יום, שאינם ששים להתראיין, אך כשהם נשאלים על כך, הם ממהרים להביע את זעמם.

דורית (שם בדוי) מחולון, עבדה בחברת כוח אדם שנמצאת בהליכי התפרקות. בחודשיים האחרונים לא קיבלה שכר, והיא חוששת שבתוך מספר ימים הם יעלמו עם כספה. כדי למנוע זאת, היא צריכה להגיש נגדם הליך עיקול. ההוצאה לפועל אינה שובתת, אבל כדי לפתוח בהליך, עליה להגיש בקשה - ולכך היא צריכה את המזכירות המושבתת. "העובדים כאן דורשים דרישות מההנהלה שלהם", היא אומרת בזעם, "אבל בגלל השביתה, אני לא מקבלת שכר בכלל".

איגור מרמת גן נמצא בהליך בירוקרטי מורכב מול משרד הפנים, שגם הוא תקוע בגלל השביתה: הוא אזרחית מולדבי שנשוי לאזרחית ישראלית וטוען כי הוא זכאי לאזרחות ישראלית, וזקוק לו כדי לעבוד, לקבל זכויות סוציאליות וגם לא להיות מגורש מהארץ. במשך שבועות הוא אסף את הטפסים הנדרשים, וגם שילם על כך כסף טוב לעורכי דין מולדביים וישראליים - אך כל הטפסים שלו חסרי משמעות עד שיקבלו אישור אפוסטיל - שאינו קיים, בגלל השביתה.

"העלו את האגרות, אז שיוסיפו להם לשכר"

 "כבר שבוע וחצי שאין לי עם מי לדבר, ועשרות אנשים שזקוקים לשירותים אינם מקבלים אותם", אומר אבי דוביצקי, המבצע שירותי מיקור חוץ עבור אנשים וחברות שמנהלים הליכים משפטיים, "בעוד שבועיים, ב-15 ליולי, הם יוצאים לפגרה עד ה-1 לספטמבר, ועד החגים, ובסופו של דבר, בנאדם שצריך שירות עכשיו יקבל אותו באוקטובר, במקרה הטוב. תחשוב איזה ברדק יהיה כאן כשהשביתה ייגמר. האזרחים יצבאו על הלשכות ויטביעו אחד את השני".

דוביצקי, שמבלה שעות רבות ביום במסדרונות בתי המשפט, דווקא מצדיק את העובדים השובתים. לדבריו: "יש כאן אנשים שעובדים כבר 20 שנה, נותנים את הנשמה ומקבלים 5,000 שקל לחודש. אחד כזה היה יכול לצאת למגזר הפרטי ולהרוויח 7,000 או 8,000 על אותו תפקיד. צריך להגיד להם תודה שהם בכלל כאן".

"הממשלה בהחלט הייתה יכולה לזרוק להם כמה מאות שקלים תוספת. יש לה מאיפה: בחודשים האחרונים העלו את האגרות שהלקוחות משלמים ב-40%. לאן הולך הכסף? גם אחרי השביתה, למרות העיכוב, אצטרך לשלם להנהלת בתי המשפט בדיוק את אותן אגרות שהייתי משלם אם לא הייתה שביתה. אז למה לא להשתמש בכסף הזה ולצ'פר את העובדים?"

"מבינים את הסבל"

יו"ר ועד העובדים, דני חסון, אומר בתגובה: "צר לי על אותם אזרחים שנפגעים מהשביתה, אך המאבק שלנו הוא צודק. האוצר מערים קשיים ולא אכפת לו מהאזרחים".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "צר לנו על הפגיעה בציבור המתדיינים. המערכת עושה ככל יכולתה כדי להעניק סעדים דחופים. כך או כך, הנהלת בתי המשפט קוראת לצדדים (ההסתדרות והאוצר, ת.ג) להתעשת מיד ולחזור לשולחן המשא ומתן, כדי למנוע הידרדרות נוספת של המצב. עובדי המערכת עושים עבודה קשה וצריך לבחון היענות לדרישותיהם".

ואילו מהאוצר נמסר: "משרד האוצר והנהלת בתי המשפט נמצאים בימים אלו במו"מ אינטנסיבי ליישוב הסכסוך".

מחסור בתקנים, משרות חלקיות, ושכר נמוך

 עובדי הנהלת בתי המשפט טוענים כי קיים במערכת מחסור ב-120 תקנים לפחות וכי הם מתקשים לעמוד בעומס העבודה שמערכת המשפט נמצאת בה. מנגד, טוענים העובדים, יש מאות עובדים, ובעיקר עובדות, הזקוקים להשלמת הכנסה מכיוון שהם מועסקים במשרה חלקית ומשתכרים פחות משכר המינימום. חלק ניכר מאותם עובדים מעוניינים לעבור למשרה חלקית ובהסתדרות דורשים לפתור את שתי הבעיות יחד ולחלק את 120 התקנים החסרים בין מאות העובדים במשרה חלקית, באמצעות הגדלת המשרה שלהם.

מנגד, טוענים באוצר שוועדה בהשתתפות ועד העובדים עצמו בדקה את טענות העובדים ומצאה שאין צורך בתקנים נוספים. באוצר אומרים שניתן להגיע להסכמה בנוגע לדרישת העובדים לשדרוג משרות ולתוספת שכר, אך דווקא הדרישה לתוספת תקנים מסבכת את העניינים, כיוון שתקנים הם עניין תקציבי ופרוצדורלי שחורג מיחסי עבודה, וכדי להוסיף תקנים, ההנהלה צריכה להגיש בקשה לאוצר לקראת תקציב המדינה 2011 ולא במסגרת המו"מ.

העובדים העלו את דרישותיהם כבר לפני מספר חודשים, בעקבות הצלחת שביתת הקלדניות. נראה היה שהם מוצאים אוזן קשבת בהנהלת בתי המשפט ונתקלים בסירוב בעיקר מצד משרד האוצר.

לפני כחודש פתחו העובדים בשביתה של יום אחד, לאחר שבית הדין לעבודה הורה לעובדים לחזור לעבודה ולאוצר - לקדם את המשא ומתן ולפתור את הבעיה. אלא שהחלטת בית הדין לא ממש הועילה: בהסתדרות טוענים כי המו"מ תקוע, ולכן אין מנוס משביתה, ואילו באוצר טוענים שהמו"מ נמשך ואף מתקדם יפה, כך שלכאורה מדובר בשביתה בלתי חוקית ובביזיון בית הדין. בית הדין עצמו, שדן בכך השבוע, קיבל את טענת ההסתדרות ואישר את המשך השביתה.