תגדל התמיכה בפיתוח קרקע ביישובי גדר בצפון

ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל תאשר השבוע תוכנית להגדלת התמיכה הממשלתית בפיתוח הקרקע לבנייה ב-19 יישובי גדר בגבול הצפון. לתוכנית שותפים המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון ומשרד האוצר.

• ארבע שנים למלחמה: "שקט מטעה בגבול הצפון"
  

בשנים האחרונות סובלים מרבית ישובי הגדר בצפון מהגירה שלילית, מאי קליטת משפחות חדשות ומאוכלוסייה מתבגרת. בישובים אלו נעשו ניסיונות לשיווק קרקעות ולקליטת בנים חוזרים ומשפחות חדשות, אולם ניסיונות אלו כשלו לאור עלויות הפיתוח הגבוהות של הקרקע. על פי הערכת גורמים ממשלתיים בקצב הנוכחי, עוד כ-15 שנים היישובים עלולים להפסיק להתקיים. ההחלטה הנוכחית תאפשר לכל ישוב לקלוט עשרות משפחות חדשות צעירות, להתחזק חברתית ודמוגרפית ולהמשיך להתקיים.

עלות הפיתוח הציבורית הממוצעת ביישובי הגדר נעה בין 110 אלף שקל בשיפוע גיאוגרפי של עד 12%, ועד 300 אלף שקל בשיפוע גיאוגרפי שמעל 20%. עלויות פיתוח גבוהות אלו הביאו לשיווק קרקעות שולי בחמש השנים האחרונות (לא יותר מ-10%) במרבית יישובי הגדר. עלויות פיתוח הקרקע גבוהות יותר בגליל לעומת אזור המרכז, גם עקב תנאי הקרקע הקשים יותר וגם עקב הצורך בחומרי גלם רבים יותר עבור הובלת התשתיות.

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום אמר ל-ynet: "ממשלת ישראל הכריזה על הפריפריה כאזור עדיפות לאומית, ועל קידומה בתחומי החינוך, התעשייה, השלטון המקומי, התעסוקה והתשתיות. משמעותה של הכרזה זו חד-משמעית: סדרי העדיפויות הלאומיים במדינה חייבים להשתנות. יש 19 ישובים המוגדרים כיישובי גדר בצפון. עלויות הפיתוח הגבוהות מחד, והמיקום הגיאוגרפי והמצב הביטחוני מאידך, הביאו לשיווקים נמוכים ביישובים אלה ולמצב של הקפאה מוחלטת של התהליך".

מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל אורנה הוזמן בכור ריכזה את הפעילות המשותפת של המשרדים שעל פיה תשקיע הממשלה, בחמש השנים הבאות, 12 מיליון שקל מדי שנה. כאשר 6.4 מיליון שקל יגיעו ממשרד הבינוי והשיכון, שני מיליון שקל מהמשרד לפיתוח הגליל ונגב, שני מיליון שקל ממשרד האוצר ו-1.6 מיליון שקל ממשרד הביטחון.

כך לדוגמה זוג שירכוש קרקע באחד מ-64 השטחים שמוצעים למכירה בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי ישלם 50 אלף שקל עבור עבודות פיתוח הקרקע, בעוד שההפרש בגובה של 150 אלף שקל יסובסד על ידי משרדי הממשלה. זוג צעיר שיבחר באחד מיישובי הגליל העליון כמו קיבוץ מנרה, שם משווקות 40 עתודות קרקע, ישלם 50 אלף שקל במקום 330 אלף שקל, ובסכום הנותר של 280 אלף שקל תישא המדינה כחלק מההחלטה החדשה.

השר שלום: "עם כניסתי לתפקיד הוצב יעד ברור. אנו רוצים להביא עוד 300 אלף תושבים לגליל עד שנת 2020. עידוד התיישבות חדשה וחיזוק ההתיישבות הקיימת הוא הבסיס לכל שינוי אמיתי שנרצה להביא לגליל. אנו פועלים ללא הרף לקידומם של פרויקטים רבים, מחוללי שינוי, שמטרתם להפוך את הגליל ליעד מרכזי להתיישבות. הגליל הוא לא עוד פריפריה אלא חלק אינטגראלי ומרכזי במדינת ישראל. לא עוד אזור שוליים אלא יעד מרכזי שלנו למשיכת משפחות וצעירים ועל כך מעידה בין השאר התוכנית החדשה".

ראש המועצה אזורית הגליל העליון, אהרון ולנסי, שיזם את הפניה למשרד לפיתוח הנגב והגליל, ציין כי ביישובים שצמודים לגדר, דוגמת מנרה ומשגב עם - קשה לקיים חיים. "החיים לצד הגדר כשכל היום רואים כמה לבנון קרובה, רואים את הפיתוח המואץ בצד השני ואת הקשיים שהמדינה מערימה בצד שלנו, מובילים אנשים רבים וטובים שבחרו לגור בקצה המדינה לעזוב", מספר ולנסי, "ישובים שהיו לתפארת מדינת ישראל, חסמו בגופם ונתנו את מיטב בניהם בחלק מהאירועים הקשים שידעה ישראל מצויים היום במצב אבסורדי.

"המדינה צריכה להחליט איך היא מייצבת את קו הגבול שלה אם בפעולות ובחיזוק האוכלוסיה או בסיסמאות. אם המדינה בוחרת בפעולות אזי חיזוק האוכלוסיה הוא גם יצירת אופק להתפתחות, החזרת בנים ויצירת אפשרות לכל אדם לקנות בית במחיר סביר ולקיים את חייו בכבוד. אני שמח שהשר סילבן שלום לקח את הפרויקט הזה ברצינות ומקדם אותו בכל הכוח".