נתניהו הכריע: קיצוץ של 2.7 מיליארד בביטחון
ברוב של 20 שרים מול 5 מתנגדים אושר תקציב המדינה ל-2011-2012. האוצר החליט לקצץ 2.7 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, ולהעלות את גיל הפרישה ל-50. ברק: "אלה החלטות קשות". שטייניץ: "הממשלה קבעה באופן ברור כי יש לתת עדיפויות לחינוך, הבריאות והרווחה"
אושר תקציב המדינה לשנים 2011-2012. 20 שרים הצביעו בעד, חמישה התנגדו, ארבעה נמנעו ואחד נעדר (שר החוץ אביגדור ליברמן).
לשכת שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיעה מוקדם יותר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את עמדת האוצר והחליט על קיצוץ של 2.7 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לשנתיים הקרובות - 300 מיליון שקל פחות, לטובת הביטחון, מכפי שהיה גובה הקיצוץ בתחילת הדיונים (3 מיליארד שקל).
עוד סוכם כי גיל הפרישה לחיילים שאינם לוחמים יועלה ל-50 מ-45. גיל הפרישה לקרביים יישאר בעינו. סביב סוגיית גיל הפרישה עמד המו"מ בין האוצר למערכת הביטחון על סף פיצוץ: מערכת הביטחון התעקשה שלא להעלות את גיל הפרישה, אולם שר האוצר יובל שטייניץ איים להעביר החלטת ממשלה שתבטל את מתווה ברודט. נוכח האיום הוסכם על הפשרה (גיל 50) במקום הצעת האוצר המקורית להעלות את גיל הפרישה ללא לוחמים ל-57.
בכך בעצם החליט לסיים ראש הממשלה את הדיונים המתמשכים עם בכירי הביטחון בנוגע לקיצוץ בתקציבם.
- הישג לעובדים: התשלום עבור ימי מחלה יגדל
- אשכנזי: אתם עושים דה-לגיטימציה לאנשי הקבע
- הבלוף הגדול של התקציב הדו-שנתי
בכך בעצם החליט לסיים ראש הממשלה את הדיונים המתמשכים עם בכירי הביטחון בנוגע לקיצוץ בתקציבם.
במשרד הביטחון טוענים שהקיצוץ ירד במהלך הלילה מ-7.1 מיליארד שקל בשנתיים ל-2.7 מיליארד שקל בשנתיים - 1.4 מיליארד שקל ב-2011 ו-1.3 מיליארד שקל ב-2012. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי ראש הממשלה נאלץ להכריע ולהגיע לסיכום הוגן לצרכי הביטחון והחברה. "נתניהו הכריע כך שניתן מענה לעדיפות האוצר לענייני הכלכלה והחברה, אבל גם צרכי הביטחון לא יפגעו משמעותית".
שר הביטחון אהוד ברק הגיב לכך בתגובה ואמר כי "אלה החלטות קשות למערכת הביטחון. יהיה קשה לבצען, אך הקיצוץ מתחייב מהמציאות הכלכלית והחברתית בישראל".
באשר למשרד לביטחון פנים, מסתמן כי תקציבו יקוצץ ב-300-400 מיליון שקל. מלשכת השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', נמסר בתגובה לכך כי "הממשלה הצביעה כיום על תוספות תקציביות לארגוני הפשיעה ובעצם הקנתה את הרוח הגבית לאלימות על מנת שתוכל להמשיך לגדול. אין ספק שמו"מ כל כך לא ענייני, נגוע בתחלואים פוליטיים ולא רציני לא ראינו שנים רבות".
ברוורמן מרוצה מהקיצוץ בביטחון
השר לענייני מיעוטים, פרופ' אבישי ברוורמן, הביע שביעות רצון מההחלטה להפחית 2.7 מיליארד מתקציב הביטחון. ברוורמן, שתמך במתווה זה מלכתחילה, ציין כי נתניהו קיבל החלטה שקולה ואחראית. "עליונות צה"ל ומוכנותו למלחמה הבאה הם יעד עליון שלא ייפגע, אך עוצמתו וביטחונו של עם נמדדים גם בחוסנו החברתי ועל כן נכון לישראל לרסן את הגידול בתקציב הביטחון ולחזק את החינוך והרווחה", אמר.
עוד מסתמן, כי תקציב משרד הקליטה יקוצץ ב-300 מיליון שקל בשנה. שרת הקליטה, סופה לנדבר, אמרה בתגובה לכך כי "זוהי הפעם הראשונה מאז קום המדינה שנושא קליטת העלייה איננו נמצא באג'נדה של ממשלת ישראל. התקציב המוצע גורם לפגיעה ישירה וקשה בקליטת העלייה ובעידודה. אני מרגישה שממשלת ישראל נוטשת את ערכי היסוד עליהם קמה המדינה. אני מצפה להתערבותו המיידית של ראש הממשלה במצב שנוצר. הרי הוא זה שקבע את קליטת העלייה כאחד מקווי היסוד וסדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית".
במשרד הבריאות תולים ציפיות רבות בהסכמי התקציב, מכיוון שבמקרה של משרד הבריאות מדובר בהסכמים תלת שנתיים שיש להם השלכות על דמותה של המערכת בשנים הקרובות. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ציין בשבועות האחרונים כי תוספת של מיטות אשפוז בבתי החולים ותוספת תקציב לקופות החולים כפיצוי על הזדקנות האוכלוסייה ("מענק דמוגרפי") הם מבחינתו קו אדום. דרישות תקציביות נוספות של משרד הבריאות נוגעות לרפורמות שצפויות להתבצע בשנים הקרובות, בהן הרפורמה בבריאות השן, שעלותה 152 מיליון שקל בשנה, והרפורמה בבריאות הנפש שעלותה כ-400 מיליון שקל בפריסה על פני שלוש שנים.
בנוסף, מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, אמר כי הוא מתנגד נחרצות לאחד מסעיפי חוק ההסדרים שבמסגרתו האחריות על התמחויות של רופאים תעבור מההסתדרות הרפואית לידי משרד הבריאות.
הדיון החל לפני יותר מ-24 שעות
ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה החלה אתמול בבוקר, והייתה אמורה להתחדש בשעה שמונה הבוקר (יום ו'), אולם כינוס הישיבה מחדש התעכב כיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו כינס בלשכתו את הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי והממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן, בניסיון לגשר על הפערים בין שר הביטחון לבין שר האוצר בנוגע לתקציב.
שרי סיעת ש"ס, החליטו להימנע בהצבעה על התקציב. שר הפנים, אלי ישי, אמר כי "הצלחנו להוסיף 1.2 מיליארד שקל לבסיס תקציב הפנים, לשלטון מקומי וכיבוי אש, אך ניאבק בכנסת נגד אי עדכון הקצבאות". שרי ברובם יצביעו בעד התקציב.
יצחק הרצוג, שר הרווחה, צפוי להתנגד, לאחר שטרם התקבלה החלטה לגבי קצבאות הבטחת הכנסה לאמהות חד הוריות.
שרי ישראל ביתנו עזבו את משרד ראש הממשלה והשאירו פתקי ההצבעה נגד התקציב. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "ישראל ביתנו תתנגד לתקציב המדינה. בשל הגישה הלא עניינית, לא מקצועית ולא ממלכתית שהעדיפה צרכים קואליציוניים צרים על פני האינטרס הלאומי, ישראל ביתנו לא תשתתף במשחק הפוליטי שמבזה את ראש הממשלה, את בממשלה ואת מדינת ישראל".
סטס מיסז'ניקוב ניצל את ההפסקה הלילית בדיון, וניסה לגשר על הפערים בין מפלגת ישראל ביתנו לבין משרד האוצר לקראת ההצבעה. בין הצדדים התעוררה מחלוקת בנוגע לקיצוצים במשרד לביטחון פנים ובתחום ההסברה במשרד החוץ. בישראל ביתנו אומרים שישנה התקדמות במגעים, אבל הפערים, כאמור, נותרו מהותיים. מיסז'ניקוב מרכז את המשא ומתן מכיוון שיו"ר מפלגתו, שר החוץ אביגדור ליברמן, שוהה בקזחסטן.
התמ"ת: הישג יפה למדען הראשי
גורם בכיר במשרד התמ"ת בירך על חלוקת התקציב המסתמנת: "הצלחנו להביא להישג יפה בתקציב המדען הראשי - הגדלת תקציב הבסיס מ-1 מיליארד שקל ל-1.3 מיליארד. תקציב זה, בתוספת תקציב בסיס שנקבע למרכז השקעות ויעמוד על מיליארד שקל פלוס 100 מיליון שקל למסלול תעסוקה ותקציב נוסף למסלול ירוק יאפשר לשמור על יתרונה היחסי של ישראל ולעודד פיתוח תעשייתי ממוקד לפריפריה, תוך עידוד תעסוקת אוכלוסיות מיוחדות".
במהלך הישיבה אתמול דיבר הרמטכ"ל ותקף בחריפות את הניסיון לקצץ בתקציבי צה"ל. הרמטכ"ל אמר בציניות: "אם זה תקציב ביטחון - אז אני מוכן לקצץ". בהמשך אמר בנימה רצינית יותר: "קראתי בימים האחרונים בחריקת שיניים את מתקפת אנשי האוצר על אנשי הקבע. אתם עושים להם דה-לגיטימציה ומשטים בעם ישראל".
בהכנת הידיעה השתתפו צבי לביא, יעל ברנובסקי ומיטל יסעור
לפנייה לכתב/ת 
