"למה פלאפון מתקשרים אלי אם איני לקוחה"?
משווק של פלאפון משתמש במאגר מידע כדי להתקשר ללקוחות החברות הסלולריות האחרות ולהציע להם לעבור לפלאפון. לקוחת סלקום שזכתה לשיחות מכירה: "זו הטרדה". פלאפון: "המאגרים לא שייכים לנו, אלא למשווקים". יו"ר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "לא ברור אם זה חוקי או לא חוקי"
לקוחות סלקום ואורנג' שימו לב: יתכן שתקבלו בקרוב שיחת טלפון ממשווק של פלאפון, שינסה להעבירכם לפלאפון באמצעות מבצע. את השם שלכם, הנציגים דולים מתוך מאגר מידע עשיר בלקוחות (כלומר אנחנו) שנרכש בכסף. האם זה חוקי? והאם זו הטרדה, או שמא הצעת מכירה לגיטימית?
ל-ynet פנתה לקוחת סלקום, שקיבלה לאחרונה שיחת טלפון מפתיעה מסוג זה. "קיבלתי טלפון מחברת פלאפון כשמעולם לא הייתי לקוחת החברה. הם אמרו שהם יוצאים במבצע לתושבי ת"א לקוחות סלקום. כששאלתי את הנציג מהיכן ידוע להם שאני תושבת ת”א ולקוחת סלקום. הוא השיב: 'יש לנו מאגר שנמסר לנו על-ידי חברת בזק'.
"מילא היו מוצאים את המספר שלי ב-144, גם זה מטריד, אבל מאגר שהועבר לחברה? לדעתי יש טעם לפגעם בלהעביר מאגרים לשיחות הטרדה, שלדעתי מקבילות לשליחת "דואר זבל". ביקשתי במפורש לא להתקשר אלי שוב כי לדעתי הם פועלים לכאורה לא בדרכים כשרות. כמובן ש-10 דקות אחרי כן שוב הוטרדתי על-ידי אותו מספר טלפון".
"מחלקת ניודים של פלאפון"
לפי המתלוננת, השיחות התקבלו מסלולרי שמספרו היה גלוי עם קידומת 050. התקשרנו למספר זה וקול נשי ענה לנו ב-"הלו", ולא ב"פלאפון שלום", מה שמיד עורר חשד. שאלנו אם הגענו לחברת פלאפון והעונה אישרה: 'הגעתם למחלקת ניודים של פלאפון'. שאלנו מדוע הם מתקשרים ללקוחות של חברות אחרות והיא השיבה: 'אנחנו מתקשרים ללקוחות סלקום ואורנג' ומציעים להם הטבות מיוחדות אם יעברו לפלאפון'.
מאיפה יש לכם את הטלפון של הלקוחות האלה?
"יש לנו מאגר מבזק של לקוחות סלקום ואורנג' בערים שונות. בכל פעם אנחנו מתקשרים ללקוחות בעיר אחרת: מגדל העמק, פ"ת, עפולה".
אז בזק מעבירה לכם פרטים אישיים שלי?
"זה רק מספר טלפון".
בזק: "לא העברנו". פלאפון: "זה משווק"
פנינו לחברות, ושתיהן מנערות את חוצנן מהמקרה. בזק מכחישה מכל וכל ובפלאפון טענו: זה משווק שלנו בשם פלא שטח, שפועל בשמנו, אבל הדברים לא נאמרו ברשותינו.
בזק מסרו בתגובה: "בזק לא העבירה ולא מעבירה מאגרי מידע לשימוש שיווקי של אף גורם שהוא".
מפלאפון מסרו בתגובה: "מבדיקה שערכנו עולה, כי מדובר בנציגת מכירות מטעם משווק חברת פלאפון. נציגה זו פנתה למתלוננת באופן עצמאי וללא כל בקשה מפלאפון. מאגרי המידע שנמצאים ברשות המשווקים אינם שייכים לחברת פלאפון ועל כן, אינם עוברים דרכה".
מפלא שטח מסרו בתגובה: "אנחנו לא מחלקת ניודים. יתכן שהנציגה במספר הסצפיפי הזה טעתה, אך הדבר לא מעיד על החברה כולה. את מספרי הטלפון של לקוחות סלקום, אורנג' ומירס, קיבלנו ממאגר חוקי לחלוטין: Data rings, שהיא אחת מהחברות שמספקות מאגרי מידע, והדבר חוקי ופתוח לכל בית ישראל".
האם זה חוקי?
חוק הספאם אינו מסדיר שיחות טלמרקטינג שאינן מוקלטות ומתנהלות באופן "רגיל". לכן, ככל שנוגע לחוק, אין בעיה לנהל שיחת טלמרקטינג בין בני אדם. החוק עוסק בשיגור דבר פרסומת הכולל גם מסר קולי מוקלט. ומה לגבי השימוש במידע אישי על צרכנים שנשאב ממאגר מידע לצרכי שיווק? האם זה עומד בגדרי חוק הגנת הפרטיות? כרגע, תתפלאו לגלות, לא ברור אם הדבר חוקי או לאו.
"סימן שאלה מרחף מעל חוקיותן לכאורה של חברות שסוחרות במידע", אמר עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, בשיחה עם ynet. "חברות כאלה, הן נושא שעדיין בבדיקה אצלנו ואנחנו עורכים תהליכים מאוד מדויקים כדי לתת את התשובה על זה. זה בהחלט נושא שמעניין אותנו, כי אני לא מבין מאיפה החברה שסיפקה את מאגר המידע, קיבלה רשימה מהסוג ליגיטימי. ועם זאת, ישנם פה פרמטרים שצריך לבדוק. ונבדוק - לפי הפעלת כל סמכויותינו. לכן אני מבקש מהמתלוננת לפנות אלינו בתלונה לכתובת המייל שלנו, או למספר הפקס: 02-6467064
מה אומר החוק? חוק הגנת הפרטיות מגדיר "דיוור ישיר" כפניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע. החוק מגדיר "פנייה" גם ככזאת שנעשית בטלפון.
בסעיפים 17 ו-31א', החוק אוסר על שימוש במידע שבמאגר שלא למטרה שלשמה הוקם או נועד המאגר, ואף מטיל אחריות - נזיקית ופלילית כאחד - על בעלי המאגר, על המחזיק בו ועל מנהלן, בכל הנוגע לקיום הוראות החוק בכלל ולאבטחת המידע שמופיע במאגר בפרט. אבל אם המאגר במקרה הספציפי שלפנינו, נועד לכאורה, לצרכים שיווקיים, אז לא היתה פה עבירה על החוק.
"יתכן שבסוף יסתבר שהעברת המידע היתה לגיטימית", מודה עו"ד הכהן. "הנושא הזה לא ברור עד הסוף - למי שייך המידע והאם ניתן לסחור בו. אם איני טועה, החברות הסלולריות מספקות גם הן שירותי 144. והן לא מקבלות אותם מחברות כמו בזק או דפי זהב למטרות שיווק. ישנו עיקרון בדיני הגנת הפרטיות: צמידות המטרה. אם קיבלת מידע למטרה מסוימת, צריך להיצמד אליה ולא לעשות בו שימושים אחרים.
"בעולם הסלולרי, יש צמא אדיר למידע כזה כי הם מפעילים טלמרקטינג. יש לבדוק כאם זה מאגר חוקי או לא חוקי, והאם פלאפון ידעו שהחברה עושה שימוש במאגר כזה? מתיאור העובדות כרגע אי אפשר לקבוע זאת. צריך לעשות בירור. לפי התגובה של פלאפון, זו יוזמה מקומית של מישהו. לא ברור חוקיותה ואם פלאפון העלימו עין או לא ואת זה אנחנו צריכים לבדוק. לכן אני מפציר בלקוחה להגיש תלונה בעניין אלינו, כי אנו הרשות הרלוונטית לטיפול בעניינים אלו, למרות שמשרד התקשורת הוא גם כתובת. השאלה אם נעברה פה עבירה על חוק הגנת הפרטיות מאוד תלויה בעובדות".
לפנייה לכתב/ת 
