21 ערבים מתוך כ-7,000 עובדי חברות הביטוח
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח לוועדת החקירה הפרלמנטרית: שיעור הערבים בחברות הביטוח הוא 0.3%. יו"ר הוועדה, ח"כ טיבי, אמר כי המצב מצדיק הקמת חברה ערבית שבעליה, מנהליה ועובדיה מהמגזר. עוד התברר: 37% מסניפי החברות המבטחות בפרמיה גבוהה על סיכון מיוחד - במגזר הערבי
רק 21 ערבים מועסקים בחברות הביטוח בישראל מתוך 6,912 עובדים (0.3%) ולא בתפקידים בכירים. נתון זה מסר היום (ב') מנכ"ל איגד חברות הביטוח, זאב אבן-חן, לוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין העסקת ערבים במגזר הציבורי. יו"ר הוועדה, ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) אמר כי מדובר בנתון "עגום עד מביך", שמצדיק הקמת חברת ביטוח ערבית שבעליה, מנהליה ועובדיה מהמגזר הערבי.
טיבי ציין כי ענף הביטוח אמנם שייך למגזר העסקי ולא הציבורי ולכאורה חוק הייצוג ההולם לא חל עליו, אבל הוא נכלל במנדט של הוועדה כי מדובר בחברות ציבוריות ובשירות לציבור שחל עליהם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. "לא קיבלנו תשובות לרוב השאלות ששאלנו ומהמעט שקבלנו לא שמעתי אמירה של רצון לשפר את המצב", אמר טיבי.
אבן חן ציין כי לא כל החברות מסרו לאיגוד את מספר הערבים שהם מעסיקים, לדבריו כי "הן לא שואלות מה הלאומיות של העובדים או שאינן מנהלות רישומים מהסוג הזה". לעומת זה הוא הביא את נתוני לשכת סוכני הביטוח לפיהם בקרב 3,500 הסוכנים הרשומים ישנם כ-200 ערבים (6%), אבל יתכן כי שיעור הסוכנים הערביים מגיע ל-10% אם מביאים בחשבון גם את הסוכנים הלא-רשומים בלשכה.
הוא משער שגם המספר הנמוך הזה נובע ממיעוט "מועמדים בעלי כישורים ביישובים שאינם עתירי הון אנושי". לדבריו "לא מדובר כאן בבועה סטרילית וגם לא יכולה להיות כאן מדיניות של הפלייה".
"במקום שיש סיכונים, המחיר יותר גבוה"
אבן חן ציין כי ביישובים ערביים הוקמו 3 מתוך 8 סניפי חברות הביטוח (37%) העוסקים בביטוחי ה"פול", המיועדים למבוטחים בסיכון מיוחד, שמהם גובים פרמיות גבוהות ב-25% מהפרמיות הרגילות.
לא נענתה השאלה אם השיעור הגבוה של סניפי ה"פול" במגזר הערבי מעיד על רמת הסיכון הגבוהה שחברות הביטוח מייחסות למגזר בכללו. זאת מאחר שבמגזר היהודי רוב מבוטחי ה"פול" הם בעלי אופנועים, ובמגזר הערבי מספרם מועט. אבן חן מחה על הדגש שהוועדה מייחסת למספר הזעום של הערבים בחברות ולא למספר הסוכנים. הוא נענה שלסוכנים אין יחסי עובד-מעביד עם החברות.
לשאלת יועץ הוועדה, ד"ר דני גרא, אם הוא מרוצה מהמצב, ענה אבן-חן: "זה לא רלבנטי. מדובר בחברות עסקיות ואנחנו לא נכנסים לשיקולים שלהן, ובעיקר לשיקולי סודיות מסחרית". ברוח דומה הגיב גם הממונה על אגף שוק ההון והביטוח באוצר, הפרופ' עודד שריג, שאמר: "לא בסמכותנו לבדוק את חברות הביטוח ולשאול שאלות בתחום הזה".
ד"ר גרא הקשה עליו ושאל: "הגישה הזאת מעידה על 'ראש קטן'. לא הייתם מזדעקים אם בחברות לא היו מעסיקים נשים, או שיש בהתנהלות החברות דברים צורמים? המדינה שנותנת לחברה רישיון בתנאים של נורמה כללית, יכולה להתעלם מנורמה שראוי לתת עליה את הדעת, גם אם היא מעבר לקצה השולחן"?
שריג הגיב: "אני לא יכול להתייחס כי אינני מכיר את הסטטיסטיקה. גם אין לי ידיעה פרטנית על שיקולים זרים בהתנהלות החברות, ואם כל זה קורה על פי החלטה שקיבלה חברה זו או אחרת. אני כלכלן במקצועי שמאמין במחירים. במקום שיש סיכונים, המחיר יותר גבוה. לא נראה לי שיש סיבה אחרת".
לשאלות אם חברות ביטוח גם מסרבות לבטח ערבים השיב אבן-חן: "אין מדיניות כזאת ואם יש מקרים לא נכון להציג אותם כמדיניות. זכותה של כל חברה לסרב לבטח, כל אחת משיקוליה, לפי הסיכונים, אבל אין החלטה גורפת שלא לבטח".
ח"כ טיבי סיכם שחקירת תחום הביטוח תימשך. "חברות ציבוריות מחויבות לחוק מתן שוויון הזדמנויות ועל פני הדברים התרשמנו כי אין כאן היענות לרוח החוק".
לפנייה לכתב/ת 
ח"כ אחמד טיבי
צילום: AP
מומלצים
