מתנחלים עם לפטופ
אינטרנט ברשתות בתי קפה זה הכרחי היום, אבל לא תמיד רווחי לרשת או נוח למשתמש. בדקנו האם סניפי הרשתות מותאמים להתנחלויות של לפטופיסטים, ומה חושבים מנהלים, עובדים ולקוחות על תרבות הלפטופ בבתי הקפה. התשובות נעו בין "עלוקות", ל"לקוחות מצוינים"
שאלנו מנהלים ברשתות קפה, לקוחות ועובדים מה הם חושבים על התופעה, ובדקנו בעצמנו איך בתי הקפה מתמודדים איתה. למרות שבפועל המצב אקלקטי, ולא כולם מתמודדים היטב עם צבא של לפטופיסטים, המגמה ברורה: עד שאינטרנט אלחוטי ימלא כל פינה בעיר בחינם, אין ברירה לבתי הקפה, אלא לזרום עם הלפטופיה.
"בית קפה בלי אינטרנט זה כמו בית קפה בלי שירותים נקיים, או מיזוג", אומר עופר גבירצמן, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ברשת קפה ג'ו, שכמו שאר אנשי הרשתות ששוחחנו עמם, מצהיר שלפטופיסטים אצלו הם פרסונה מאוד גרטה.
"מי שאין לו אינטרנט אלחוטי היום - משולל זכות קיום. יש פה עניין מעבר לשיקולים של רווח והפסד. כיום, חלק גדול מאיתנו נסמך על קישור קבוע לאינטרנט. ומרגע שיש Wi-Fi במקומות ציבוריים, זה הכרח בכל סניף.
"גם אם לקוח פותח 'משרד' בסניף ושותה שתי כוסות קפה, אני לא מרגיש שזה פוגע ברווחיות. נכון שזה לא שולחן שמכניס ארבעה לקוחות בשעה. אבל זה עדיין לקוח טוב, שאנחנו לא רוצים לוותר עליו, וההפסד מזערי. לקוח שזוכה לחוויית שירות, הוא לקוח חוזר, שיגיע גם לסניפים אחרים".
יש סניפים שיש בהם יותר לפטופיסטים?
"בחשמונאים במרכז ת"א, כי זה אזור עסקי. סניפים כמו זה שבמרינה בהרצליה או בטיילת בת ים - הם יותר סניפי בילוי, לכן יש שם פחות לפטופים. אבל היום, עם האייפונים ושאר הסלולריים - כולם גולשים אצלנו. זה כמו העיתונים של פעם, הם צמחו בבית קפה. גם אשתי עשתה את התואר השני שלה בבית קפה, ואת הדוקטורט היא עושה ב'סטריטס' בקינג ג'ורג', ת"א".
הבעלים של רשת קפה גרג, יאיר מלכה, מסכים. "היום אנשים מחוברים למחשב כמו שהם מחוברים לבקבוק שתייה", הוא אומר. "יש לנו הרבה מקומות ישיבה, לכן זה לא מפריע לנו. בגלל הלפטופיסטים - הסניפים החדשים בקניון חיפה או בנמל ת"א, מתפרשים על שטח של 1,000 מ"ר, ליד כל שולחן יש נקודת חשמל, והמרווחים ליד השולחנות הוגדלו.
"הממוצע לסועד אמנם יורד, אבל יש טראפיק כל הזמן, וזה נחמד. במתמטיקה של החיים, יש אחד שמוציא 10 שקלים לקפה, ויש אחד שקונה קרואסונים ב-200 שקל טוּ גוֹ. ככה בנוי העסק".
אבל עובד ברשת בית קפה גדולה, שטח בפני ynet דעה שונה מזו של המנהלים שלו. "חד משמעית, לפטופיסטים הם עלוקות. הם תופסים כורסא בשולחן שמיועד לארבעה אנשים, מניחים את חומר הלימוד לצידם ואת הלפטופ על כל השולחן. הם צורכים חשמל ומתעצבנים שאין שקעים במקום שבא להם לשבת בו, שותים מים בחינם, קונים סניקרס בקיוסק שליד בית הקפה, מטעינים את הסלולרי שלהם, צופים בסרטים כבדים ומאיטים את הגלישה לשאר יושבי בית הקפה. ופעמים רבות, הם מזמינים רק קפה ותה במשך 5 שעות. בית קפה זה לא סיפריה".
מה קורה בפועל בסניפי הרשתות?
ובכן, בהתאם למדיניות המוצהרת, ברוב רשתות הקפה שבדקנו, גילו טולרנטיות רבה, עד חיבוק אוהב כשביקשנו לשרוץ בסניפיהן עם לפטופ; אבל המציאות בשטח מלמדת שלא תמיד מתייחסים ללפטופיסטים בהבנה ובטח שלא בכל רשתות הקפה יש שפע רב של שקעים לפוקדים אותם המצויידים במחשב נישא.
מסיור בסניפים רבים, עולה כי ברובם יש בממוצע, 3 שקעים, ולא תמיד במקומות נוחים. בארומה ת"א למשל, סניף לונדון מיניסטור, יש שני שקעים בלבד, אחד מהם מתחת למאוורר ענק. "יש פה גם בעיות עם הרשת", אמרה הברמנית האדיבה, "לא תמיד החיבור טוב. אבל אם תרצי, אכבה בשבילך את המאוורר, ואת יכולה לשבת פה שעות בלי בעיה".
כשלפטופיסטים מגיעים בזוג, המצב נעשה לא פשוט. בקפה הלל בעזריאלי, שם הרשת האלחוטית היא של הקניון בכלל, ישנם שני שקעים בלבד, מרוחקים זה מזה, אחד מהם ליד מעבר סואן. השולחנות: עגולים וקטנים.
בארומה ת"א באותו קניון מצויים ארבעה שקעים בלבד, על הדלפק, אבל מאפשרים לשבת שם, "גם אם אתם לא מזמינים כלום". בקפה ג'ו בעזריאלי אמרו לנו שאין שקעים בכלל, ואף ביקשו שלא נתפוס את הספות כי 'הן נועדו למשפחות', אבל אפשר לחבר יחד שני שולחנות או יותר".
בארקפה שבמתחם איקאה בנתניה, אמרו לבודקים, "בטח, שבו כאן כמה זמן שתרצו", אבל בפועל היו במקום 3 שקעים מרוחקים אלה. דווקא בארקפה במרכז הכרמל, חיפה, ספרנו לפחות 6 שקעים ולפי המלצר יש במקום עוד לפחות ארבעה. כששאלנו האם ארבעה לפטופיסטים יכולים לשבת יחד, המלצר אמר לנו שבהחלט, אבל כדאי להגיע עם מפצל".
גם בקפה קפה שבעזריאלי המצב טוב: ישנו שקע לצד כל ספה. אם כי לקוחה לא קבועה העידה שהפרצופים החמיצו שם, כשהתיישבה עם לפטופה בשעות השיא, קרי בצהריים, עת עובדי המגדלים יורדים מטה לסעודת הצהריים שלהם.
"בקפנטו למשל, אפשר לגלוש בכיף, אבל צריך לחפש בנרות את השקעים", אמרה לנו לפטופיסטית קבועה. "ויש גם ססמא לרשת, לפחות בסניף בו אני נוהגת לשבת. זה פחות נוח. עכשיו יש לי אייפון אז לא תמיד אני זקוקה לשקע. אבל הכי מעצבן זה שהרשת מתנתקת מפעם לפעם. בקפנטו זה קורה פחות, אבל זה קרה לי המון בקופי בין. תופעה מעצבנת נוספת היא רשתות ששותלות פרסומות ברשת שלהן, כמו עלית, ובתי קפה שהופכים חשוכים מדי ללפטופ בערב".
"השקעים ליד הדלפק - בכוונה"
בביקור באחד מסניפי רשת לנדוור, שלא בורכו בריבוי שקעים, קיבלו אותנו ואת לפטופינו בזרועות פתוחות, ואף הציעו לנו מפצל, כדי שנוכל לשבת יחד. "בסניפים החדשים יש שקעים רבים, בישנים שמים מפצל", מסביר עופר קורן, אחד מהבעלים. "לצערינו גונבים את המפצלים, וכל יום אנחנו קונים חדש.
"אנשים מגיעים עם לפטופים ואייפונים לפגישות עם חברים ומראים אחד לשני דברים בפייסבוק, וביוטיוב. יש לנו תפריט רחב, ומי שיושב כמה שעות נעשה רעב. אבל מצידי לקוח יכול לשבת על קפה וכוס מים עד שיימאס לו. בית קפה הם המשרדים החדשים, והם חוסכים שכירות להרבה לקוחות".
בישיבה ממושכת, מיקום השקעים הוא קריטי. לפטופיסט התלונן בפנינו על ארומה ישראל: "יש בסניפים שקעים רק ליד הדלפק, בכוונה", הוא אומר. "זה מאוד לא נוח והמטרה, לדעתי, היא להרחיק את הלפטופיסטים ממקומות הישיבה. הרשת אפילו מספקת לשם כך מחשבים - רק כדי שלא נתפוס מקומות".
אמיר איצקוביץ, מנהל השיווק של ארומה ישראל מסביר: "בסניפים החדשים, יש מתחת לברים 5-4 שקעים, ועוד 4-2 ליד השולחנות. בישנים יש פחות, כי פעם זה היה מחזה נדיר. השקעים ממוקמים מתחת לדלפק כדי להקל על הלחץ בתוך הסניפים. גם הוספנו שני מחשבים לכל סניף".
המצב בישראל, טוב בהרבה מניו יורק למשל, שם ארומה היא אחת הרשתות הבודדות הידידותיות ללפטופיסטית, שגם מאפשרת גלישה חינם רוב הזמן. "ברור שאנחנו מפסידים כסף על שולחן כזה", אומר איצקוביץ. "אבל מרוויחים לקוח קבוע, וזו החוכמה כאן. אנשים רואים מקום חצי מלא - הם יכנסו. בסניף בראשל"צ, ליד המכללה, הזכיין מזמין סטודנטים ללמוד שם. רשת לא תיפול בגלל לפטופיסטים, אלא כי היא מאבדת את המנהיגות שלה. החישוב אינו כמה הרווחת על הקפה אלא כמה לקוחות הרווחת".
קופי בין: חסמו את שקעי החשמל
סניף בית קפה ששימש כמֶכָּה ללפטופיסטים מהזן האקדמי, היה הקופי בין ליד כיכר רבין. הסניף נסגר זה מכבר, והותיר לפטופיסטים רבים עם תסביך נטישה, שלטענתם, זרעיו נבטו עוד קודם לכן, כשהסניף התדרדר לאיטו.
"לפני כמה חודשים סניף הקופי בין באבן גבירול חסם את שקעי החשמל, כדי שהלפטופיסטים לא יישבו שם שעות", כתב אחד הטוקבקטיסטים בידיעה שעסקה בקשיים אליהם נקלעה הרשת.
"אולי עצבן אותם שמישהו יושב 5 שעות על קפה וקרואסון, אבל מאז, קבוצה שלמה שישבה שם דרך קבע, הפסיקה ללכת לשם, ונדדה לבתי קפה אחרים. לאחרונה הסניף נסגר. מסקנה - עדיף לפטופיסטים שמשלמים 20 שקל על חמש שעות, מאשר כלום. חוץ מזה, למרות הסימפטיה לעובדים, הקפה שם אף פעם לא היה משהו מרגש במיוחד".
האמוציות כלפי הסניף שלכאורה הפנה ליושביו גב - רבות מאוד. מסתבר שיושבי בתי קפה עם לפטופ מתייחסים אליו כאל בית שני, משרד ראשון ומקום ללימודים בצוותא.
דוקטורית שכתבה בסניף ההוא את הדוקטורט שלה, מספרת: "אני לא חושבת שהלפטופיסטים הרסו את הסניף. עם השנים, אפשר היה לראות הזנחה. ריפוד הספה היה כבר מהוה, השירותים לא נוקו. חלה התדרדרות הדרגתית. בחודשים האחרונים אמר לי מנהל שם שהם עובדים המון שעות ואין תקציב לעובדים".
אין מספיק בתי קפה לסטודנטים
הדוקטורית כילתה ימים שלמים על כורסאות הסניף, מ-2006: "אני אוהבת המולה מסביבי, אווירה ידידותית ומקום שאפשר לאכול ולשתות בו, בניגוד לסיפריה. היתה שם אווירה מדהימה - סטודנטים שיושבים ולומדים.
"יצא לי להכיר שם המון אקדמאים. היינו יושבים שם בשבתות וטוחנים לימודים או עבודה. אני לא תל אביבית, והייתי מגיעה מאוד מרחוק כדי להיות עם האנשים האלו, למרות שלא הכרתי אותם - צרת רבים חצי נקמה, ואנשים גם עזרו אחד לשני בלימודים כשצריך.
"זה המקום היחיד המוצהר שסטודנטים באו אליו כדי ללמוד, ולא לא בגלל המוצרים הטעימים שלו. להיפך, הם לא היו טעימים. למעט טוסט פשוט וסלט לא היה מה להזמין שם".
האם הלפטופיסטים תפסו מקומות של לקוחות אחרים?
"מלבד במקרים מאוד חריגים, אף פעם לא ראיתי את בית הקפה עולה על גדותיו. הוא לא היה פופולרי, כי התפריט לא התעדכן והפך ללא רלוונטי. אחרי 4 שעות של לימודים על שני הפוכים, הייתי מאוד רעבה. אבל עוגת שוקולד ב-30 שקל זה לא משהו שבא לך להזמין. לא היה שם מבחר.
"אולי מישהו ירים עכשיו את הכפפה ויכוון את בית הקפה שלו לסטודנטים. זה דבר שיש לו ביקוש, ובקופי בין לא ידעו לטפל בנו כמו שצריך".
לפנייה לכתב/ת 
