הבלופים של התייקרות אגרת הטלוויזיה
בכמה באמת תתייקר האגרה? האם זה רק באופן זמני? האם זה מה שיציל את השידור הציבורי? ומה פתאום מאלצים את הצרכנים להשתתף בהבראת רשות השידור? - כל הבלופים בנוגע להתייקרות הצפויה במסגרת חוק ההסדרים, נחשפו. כעת נותר לחכות ולראות, האם הח"כים יזהו שעובדים עליהם
וועדת הכלכלה קיימה השבוע דיון מעקב בנושא התקדמות הרפורמה ברשות השידור, אך גלשה במהרה לעימות על התייקרות אגרת הטלוויזיה במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כאשר נציגי המועצה לצרכנות ניסו לפרק את המוקש הצרכני שבהתייקרות אגרת הטלוויזיה.
הניסיון לא צלח, אך איש לא נפגע בינתיים. טיפול יסודי יותר יתקיים בכנסת רק אחרי החגים, כשהחוק על כל גזירותיו יגיע לאישורה. הוא יצליח רק אם חברי הכנסת יזהו את הבלופים שמאחורי תרגיל האגרה, תחת הכותרת של "הבראת השידור הציבורי".
הבלוף הראשון הוא באמירה המפורשת של האוצר, שאגרת הטלוויזיה תתייקר בשנתיים הקרובות ב-10% כל שנה, וביחד - ב-20%. אנחנו משלמים היום אגרה שנתית בסך 489 שקל. האוצר רוצה כי בשנת 2011 נשלם 539 שקל וב-2012 - 594 שקל. חשבונות האוצר נסמכים על הזיכרון הציבורי הקצר. ההתייקרות המצטברת תהיה בעצם ב-30%. הכיצד?
לפי חוק רשות השידור, בשנתיים האחרונות הרשות היתה צריכה להוזיל את האגרה ב-5% כל שנה. אבל ההוזלה לא יצאה לפועל. האוצר אילץ את הרשות להקפיא את ההוזלה בתואנה שהיא על סף קריסה בגלל בעיותיה הכספיות והתעסוקתיות. במלים אחרות - עוד לפני ההתייקרות הצפויה, כבר שילמנו 10% יותר ממה שהצטרכנו.
"מי אמר שהבטחתי לקיים?"
גם הבלוף השני עולה מחוק ההסדרים. האוצר מבקש שנאמין לו כי זו התייקרות זמנית, לשנתיים בלבד. אחריהן אמורה להתחדש מגמת ההוזלה, וגם זו בתנאי שעובדי הרשות יחתמו על הסכם ההבראה. ההסכם הוא מוקש בפני עצמו, אם לא פצצה מתקתקת. אבל גם אם נניח שיחתמו, ההוזלה המובטחת לא תפחית מיד את כל ה-30% הנוספים ששילמנו.
לאוצר יש זמן. ההוזלה תתממש במשך 22 שנה, לא פחות. ב-2013 האגרה תוזל ב-10%. כעבור שנה היא תרד ב-8% והחל מ-2015 היא תרד ב-1% בשנה עד 2035. לא מזכיר את הפריץ שהבטיח פרס למי שילמד את הסוס שלו לקרוא ואיים להרוג את המורה שלא יצליח? איך אמר היהודי שהתנדב? עד שילמד, מישהו ימות, או אני או הפריץ או הסוס.
גם את המתווה ההזוי הזה הציעו פקידים, שבעצמם לא יודעים איפה יהיו בעוד 10 או 25 שנה, ואז מי יזכור ויזכיר. הרבה לא השתנה מתקופת שר האוצר וראש הממשלה לוי אשכול, אבי האמירה המיתולוגית - נכון שהבטחתי אבל מי אמר שהבטחתי לקיים?
אז לפני שקוראים תמימים יתפתו להאמין שמא הפעם בכל זאת מדובר בהבטחה שלטונית אמינה, מוטב שיבדקו ואז יגלו כי אגרת הטלוויזיה המוקפאת איננה יתומה. האוצר הקפיא עוד כמה וכמה חוקים שהתקבלו בעשור האחרון, באמצעות רגלם הגסה של חוקי ההסדרים. גם אם חוקים נועדו להיות אמינים פי כמה מהבטחה בטיוטא של הצעת חוק.
גם המועצה לצרכנות התריעה על העבודה בעיניים הזאת בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה. גם אם נניח שהבטחת האוצר מוצקה כיהלום, נמצא כי פריסת ההוזלה על פני 22 שנה לעולם לא תפצה את הצרכנים על מכת ההתייקרות בשנתיים הבאות.
מה באמת תחשיב מימון הרפורמה?
הבלוף השלישי שנחשף באותו דיון נובע מהתחשיב של מימון הרפורמה, שהיא התנאי האחרון של הממשלה לפני פירוק השידור הציבורי ההיסטורי. שליח החשב הכללי טען שם כי תוספת האגרה אמורה להכניס 300 מיליון שקל, להם יוסיף האוצר מענק של 100 מיליון שקל והלוואה של 200 מיליון שקל. יחד - 600 מיליון שקל. האם זה באמת הכל?
לא בדיוק. האוצר מזגזג באומדני העלות. עד לא מכבר דובר על 450 מיליון, ולאחרונה האומדן קפץ ל-700 מיליון שקל. בינתיים, איש לא מוכן להישבע מה יהיה מחיר השיקום בשורה האחרונה. הנעלם הזה דווקא מובן. רוב הכסף מיועד לפיצויים ולהגדלת הפנסיה הזעומה המגיעה למאות עובדים מיותרים שייאלצו לפרוש, והם עדיין מבקשים עוד ועוד.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, הציע לוועדת הכלכלה חלופה להתייקרות האגרה. האוצר יפרוס את עלות הרפורמה על פני מספר שנים במקום פריסת ההוזלה המתוכננת להתחיל ב-2013. הוא לא בראש של האוצר, אבל כבר חושד שהרפורמה לא תצא לפועל בלוח הזמנים המתואר בחוק ההסדרים אם טרם נאמרה המלה האחרונה לגבי אומדן העלות.
פלג אמר שקיזוז מדורג של ההתייקרות בהוזלה המתוכננות, במשך שנים ספורות (הרבה פחות מ-22 שנה), טוב יותר לצרכנים וגם לממשלה משתי סיבות: הוא ימנע את ההכבדה שבהתייקרות חדה ויבטיח לממש את ההתחייבות לצרכנים להוזלת האגרה בשנים הבאות. הממשלה תרוויח בחיזוק אמון הציבור בשלטון החוק ובהבטחות השלטוניות.
איש החשב הכללי לא נפל מהכסא. ספק אם ההתחשבנות המתוחכמת של פלג והמועצה לא מתיישבת עם החשיבה הביורוקרטית של האוצר. התקציב הדו-שנתי שחוק ההסדרים מתייחס אליו הוא האחרון של הממשלה בקדנציה הנוכחית. אחריו או אפילו קודם, יהיו בחירות, ויווצרו ממשלה חדשה, תנאים כלכליים שונים וזמירות חדשות. תשכחו מהוזלה.
שאלת 300 מיליון השקלים
פלג דילג על הבלוף הרביעי בסיפור האגרה המתייקרת. הוא שכח להציג לממשלה את שאלת 300 מיליון השקלים: באיזו זכות מוסרית היא מאלצת את כלל ציבור הצרכנים להיות שותף בכיר במימון הבראת רשות השידור, אחרי עשרות שנים של מחדלים בהעסקת עובדים מיותרים ובהתנהלות הכספית.הכל נעשה בחסות הממשלה, או בעצימת העיניים ובגיבוי שנתנה ההסתדרות לשמירה הקנאית על רמות השכר ותנאי עבודה, בדפוסים שמזמן אבד עליהם הכלח. כמה וכמה תוכניות הבראה עלו ונפלו בעשורים האחרונים. היום המטרה המוצהרת "להגן על השידור הציבורי" כבר לא חייבת לקדש את האמצעים.
תכני השידורים שמפיקה הרשות אינם ציבוריים יותר מאלה שמופקים בערוצים המסחריים. הפרסומת בערוץ 1 גם היא בלוף קטן, ולשקופיות החסות הסתננה אנימציה צנועה. הגבול נפרץ. שווה לנסות עוד תכנית הבראה, לפני סגירת הרשות ובנייתה על יסודות בריאים, אך לא בכל מחיר, ולבטח לא על חשבון הצרכנים משלמי האגרה.
לפנייה לכתב/ת 
