מכתב המלצה לאיציק: אוח, איזו אבידה!
הבוס החליט שאני צריך לכתוב מכתב המלצה לאיציק, במקומו. אז מה אפשר לכתוב על עובד שעף אחרי חודשיים, מגיע מאוחר, הולך מוקדם, ובאופן כללי די מנותק מהמציאות? טוב, נו, אני קופירייטר
הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.
- מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
"יש עוד עניין קטן לפני שאנחנו מתפזרים", פונה אלי סוקולוב המנכ"ל, "התבקשתי לכתוב מכתב המלצה לאיציק, תכין לי אותו בבקשה להיום בצהרים"."מכתב המלצה? ועוד לאיציק?", אני מנסה לעכל את רוע הגזירה, "אבל... מכתב המלצה זה לא עניין לקופירייטינג, זה משהו אישי בינך לבינו. וחוצמיזה, מה אני אכתוב עליו? אתה זרקת אותו אחרי חודשיים, אף אחד כאן לא הסתדר איתו... אין מצב סוקולוב".
"יש, יש מצב", עונה לי סוקולוב, "תכתוב לו מכתב המלצה או שאני כותב מכתב המלצה גם לו וגם לך. יאללה, תכתוב משהו, בשביל מה אתה קופירייטר?!"
החיים הטובים של איציק
"למה שלא תכתוב פשוט את האמת?!" שואלת בתמימות מורן הסטאז'רית "שכל יום הוא היה מגיע לעבודה ב-11 כי הילדה שלו או חולה או שיש לה משהו בבית הספר וב-17:00 הוא יוצא לאימון כדורסל של הבן שלו". "ובאמצע, אל תשכחי את השעה וחצי ארוחת צהרים במסעדת שף", מזכיר לה גל.
"אולי גם תכתוב שאם הוא כבר הוא מגיע לעבודה, הוא תקוע עם האוזניות באוזניים ולא שומע אותך ממטר", מציע גלעד, "או אולי על הבדיחות שהוא יודע לצטט מכל איזה סרט או מערכון הכי נידח שיש?". "איזה יצור משונה", נאנחת שרון הסופרוויזרית, "יושב בישיבות, רק מקשיב ולא פוצה פה. אנשים מתווכחים, צועקים, מוכנים להרוג אחד את השני והוא? כלום. וכשכבר פותח את הפה יוצאים לו משם רעיונות, שתהרוג אותי מאיפה הוא מביא אותם. הבן אדם חי לו כמה אלפי קילומטרים מעל האדמה. בחור טוב אבל פשוט מנותק מהמציאות".
יצירתיות בריאה
"טוב, חברים, הרי בגלל זה איציק כבר לא פה. ועכשיו בואו ניתן לקופירייטר לכתוב לו את המכתב המלצה", מסיים סוקולוב את הדיון. החברים יוצאים מהחדר וטופחים על גבי להשתתפות בצער. "קטן עליך", מנחם אותי גלעד, "מה זה לעומת הפרסומת בריאות שעשינו לחטיף ההוא עם 90% מונוסודיום גלוטומט ו-10% אחוז צבע מאכל ירוק. נו, איך קראו לו?"
"בריאוטופי?","כן, כן, בריאוטופי", הוא צוחק והולך ומשאיר אותי עם מכתב ההמלצה הבלתי אפשרי לאיציק.
טוב, אז מה היה לנו, אני חושב לעצמי. הוא מלווה את הילדים שלו לרופא ולחוגים... מסעדת שף... אוזניות באוזניים... מאגר בדיחות מהלך... שתיקה בישיבות... בחור טוב עם רעיונות מנותקים מהמציאות... מה אני עושה עם כל זה?
בצהריים אני עובר ליד חדר המנכ"ל ושומע את המזכירה קוראת באזני סוקולוב את המכתב ששמתי על שולחנה. היא מקריאה לו על איש המשפחה שבשבילו הילדים הם מעל הכל, חובב מוסיקה מושבע, אנין טעם ובעל חוש הומור נדיר. היא ממשיכה ומקריאה לו על אדם תרבותי בעל יכולת הקשבה מופלאה וראש יצירתי ללא חשיבה שבלונית ומעל הכל - בן אדם חיובי עם לב רחב.
סוקולוב מהנהן בראשו אומר בנחרצות למזכירה "סוזי, זה הבן אדם שאני מחפש. תקבעי לו ראיון איתי מחר על הבוקר!".
ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net