שכיר ערבי מרוויח 30% פחות מיהודי
מרכז מאקרו פרסם נתונים על כך שהעוני והאפליה בתעסוקה גבוהים במיוחד במגזר הערבי. הפיתרון, לדבריהם, הוא השוואת תקציבים, אפליהמתקנת ונכונות הערבים לקבל שיוויון בין נשים וגברים. ראש המרכז: יש מגמות חיוביות אך לא מספיק
מרכז מאקרו לכלכלה מדינית פרסם היום (ג') נתונים המתבססים על דו"ח ה-OECD לפיהם השכר הממוצע לשעה של עובד ערבי הוא כ-70% משכרו של עובד יהודי. זאת בנוסף לנתונים המצביעים על כך ששיעור העוני גבוה במיוחד במגזר הערבי, שהאוכלוסייה הערבית צומחת במהירות, ושישנם פערים כמותיים ואיכותיים בתעסוקה. הפיתרון, לדבריהם, תלוי בהשוואת תקציבים ואפליה מתקנת וגם בנכונות הערבים לקבל שיוויון בין נשים וגברים.
לטענת ראש המרכז, ד"ר רובי נתנזון, "הנתונים מעידים באופן חד משמעי על נחיתות המגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי". לדבריו, יש מספר הסברים לפערים הנובעים מהאפליה במערכת החינוך, גורמים שונים בשוק העבודה, הסברים תרבותיים, אפליה וחוסר אמון ופערים משמעותיים ברמת התשתיות.
וכיצד מציעים במאכז מאקרו לצמצם את הפערים? באמצעות השוואת ההשקעה בחינוך בין יהודים לערבים, השקעה רחבת היקף בתחבורה ציבורית, שירותי רווחה ומעונות יום במגזר, בקידום תוכניות להכשרה מקצועית וחיזוק שירות התעסוקה.
עוד מציעים במסמך, לקדם העסקת ערבים במגזר הציבורי ולאפשר גישה למכרזים ממשלתיים לחברות שמעניקות הזדמנויות הוגנות למיעוטים, במטרה להיאבק באפליה באמצעות פיקוח, אכיפה, תקצוב וכלים משפטיים, ופיתוח תרבות יזמית בקרב צעירים ערבים והקניית כישורים עסקיים.
"יש מגמות חיוביות לצמצום הפערים במגזר"
רוב האוכלוסייה הערבית נמצאת בפריפריה ולא במרכז הארץ, שם המשכורות גבוהות יותר. האם בחנתם פערי שכר בין עובד יהודי בפריפריה לעומת עובד ערבי?
"לא בחנו זאת בניתוח הזה".
האם הפער נשמר כשמשווים יהודי וערבי בעל אותה רמת השכלה?
"יש עדיין פער למרות שהוא יותר מצומצם; אין לי מספר מדוייק. בכל מקרה הפער אינו מתבטל לחלוטין".
לדברי נתנזון ישראל נוקטת במדיניות המובילה לקיפאון כלכלי-חברתי, ואין בה פתרונות לפערי ההכנסה שנוצרו במדינה במהלך העשור האחרון. הוא מוסיף שלמדינת ישראל אין כיום תפיסת עולם, אסטרטגיה כוללת ויעדים ברורים למדיניות חברתית".
אתה יוצא נגד מדיניות הממשלה אך ניכר ניסיון משמעותי להגדיל את שיעור הערבים בשירות המדינה ל-10% - לפי החלטת ממשלה. זאת, בנוסף לפרוייקטים של המדינה עם ארגון הג'ויינט והסוכנות היהודית לצמצם את הפערים בין המגזרים.
"יש מגמות חיוביות לצמצום הפערים במגזר ואני לא רוצה לבטל אותן. אבל עדיין יש רק 6% ערבים בסקטור הציבורי. זה טוב שיש תוכניות שלא היו שם קודם וכוונות טובות אבל יש עוד הרבה מה לעשות.
מוזר בעינייך שדווקא ממשלה בראשות הליכוד מוציאה את התוכניות האלו לפועל?
"הממשלה עושה זאת כדי לשפר את דירוגנו ב-OECD. זה לא משנה אם זה שמאל או ימין. עדיין יש לעשות יותר - תסתכל על הנתונים ועל הפערים".
הנתונים מתבססים על דו"ח ה-OECD ועל השנים 2008-2006; זאת בעוד והתוכניות הללו הן חדשות. הרי גם אם ייושמו כל התוכניות שמציע המרכז - תוצאות ייראו רק לאחר מספר שנים.
"ניכרים מאמצים והתמונה מתחילה להשתנות והכיוון הוא נכון - אבל בכל מקרה זה רחוק מסדרי הגודל שדרודים לצמצם את הפער. צריכים להיות שינויים מהותיים בתקציב המדינה שיופנו לשיפור איכות החיים בחינוך, בריאות, תשתיות ותעסוקה", אומר נתנזון.
"שיוויון מגדרי לא סותר בהכרח את התרבות הערבית"
בדו"ח מצוין שרק 8% מהגברים הערבים העובדים מועסקים כבעלי מקצועות חופשיים וטכניים או כמנהלים ביחס ל-23% מהגברים היהודים ושמספר הגברים הערבים העובדים הלא משכילים הוא פי 2 מגברים יהודים.
כמו כן, בקרב המשכילים במגזר הערבי יש כאלה שמודים שיש העדפה מוטמעת במגזר לצאת לעבוד בשכר סביר עכשיו מאשר להשקיע בתחום שיקנה שכר גבוה עוד מספר שנים.
לדברי נתנזון, "הדרך הכי טובה לשנות זאת היא באמצעות חינוך והכשרת המצטרפים לשוק העבודה מהמגזר הערבי להיקלט במקצועות עם ערך מוסף גבוה, כמו בהיי טק וענפי ביטוח פיננסים. הענקת מלגות, תמיכה, ליווי והכשרה מקצועית. לא כפועלי ייצור ועובדי בניין".
במרכז מציינים לשלילה את העובדה, שרק 23% מהנשים הערביות משתתפות בשוק העבודה - אילוץ הנובע בעיקר מתפישות מסורתיות במגזר. האם שינויים כיציאת נשים לעבודה ושיוויון מגדרי, לא יתפסו כניסיון לכפות אורח חיים "מערבי" על החברה הערבית מסורתית? לדברי נתנזון האוכלוסייה הערבית צריכה להחליט לאן פניה מועדות.
"שיוויון מגדרי ורכישת השכלה אקדמית לא עומדים בהכרח בסתירה לתרבות הערבית. יש מדינות ערביות שנשים יוצאות בהן לעבודה. אם במגזר הערבי מדברים על שיוויון זכויות אז הם צריכים להיות מוכנים ליישם את השינויים הנדרשים. אבל זו צריכה להיות הבחירה שלהם, אי אפשר להכריח אותם", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
