"לא נצליח להגיע ל-10% ערבים בשירות המדינה"
כך לדברי האחראי על ייצוג הולם בנציבות שירות המדינה, נאדר אל-קאסם, בהתייחסו ליעד של 10% ערבים בשירות המדינה עד 2012, בכנס בנושא שיוויון בעבודה שנערך בחיפה. הנציבה לשוויון הזדמנויות בתמ"ת: "הבעיה היא באכיפה"
"בנציבות המדינה מנסים ליישם את עיקרון הייצוג ההולם והחלטות הממשלה של 12% ערבים בשירות הציבורי - והיעד הוא 10% ערבים בשירות המדינה עד 2012 - אבל כבר היום אני אומר לכם שלא נצליח לעמוד ביעד הזה. חשוב יותר להתמקד באיכות ולא בכמות", כך אמר אתמול (ג') בכנס שהתקיים בחיפה נאדר אל-קאסם, אחראי על ייצוג הולם בנציבות שירות המדינה.
- עוד בערוץ קריירה
- למנהלים אכפת הרבה פחות מהעובדים ומהלקוחות
- התקדמנו בחקיקה לשיוויון - אך יש עוד עבודה
את הכנס, "שוויון הזדמנויות בעבודה: תובנות ויישום – הניסיון הקנדי", יזמו סיכוי, העמותה לקידום שוויון אזרחי, והשגרירות הקנדית, והשתתפו בו, בין השאר, השגריר הקנדי בישראל, ג'ון אלין, נציבה ארצית לשוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת, ועו"ד ציונה קניג-יאיר.
לדברי קניג-יאיר, "בישראל יש חקיקה מאוד מתקדמת בשוויון הזדמנויות בתעסוקה. הבעיה היא בנושא האכיפה". בדיוק לשם כך הוקמה הנציבות לפני כשנתיים בלבד - מאז קיבלנו כ-760 פניות ותלונות שהרבה מהן נפתרו מחוץ לכותלי ביהמ"ש עקב הפנייה שלנו למעסיק והוגשו 10 תביעות.
"בשביל מה לי לשתף פעולה?"
היא עמדה על ההבדלים בנושא בין קנדה וישראל :"האתגרים העיקריים שלנו הם להניע מעסיקים לשתף פעולה ולעבוד איתנו בנושא. אמרו כאן שבקנדה המעסיקים רוצים לשתף פעולה, אני לא בטוחה שזה המצב גם כאן וזה האתגר שלנו. אנחנו צריכים ליזום את הקשר עם העסקים כי הגורם המוסרי לא ממש הצליח וגם לא החקיקתי".
"מעסיקים שואלים אותי – בשביל מה לי לשתף פעולה? מה זה עוזר לי?". קניג-יאיר אומרת שפנייה לסנקציות משפטיות אינה תמיד הדרך היעילה לקידום שיוויון בעבודה והיא מעדיפה במקרים רבים לעבוד בשיתוף פעולה עם המעסיקים להטמיע את הצורך בשיוויון.
"היום הנציבות מסבירה למעסיק שככל שיש יותר גיוון מבחינת מגדר, גיל, דת, מוצא ולאום, כך יש ניצול טוב יותר של ההון האנושי, גדל מגוון הדעות, הפתרונות, וההבנה של צרכים בעידן הגלובליזציה. אנו מסבירים למעסיק גם שבעולם המודרני גם הספקים מחו"ל ואף בארץ מצפים לגישה של אחריות חברתית תאגידית וכדאי להוביל במקום לנסות לעמוד בקצב מאוחר יותר".
ד"ר יוסף ג'בארין, חוקר תכנון ערים בטכניון תקף את מדינת ישראל על כך שלדבריו, "היא מדינה שלא מקבלת מגוון ושוויון הזדמנויות בתעסוקה. זה בא לידי ביטוי גם ביחס כלפי של העובדים הזרים. 93% מהאדמה הוחרמה ושייכת למדינה. רק 2.5% שייכת לערבים החיים עליה...אין פרופסורים ערבים כמעט. אני שעומד מולכם כאן מהווה 20% מהמרצים הערביים בטכניון. עסקים במגזר הפרטי כמעט ולא מקבלים ערבים".
בהודעה מטעם עמותת סיכוי נכתב, שג'בארין הציג נתונים לתמוך בטענותיו לפיהם "הפער בין יהודים לערבים במספר שנות הלימוד ורמת ההשכלה מצטמצם במהירות – ואפילו צפוי להשתוות בעוד חמש שנים. אבל עדיין לא רואים שום השפעה על הפער בתעסוקה ואבטלה".
קנדה: חוקים לקידום שיוויון לאינדיאנים
נציבת שוויון הזדמנויות בתעסוקה של ממשלת קנדה, גיי סטינטון אמרה שב-1986 חוקקו חוק הזדמנויות שוות בתעסוקה שמטרתו צדק תעסוקתי וייצוג הולם של קבוצות מופלות – בעיקר אינדיאנים, נשים ומוגבלים. זאת, כשבמשך 10 שנים החוק הזה התקיים ללא אכיפה מספקת וללא תוצאות בשטח. ב-1995 התקבלו נהלים ותקנות חדשות שמטרתם יישום ואכיפה של החוק בפועל וחל שינוי בתחום".
סטינטון לא חסכה שיבטה מבני עמה וציינה שעקב התגברות ההגירה יש עלייה באפליה וגזענות כלפי מיעוטים ומהגרים בקנדה. היא הציגה סקר מ-2007 לפיו 47% מהקנדים הודו שהם לפחות קצת גזענים ו-92% היו עדים להתנהגות גזענית. לדבריה, עקב כך ניסחו אסטרטגיה ל"מקומות עבודה ללא גזענות" שמטרתה לקדם זכויות אדם ולמנוע מגזענות ופשעי שנאה לחדור לתחום התעסוקה".
איך מקדמים שיוויון תעסוקתי?
יאסר עווד, מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה של עמותת סיכוי ומנחה הכנס אמר ל-ynet ש"הדרך הנכונה לאכיפה של החקיקה השיוויונית הקיימת היא בראש ובראשונה להציב תנאים של ייצוג הולם לסקטורים המופלים בשוק העבודה בהתקשרות ממשלתית עם גורמים חיצוניים. יש בכך שידור מסר תקיף מבלי שזה יגרור עלות נוספת למדינה.
"כמו כן, כמו שהממשלה בצדק, מתכננת תקציב באופן אסטרטגי יותר - לשנתיים, כך צריך להיות גם בשוק העבודה. עליה לסייע להכווין בין הביקושים העתידיים המתוכנננים לעובדים לפי תחום לבין ההכוונה ללימודים באותם תחומים של כל העובדים הפוטנציאלים, ובעיקר מקרב הסקטורים המופלים. לא רק שזה יוריד את אחוזי האבטלה בקרב אותם מגזרים, תכנון נכון, יסייע בצמצום כלל האבטלה במשק".
לפנייה לכתב/ת 
