שתף קטע נבחר

היועמ"ש: לעצור הקמת אנטנות סלולר קטנות

מתקני הגישה האלחוטיים, אנטנות הסלולר הקטנות שמסתתרות במרפסות ועל גגות, מוקמות כחוק - אך בלי לקבל היתר בנייה. תקנות המסדירות את הנושא טרם נכנסו לתוקף, ובתשובה לעתירות בנושא קורא היועץ המשפטי לממשלה להפסיק להקימן

האם נראה באופק סופן של אנטנות הסלולר הקטנות - אלה שמסתתרות במרפסות וגגות בתים? היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, הודיע היום (ד') לבג"צ כי לא ניתן להשלים עוד עם המשך המצב הקיים, המאפשר הקמתה של האנטנות הללו (הקרויות מתקני גישה אלחוטיים) ללא היתר בנייה.

 

הודעתו של היועץ באה בתגובה לכמה עתירות שהוגשו לאחרונה, בין היתר של מרכז השלטון המקומי והפורום לסלולריות שפויה. העתירות מתנגדות למצב החוקי הקיים בו ניתן להציב את המתקנים הללו מבלי להידרש להיתר בנייה מהרשות המקומית. היועץ סבור שיש מקום לתת צו ארעי שיאסור על המשך המצב הזה, עד שייכנס לתוקף ההסדר העקרוני שגובש לאחרונה בנושא.

 

האנטנות שאתם לא יודעים עליהן

על מה המהומה? אנטנות סלולריות רגילות - אלה המוצבות על תרנים או על גגות מבנים - זקוקות בד"כ לשני היתרים: האחד הוא היתר הנדסי שקשור למגבלות קרינה וניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה; ההיתר השני הוא היתר בניה מהרשות המקומית, בדומה להיתר הנדרש לצורך סגירת מרפסת למשל.

 

מתקני גישה אלחוטיים הן אנטנות סלולריות קטנות שמוקמות מכוח חוק הבזק, ומשום כך לא דרוש היתר בנייה כדי להציבן. המשמעות: חברות הסלולר לא מחוייבות להודיע לרשות המקומית על הצבתן, וכך נמנע הליך של הודעה לציבור ושמיעת התנגדויות שמעכב את ההליך. במצב הזה, יכולות חברות הסלולר להציב מתקני גישה אלחוטיים על מרפסות של דירות או גגות מבלי ליידע את השכנים.

 

הקרב על האנטנות הסלולריות: 

 

מאחר שהחברות נתקלות בקשיים בבואן להציב אנטנות רגילות, הן העדיפו את המסלול הקל והמהיר יותר של מתקני גישה אלחוטיים. בשנים האחרונות הוצבו אלפי מתקנים שכאלה.

 

מנתוני המשרד שהוצגו אשתקד בכנסת עולה כי החברות הסלולריות מפעילות 1,205 מתקני גישה אלחוטיים, מתוך כ-7,000 האנטנות הפועלות בישראל. על פי נתוני הפורום לסלולריות שפויה - קואליציה של ארגוני הנאבקים בנושא הקרינה הסלולרית - למעלה מ-90 אחוז מהאנטנות שהוקמו בשנתיים האחרונות הם מתקני גישה אלחוטיים.

 

המשרד להגנת הסביבה: יש יותר מדי אנטנות קטנות

המשרד להגנת הסביבה הבהיר כי הוא אינו מרוצה מהמצב. אמנם האנטנות הקטנות אינן פולטות קרינה החורגת מהמגבלות, אך במשרד טוענים כי הפטור מהיתר בנייה מעודד ריבוי של אנטנות, שהציבור אינו יודע בדיוק היכן הן מוצבות וייתכן שהוא חשוף או מצוי בקרבתן לפרקי זמן ארוכים. 

 

לפי שעה לא ניתן לשנות את החוק בנושא ללא הסכמת שר התקשורת. הוא טוען, בדומה לחברות הסלולר, שאם יחייבו את החברות לקבל היתר בנייה לפני הצבת כל אנטנה, ייפגע השירות ללקוחות, מספר האנטנות יפחת והקרינה הכוללת תתגבר.

 

המחלוקת המקצועית הזו מעסיקה את הנוגעים בדבר כבר כמה שנים. לאחרונה חלה פריצת דרך כשהוחלט על הסדר עקרוני: החברות יחוייבו להודיע לרשות המקומית על כל האנטנות - גם הקטנות. רק מפעיל סלולרי חדש - שעוד לא פרש רשת של אנטנות - יוכל להמשיך וליהנות מהפטור, אך רק עבור 40 אחוז מהאנטנות שלו ורק בחמש השנים הראשונות לכניסתו לשוק.

 

אלא שההסדר הזה טרם אושר באופן סופי, וכך ממשיכות חברות הסלולר במנהגן - שנגדו יוצא כעת וינשטיין.

 

המפעיל הסלולרי החדש יקבל פטור - זמני

היועץ מדגיש במכתבו כי אם ייכנס מפעיל סלולרי חדש אך התקנות המסדירות את הצבת האנטנות הקטנות לא יתקדם, הוא שומר לעצמו את הזכות לפנות לבג"צ בבקשה לצמצם את הצו הארעי אם יינתן. זה יאפשר למפעיל החדש להיכנס לשוק התקשורת ולפרוש רשת אנטנות בלי היתר בנייה - כדי שלא יהיה בעמדת נחיתות מול החברות הקיימות.

 

הפורום המאגד את החברות הסלולריות מסר בתגובה: החלטת היועץ המשפטי לממשלה נובעת מכישלון משרדי הממשלה להגיע לכדי הסכמה לגבי נוסח התקנות להקמת אנטנות סלולריות קטנות. מהחלטה זו נפגע הציבור אשר ייחשף לאיכות שידור נמוכה ולעוצמות שידור גבוהות יותר ללא הצדקה. אנו מקווים שהעניין יוסדר בדחיפות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתקן גישה אלחוטי. מוקם בלי היתר
באדיבות המשרד להגנת הסביבה
מומלצים