לא על הטיפ לבדו - זכויות מלצרים

טליה (השם המלא שמור במערכת), סטודנטית בת 22, עובדת כמלצרית במסעדת יוקרה תל אביבית. מעת לעת היא נקראת להגיע בבהילות למקום העבודה, בהיותה" עובדת תגבור", אך עם הגיעה מתחוור לה כי מדובר בהתראת שווא. במקרה הטוב, היא משוחררת לביתה מיד לאחר שהגיעה. במקרים אחרים, היא נאלצת להמתין שעה ואף יותר, ורק לאחר מכן, נאות אחראי המשמרת לשחררה לעיסוקיה. טליה השלימה עם המציאות העגומה, מתוך הבנה כי מדובר במסעדת יוקרה והיא לא יכולה להרשות לעצמה לאבד את עבודתה.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

הקש ששבר את גבה הונחת לפני מספר חודשים. ברגע של חוסר תשומת לב, נשמט מידיה מגש עמוס בצלחות, שהתנפצו לרסיסים. אחראי המשמרת החליט לקנוס אותה בחמישים שקל עבור כל צלחת שהיא שברה - למען יראו וייראו. טליה שוקלת בימים אלו להתפטר ממקום העבודה ולתבוע את המעסיק על הפרה מתמשכת של זכויותיה.

כמו טליה, קיימים בישראל עשרות אלפי מלצרים, שמתמודדים יום יום עם מעסיקים קפריזיים, שמפרים את הזכויות המגיעות בחוק, תוך ניצול ציני של חולשתם. עובדים רבים נמנעים לאחר סיום עבודתם, לבוא בדין ודברים עם מעבידם, מתוך חשש כי קטנים הסיכויים שיצליחו להתמודד עם עורכי הדין המיומנים המלווים אותו, ומשום שאינם רוצים להיתפס  "כעובדים בעייתיים".

מצד שני יש לא מעט עובדים, שהחליטו שלא לראות בהתעמרות המעביד משום עובדה מוגמרת, וזכו לקבל את תמיכתו של בית הדין ואת סכומי הכסף לפי החוק, לעתים בתוספת פיצוי. לפניכם מצעד אירועים שחוזרים על עצמם בענף - דעו מה מותר, מה אסור ומה מגיע לכם:

למי שייך הטיפ

מעסיקים רבים הפנימו את חובתם לשלם למלצרים שכר מינימום, בלא קשר להכנסתם "מטיפים", שהם הכנסה ישירה של המלצר. אך יש גם מעסיקים עבריינים שמנצלים את חובתם לפי חוקי המס, לערוך רישום מסודר של הטיפים שקיבלו המלצרים, לצורך אילוצם להפריש כספים, הן לברמן והן לעובדי המטבח. מדובר בפעולה שאסורה על פי לשון החוק והפסיקה.

במקרים אחרים, מועבר הטיפ דרך קופת המעסיק שמתחשבן לאחר מכן עם המלצר. במנגנון תשלום שכזה, מהווה הטיפ חלק מהכנסת המעסיק, אולם החוק מאלץ אותו לעמוד בשורה של תנאים שתפקידם להבטיח כי המעביד לא יעשה בכך שימוש לרעה

ראשית, על המעביד והעובד לחתום על הסכם העסקה מסודר הכולל הוראה באשר לאופן הטיפול בהכנסות מטיפים, לרבות תיעוד של התשלומים, דרכי חלוקת הסכומים, הבטחת מתן הזכויות הסוציאליות של העובד ותשלום המס, כולל, דמי ביטוח לאומי. בכל מקרה, המעביד אינו יכול לנכות סכומי כסף מהטיפים שהועברו לידיו.

תשלום שכר מינימום בנוסף לטיפ

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, טיפ שנמסר למלצר מבלי שעבר דרך קופת המעסיק, אינו יכול להיחשב כשכר עבודה, מאחר ודרך זו אינה מאפשרת לקיים פיקוח על תשלום שכר מינימום ופוגעת בגביית המס. יתרה מכך, דרך זו אף מטעה את הלקוחות הסבורים כי יעוד הכסף שהשאירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו.

לפיכך במקרה בו התשר נמסר ישירות למלצר - על המעביד לשלם למלצר בנוסף לתשלום הטיפים, שכר שלא יפחת משכר המינימום. לעומת זאת, כאשר התשר עובר דרך קופת המסעדה וישנו פיקוח ורישום על הסכומים שהתקבלו מהלקוחות, התשר יחשב כחלק משכר העבודה של המלצר.

בינתיים אתה לא "יורד מהמשמרת"

לעיתים קרובות, מתבקש המלצר שלא "לרדת מהמשמרת", משלל סיבות, בין אם מחליפו איחר, ובין אם מסיבות אחרות. כך או כך, נוצר מצב בו העובד נאלץ לעבוד מעבר לשמונה שעות עבודה - פרק הזמן אותו הגדיר החוק כיום עבודה מלא.

החוק קובע שהתגמול בגין עבודה עבור שעות נוספות יהיה: 125% משכר שעת עבודה רגילה עבור השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה ו-150% מהשעה השלישית ואילך.

העובד, שלרוב אינו נמצא בעמדת מיקוח, יעדיף שלא לדרוש את המגיע לו על מנת למנוע את פיטוריו. לפיכך, רישום מסודר של שעות העבודה כולל שמירה על פתקי היציאה והכניסה, יכולים לשמש את העובד נאמנה לאחר שיסיים את התקשרותו עם המעביד ואז, יוכל לתבוע את המגיע לו.

חוסר בקופה? שהעובד ישלם

מעסיקים רבים, קובעים כי בכל אימת שיווצר חוסר של כסף בקופה הרושמת, יאלצו העובדים להם יש נגישות אליה, להשלים את החוסר מכיסם. המדובר בקביעה שאינה תעמוד במבחן בית הדין, שקבע , כי חל איסור על ניכוי קנסות בגין נזק שנגרם במקום העבודה.

הגדילו מעסיקים אחרים וקבעו כי אף שבר של רכוש או אובדן של סכו"ם, נכלל במסגרת העילות שבגינן ניתן לנכות לעובד משכרו. כמובן שהם אינם יכולים לעשות זאת.

גם המלצרים יזדקנו

בפועל, בין אם העובד מכר שלושים בקבוקי יין במשמרת, ובין אם זה שבר סרוויס "פולני" מפורצלן, עדיין החוק מאלץ את המעביד להפריש לקרן הפנסיה, ובלבד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה. הזכאות תיכנס לתוקף בתום 6 חודשי עבודה.

עבודה ביום המנוחה

אסור להפסיק לשבץ

מעת לעת בוחרים המעסיקים להפסיק את עבודתו של המלצר באופן חד צדדי באמצעות אי שיבוצו לעבודה. המלצר נותר המום לאחר שאחראית המשמרת הודיעה לו כי "לצערה, הוא יורד מלוח השיבוצים". אי שיבוץ מלצר בעבודה באופן חד צדדי כמוה כפיטורים.

פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת, כי מעביד המעוניין לפטר את העובד, נדרש להזמינו לשימוע מסודר בו ישטחו בפניו את מכלול הנימוקים לסיום את העסקתו, תוך מתן הזדמנות הוגנת לעובד להביע את עמדתו.

לניידות בתוך הרשת אין השפעה על קבלת פיצויי פיטורין

היו לא מעט מקרים בהם מלצרים שהועסקו ברשת של מסעדות ונוידו ע"י בעל הרשת, נתקלו בקשיים לממש את זכאותם לקבלת תנאים סוציאליים בתום תקופת העסקתם. חלק מהמעסיקים טענו שמניין ימי העסקת העובד לצורך קבלת פיצויי פיטורין, מחושבת מיום תחילת עבודתו בבית העסק המסוים, ולא ברשת המסעדות. מדובר בהטעיה ובקיפוח של העובד, תוך ניצול מצוקתו וחולשתו.

החוק קובע שיש לראות עבודה בסניפים שונים של אותו מעביד כאילו הועסק העובד במקום עבודה אחד. כמו כן, התייחסה הפסיקה למצב בו העובד מועסק באמצעות חברת ניהול, תוך שהעובד מקבל חשבונית בגין עבודתו, וקבעה כי המדובר בהעסקה שמשמעותה העסקה בשכר, על כל המשתמע מכך.

המעביד קיצר את המשמרת - העובד זכאי לתגמול?

אין מלצר שלא התמודד עם הסיטואציה הבאה: במהלך המשמרת הוא נדרש לסיים אותה, מוקדם משנקבע בסידור העבודה. במקרים לא מעטים, מתבקש העובד כלל לא להגיע למשמרת, וזאת שעות ספורות קודם לתחילתה.

דפוס התנהלות זה הובא לידיעת בית הדין שקבע, כי המעסיק מחויב לשלם לעובד את מלוא השכר עבור משמרתו עליה סוכם מראש אם זו קוצצה ביוזמת המעביד או כלל לא התחילה.

בכל המקרים הללו - חשוב להבין שיש כתובת. אם  מדובר בדפוס פעולה מתמשך, מומלץ לעובד שלא להשלים עם המצב ולשמור כל אסמכתא המעידה על ביצוע העבירה, בין אם מדובר בפלטי מחשב המוכיחים את שעת הכניסה והיציאה, ובין אם מדובר על תלושי משכורת, הכוללים או שלא כוללים רכיבי שכר שלא שולמו או קנסות שהוטלו.

מעבר לכך, על אף הקושי המוסרי המסוים, ניתן לשקול להקליט את המעביד - כל עוד מדובר בשיחה שאתם מנהלים איתו ולא הקלטה של שיחה עם גורם אחר שתהווה משום האזנת סתר. במהלך ההקלטה יש "לדובב" את המעביד, שיודה כי הוא לא שילם לכם או עשה כך או אחרת. כמו כן, ניתן אף לנסות ולאתר עובדים שיוכלו לתמוך בטענותיכם.

לאחר מכן ניתן לפנות לגורם מומחה, לייעוץ בהסתדרות, או לאגף לאכיפת חוקי העבודה במשרד התמ"ת. גורמים אלה יספקו לכם הנחיות נוספות ובסיוע האסמכתאות שצויינו קודם תוכלו לפעול למימוש זכויותיכם.

הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, מחבר הספר "סוגיות בדיני עבודה" ומנהל האתר לדיני עבודה - זכויות עובדים ומעבידים .