העיקר הבריאות: ראשית הרפואה בעמק יזרעאל

בחג הסוכות תיפתח בגן השלושה תערוכה המספרת על ראשית הטיפול הרפואי בעמק יזרעאל בתחילת המאה הקודמת, עם תחילת ההתיישבות בו. אחת מהרופאות הוותיקות, וגם רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל, שהתיישבה בעמק עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היא מרים בלומנפלד, בת משפחת בלומנפלד, שאת סיפורה סיפרנו לפני חודשים ספורים.

בין העוסקים בבריאות בעמק בתקופת העלייה השנייה, צריך להזכיר גם את שרה לישנסקי ואת האחות סוניה מלמוד, שהייתה בקואופרציה מרחביה.

עם תחילת העלייה השלישית, התארגנות "גדוד העבודה" והקמת ישובים בעמק, היה צורך בהרחבת השירות הרפואי. לרגל פתיחת התערוכה נביא בפניכם מספר צילומים של הדמויות שהיו מעורבות במעשה מהתחלה בבית החולים ליד מעיין חרוד, ועד הקמתו של מרכז רפואי העמק, שנקרא אז בית חולים עפולה.

תודה מיוחדת לד"ר מיכל מן מהחוג לסיעוד, המכללה האקדמית עמק יזרעאל - שאספה, תיעדה וחקרה את פועלן של האחיות-חובשות המעורבות בבניין השירות הרפואי בארץ ישראל של שנות ה-20.

1. "הם זוכרים את לובן אוהלינו שפשטו בעמק כיונים..." (אברהם שלונסקי).

1920, מתארגנת קבוצה בגדוד העבודה לסלילת כביש עפולה נצרת. מחנה הגדוד נבנה לרגלי הר הקפיצה. כבר אז הוקם במקום צריף ואוהל לצורכי הטיפול הרפואי.

2. האחות במקום הייתה טניה סוקולובסקי-אפרתי. אחות באותן שנים היתה "חצי רופא" ואף עסקה במחקר לצורך הרחבת הידע הרפואי. בתצלום: טניה באוהל המרפאה. כאן הכינה את תרופת הכינין כנגד המלריה ושימרה סוגי נחשים בפורמלין, בכדי להעבירם למחקר בהדסה ירושלים.

3. במחנה היה גם צריף טיפול בחולים. בתצלום: טניה מאכילה את אחד החולים השוכב בצריף. מאחור עומד ד"ר יאיר זינפלד, ממציא תרופת A.P.C.

4. בשנת 1921, כאשר אנשי גדוד העבודה החליטו להפסיק לנדוד בחיפוש עבודה ולהקים נקודות התיישבות קבע, הוקם קיבוץ עין חרוד ליד "המעיין". שם גם נבנה צריף בית החולים הראשון. בתצלום: אוהל החולים. מיזוג אוויר לא היה שם.

5. תעודת ההסמכה (מחו"ל) של האחות איווה פפקו-חסין. התעודה מעידה שאיוה סיימה לימודי "פלצ'ר" - הדרגה הגבוה ביותר של אחות שמחליפה רופא בכפר. איווה היתה האחות הראשונה בצוות של בית החולים ליד מעיין חרוד.

6. האחות פנינה שמיר, בקבוצת גיניגר. למדה רוקחות ברומניה. הצטרפה לקבוצת גיניגר בשנת 1922 והיתה אמונה על רקיחת התרופות למרפאות בעמק.

7. מרפא למחלות עור שונות נעשה עוד מקדמת-דנא במעיינות מרפא. דלות חיי החלוצים לא איפשרה זאת. רק מתי מעט היו יוצאים לחו"ל, לקרלסבד או זקופנה, שם היו מעיינות מסוג זה. אפילו ריפוי בחמי טבריה היה הוצאה כבדה. מה עושים? עושים "טבריה בבית": מביאים מלחי מרפא לקיבוץ, אמבטיה מים חמים ובתוכה מומסים המלחים ובא לציון מרפא. בתצלום: "טבריה במזרע".

8. יצחק (איצ'ו) חירותי, ממייסדי קיבוץ מרחביה. חירותי היה איש ברוך כישרונות, בנאי, רצף, מנגן בגיטרה, מקים תנועת השומר הצעיר  בארץ. הוא יצא ללמוד טכנאות שיניים בארצות הברית ועבד במקצוע זה עד אחרית ימיו. ניסיונו היה כה רב עד שרופאי השיניים היו מתייעצים עימו על הטיפול הנדרש לפציינטים. אפילו בשעה שהיה אוכל בחדר-האוכל, היו באים חברים הסובלים מכאבי שיניים להציג כאבם לפניו. על כך היה חירותי מתבדח: "מזל שאיני מומחה ברפואת נשים".

9. טכנאי שיניים נוסף היה יוסף (בִים) דרנגר מקיבוץ שריד. דרנגר גם עסק בצילום (רואים בתצלום). כתב עליו בן הקיבוץ, רפי רוזן: "בִים שהיו לו ידי זהב ועין של אמן, היה מצלם ומקפיא לנצח את רגעי ההיסטוריה של המקום, אך במקצועו היה טכנאי שבשעות הצורך היה גם ממלא את תפקידו של רופא השיניים. כבר אז היו עולים אליו לרגל מוותיקי העמק.

יום אחד הגיע הררי מבלפוריה, נכנס לחדר העבודה של בים והתיישב בדיוק על מערכת התותבות שבים הכין לו, הוא קפץ בזעקות דווי ושבר. בים אמר בחיוך של טוב-לב: 'פעם ראשונה שאני רואה בן-אדם שמצליח לנשוך את עצמו בתחת'".

10. בשנת 1926 פרצה מגיפת טיפוס בעמק. היה נחוץ להרחיב את בית החולים במעיין חרוד וכבר באותה שנה היה ברור שיש להקים מרכז רפואי בעמק. ב-11 בחודש אוגוסט 1927 התקיים טקס (בתצלום) של הנחת אבן הפינה לבית חולים עפולה לרגלי גבעת המורה. הטקס כלל הופעה של שחקני תיאטרון הבימה.

11. בניית בית החולים נמשכה ארבע שנים. גם יהודי שנחאי תרמו 3,000 לירות ארץ-ישראליות (היה זה ממון רב באותן השנים). מתכנן בית החולים היה אלכסנדר ברוולד, ועל שמו נקרא הבניין הראשון שנחנך ב-30 למרס 1930 (בתצלום).

12. מחלקת הילדים בבית החולים עפולה.

13. האחות בלהה שירן מקיבוץ מרחביה. בלהה הגיעה בילדותה עם אחיה לכפר ילדים על גבעת המורה, בקבוצת היתומים שאסף ישראל בלקינד לאחר מלחמת העולם הראשונה. היא היתה שנים רבות האחות של קיבוץ מרחביה.

14. תצלום סיום קורס מטפלות מהקיבוצים בסוף שנות ה-30, בניהולו של פרופסור נסאו וד"ר חנה חרותי, רופאת ילדים חברת קיבוץ מרחביה (מלפנים יושבת בלהה).

15. במחלקת הילדים של בית החולים בראשית הקמת המדינה. מימין: האחות חנה לוז.

16. פרופסור נסאו מרופאי הילדים הוותיקים בבית החולים עפולה, נוטע עץ בט"ו בשבט.

א'. חנה בלוך מהאחיות הראשונות בבית החולים בעין חרוד. בתצלום: חנה (עליונה) ומלכה אפשטיין, חברתה, עת למדו בבית הספר לאחיות בקובנה, בראשית שנות ה-20. מלכה היתה אחות בבית החולים הדסה בחיפה. לפני מלחמת העולם השנייה יצאה לפולין עם בעלה שלמד שם רפואה. שניהם נספו בשואה.

ב'-ג'. בתמונה: צילה רוזן, אחות קיבוץ שריד. כותב רפי רוזן, בנה:"...כל שנה לקראת פתיחת עונת הרחצה היתה קמה צילה באסיפה, וכנציגת ועדת הבריאות הודיעה שאין להכניס לבריכה אורחים או בני אורחים, מחשש לחיידקים ווירוסים רעים שיביאו עימם ויגרמו לחברים לחלות במחלות שונות ומשונות.

ד'. 1922, האחות בקבוצת גבע היתה פניה רם. את קו הטלפון הראשון בקבוצה חיברו למרפאה וכך היה ניתן לקבל עצה מרופא בשעת חירום.

ה'. מינקה לוז, חברת קיבוץ תל עמל - ניר דוד. קיבלה על עצמה להילחם ביתושי הקדחת ששרצו בהמוניהם בביצות בעמק בית שאן.

ו'. לקבוצת עין חרוד הגיעו גם הורי חברי הקבוצה. בתצלום: האחות חנה בלוך מטפלת באחד ההורים.

• תודה לבעלי האוספים מהם נאספו התצלומים: ארכיון עין חרוד מ. גניגר, מזרע, מרחביה, שריד, גבע, ניר-דוד. ולמשפחות המצולמים: רותה רוטשילד, עמליה אדר ונילי בר סיני.
  

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר