האם אפשר להקים בית כנסת בבית המשותף?

המוני אזרחי ישראל התקבצו בבתי כנסת בכל רחבי הארץ בחגים שזה עתה עברו עלינו לטובה. יש אנשים שבית הכנסת נמצא בסמוך לביתם ולעומתם יש כאלה שמכתתים רגליים והולכים קילומטרים רבים על מנת להגיע לבית הכנסת הקרוב למקום מגוריהם. אך האם גם ניתן להתארגן ולהקים בית כנסת, או כל בית תפילה אחר, בתוך הבניין עצמו בו אנחנו גרים?

שאלה זו עלתה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, בתביעה שהוגשה נגד דיירים בבניין משותף, שהסבו חלק מדירתם כך שתמשמש כבית כנסת. הנתבעים דחו את הטענה לפיה הבית לא משמש כבית כנסת, ואמרו ככי מדובר במניין מתפללים מצומצם שמתכנס רק בשבתות, כאשר משך הזמן הארוך ביותר הוא שעתיים בתפילה של שבת בבוקר.

עוד הם טענו, כי במקום אין רב, גבאי וריהוט אופייני לבית כנסת או ארון קודש, ולמעשה - אין בו אף סממן של בית כנסת. הם הוסיפו וציינו כי התפילות נערכות בתוך חדר אחד מתוך 4 חדרי הדירה.

השופטת תמר בר- אשר צבן,ׂדחתה את טענת הנתבעים וקבעה, כי "אין רשימת מאפיינים סגורה ההופכת מקום לבית כנסת. ככלל, אם במקום מסוים נעשה שימוש קבוע לתפילה במניין, גם אם הדבר נעשה רק ביחס לקבוצה קטנה, מוגדרת ומצומצמת, די בכך כדי לקבוע כי נעשה שימוש במקום לבית כנסת, והדבר מחייב היתר מתאים" (תיק 2630/09 מדינת ישראל נ' פיליפ דולמן (עמ"ק) ירושלים).

שימוש חורג או לא?

על פי חוק התכנון והבניה, כאשר נעשה שימוש במקרקעין שלא בהתאם לזה שהותר בהיתר הבניה או בניגוד לתכנית החלה על הקרקע - מדובר בשימוש חורג. אם השימוש אינו כלול בהיתר הבנייה של הבניין - השימוש עלול להיחשב לחורג גם כאשר הוא תואם להתכנית החלה על הקרקע.

משום כך, אם השימוש "בית כנסת" אינו נכלל בהיתר הבניה, גם שימוש בדירה בתוך בניין מגורים לצורכי התכנסות ותפילה עשויה להיחשב לשימוש חורג ולעבירה פלילית. לצד זאת, בתי המשפט אינם מחייבים מאפיינים מיוחדים לבית כנסת, כמו רב, ארון קודש וכדומה, ויסתפקו בתפילה מאורגנת בזמנים קבועים לצורך הכרה במקום ככזה שמתבצע בו שימוש ללא היתר.

מכאן עולה, כי לו דיירי בניין מחליטים לארגן לעצמם "מניין סגור" רק לדיירי הבית, אך באופן חד פעמי ושאינו מתפרש כשימוש קבוע ברכוש כבית כנסת - ייתכן ולא יהיה בכך משום "שימוש חורג".

קבלת היתר

במידה שהדיירי הבית המשותף מעוניינים בהקמת בית כנסת קבוע בתחומי הבניין או בדירותיהם, עליהם לפעול לקבלת היתר לשימוש חורג כנדרש מול הרשויות. אם מתקבל ההיתר - אפשר להקים בית כנסתבתחומי הרכוש המשותף. 

יחד עם זאת יש לזכור, שכל דיירי הבניין מחזיקים בזכויות קנייניות ברכוש המשותף. לצד זאת, לא די בבעלות ובזכויות על המקרקעין כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר.

לפיכך, גם אם עברנו את המשוכה הקשורה בחוק התכנון והבנייה וקיבלנו היתר לשימוש חורג - ניתן להקים בית כנסת בבניין ך ורק לאחר הסכמת אסיפת הדיירים בנוגע לשימוש זה ברכוש המשותף.

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות' . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.