כשהשיחה בסלולרי נגמרת, אנחנו עדיין משלמים

לא פשוט לתבוע את חברות הסלולר: ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד סלקום, פרטנר, פלאפון, בזק ו-HOT בסך 7 מיליון שקל, על גביית כספים בעבור זמן שיחה שאינו קיים ובעבור שירות שאינו נצרך.

• רגע לפני שאתם תובעים את החברה הסלולרית 
  

צרכנים טענו כי כשהם יוזמים שיחה עם מנוי טלפון קווי (בזק או HOT) באמצעות הטלפון הסלולרי שלהם, ומנוי הבזק הוא זה שמנתק את השיחה בסיומה, השיחה למעשה אינה מתנתקת מיד בטלפון הסלולרי, וחברות הסלולר ממשיכות לגבות על השיחה כסף, למרות שהיא כבר נסתיימה. כדי לסיים את השיחה, מנוי הסלולר צריך לנתקה בעצמו.

הצרכנים טוענים שהשיטה הזאת מנוגדת לכתוב ברישיונות חברות הסלולר. ברישיון בזק נקבע כי מועד הפסקת השיחה הוא המועד בו מנתק את השיחה המנוי היוזם בלבד, אבל רישיונות חברות הסלולר קובעים שתי אלטרנטיבות: הפסקת השיחה על ידי המנוי היוזם או על-ידי המנוי המקבל.

חברות הסלולר, שיוצגו על-ידי עו"ד דרור סברנסקי ממשרד אגמון ושות' (פרטנר), עו"ד ברק טל  סלקום) ועו"ד רון ברקמן (פלאפון), טענו בתגובה, כי כשמנוי טלפון קווי מנתק את השיחה, מערכת בזק שולחת הוראת השהיה שמשמעותה בקשה להמשיך להחזיק את השיחה פעילה למשך 60 שניות. בסיומם 60 השניות נשלחת הוראת סיום התקשרות אוטומטית. לחילופין, השיחה תסתיים אם תתקבל הוראת סיום התקשרות מאת מנוי הסלולר יוזם השיחה. לטענתן, זהו מנגנון מוכר בעולם, המאפשר לאנשים בשלוחה אחרת בבית להרים את השפופרת ולשוחח עם המתקשר.

לאור ההסבר הזה, הצרכנים טענו שחברות הסלולר וכן החברות בזק ו-HOT, לא עמדו בחובת הגילוי המוטלת עליהן מכוח סעיף 4 (א) (2) לחוק הגנת הצרכן. אם חברות הסלולר נוהגות בהתאם לרישיון ולנוהג ידוע, מדוע הן לא מגלות עניין זה לצרכן כדי שידע לנתק השיחה בזמן?

הסימן על הצג מספיק

השופט דחה את הבקשות לתביעה משתי סיבות: לקביעתו, חברות הסלולר כן עומדות בחובת הגילוי וגם אם לאו, ונגרם לצרכנים נזק מכך, התובעים לא אספו די ראיות כדי להוכיח זאת.

השופט קיבל את עמדת החברות הסלולריות שהן עומדות בחובת הגילוי ואינן מסתירות את אי ניתוק השיחה מהצרכן משום שאי סיום השיחה גלוי לצרכן על גבי צג הטלפון הסלולרי. כשהנמען, לקוח הטלפון הקווי, מסיים את השיחה, מופיע סימן על צג הסלולר של יוזם השיחה, שמורה כי השיחה עדיין נמשכת. כל צרכן מכיר את הסימן לפיו המכשיר נמצא במצב שיחה, ולכן, קבע השופט, אין פה הטעיה.

בנוסף לכך, כיוון שהצרכנים לא הגישו חשבונות טלפון שמוכיחים נזק, ולא הציגו הסכמים שמוכיחים אי גילוי - הבקשות לתביעה נדחו. התובעים נתבקשו לשלם כל אחד 40 אלף שקל לשלוש חברות הסלולר, על הוצאות משפט.