טיול על 4: חברו הטוב חוגג את חנוכה במודיעין

מידע שימושי:

אורך המסלול: כ-7.5 ק"מ.

אופי המסלול: מסלול הליכה מעגלי לא קשה.

נקודת התחלה וסיום: מגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה (1). הגישה משדרות החשמונאים (מכיוון צפון בלבד). לבאים בתחבורה ציבורית, תחנת הרכבת מודיעין מרכז שוכנת בכיכר התעבורה הסמוך לפארק מצפון, וכך גם תחנות האוטובוס של רוב קווי חברת ואוליה הבין-עירוניים, המשרתים את העיר.

• למפת הסיור במודיעין (באדיבות אתר openstreetmap)
  

פארק ענבה: ריאה ירוקה על גבול האזור הבנוי

כביש 431 החדש מסתיים ממש בפארק ענבה בליבה של מודיעין. באחר-צהריים של יום שבת גשום באופן סמלי, מצאנו את עצמנו בחניון הדרומי של הפארק (1), לאחר נסיעה של 20 דקות בלבד מליבה של תל-אביב. מהחניון נשקף נוף יפה של הפארק, ריאה ירוקה על גבול האזור הבנוי במרכז מודיעין והגבעות הטרשיות שמערב לו.

פארק ענבה שנחנך באפריל 2010 שוכן באמפיתיאטרון טבעי. הוא מוקף גבעות מכל עבריו ורק בצידו המערבי זורם ממנו נחל ענבה. ירדנו ממגרש החנייה צפונה לעבר המדשאה הגדולה שמקיפה את אמפיתיאטרון המופעים (2), אל האגם המלאכותי המשתרע על-פני שטח של כ-14 דונם (3). ניתן לשוט באגם הרדוד בסירת משוטים, אבל ביום המעונן בו הזדמנו למקום חנו כל הסירות בשורה, קשורות אל רציף הבטון, ולטובת מנוחה קצרה עצרנו בגן הרפתקאות הגדול שנמצא ממערב לאגם (4).

שוכן באמפיתיאטרון טבעי. פארק ענבה  (צילומים: אורי תאר)

ילד בודד התעקש לשכשך בחול הבוצי מבלי לשהות להפצרותיו של אביו, שניצב יבש לבטח מתחת לאחד המתקנים. הענן חלף בדרכו מזרחה בתוך דקות ספורות, ואנחנו המשכנו מערבה על השביל הסלול, לאורך אפיקו של נחל ענבה. עמודי תאורה סולריים ליוו אותנו בדרכנו, וחברו הטוב ביותר, אשר קרב אל האפיק, הבריח ממנו שלושה עופות מים שנסקו אל-על ושבו ונחתו בקרבת מקום.

המשקעים המעטים עוררו זרם דק באפיק הנחל המוביל לבריכה קטנה (5), ובמפל מלאכותי זעיר שמנכז אותה; אבל הקצף בממי המפל הבהיר היטב כי איכות המים באפיק היא לא משהו, ובבריכה שחו בעיקר בקבוקי פלסטיק. בבית נוטל חברו הטוב ביותר חלק בתהליך המיחזור - בקבוקי פלסטיק ריקים נמסרים לטיפולו המסור, ולאחר 20 שניות הם נפלטים ממלתעותיו כשהם גרוסים וחסרי נפח, אבל בנחל ענבה הוא נאלץ להתאפק. השביל חוצה את האפיק ופונה מזרחה לאורך צידו הצפוני של הנחל, וסמוך לקצהו הצפוני של האגם הוא פונה שמאלה (צפונה), ומטפס לרוחב המדרון עד למגרש החנייה הצפוני של הפארק ושדרות עמק זבולון.

חברו הטוב באגם המלאכותי. ניתן לשוט באגם הרדוד בסירת משוטים

"מנשרים קלו, מאריות גברו"

משמאל לחניון שוכן אתר ההנצחה העירוני לחללי מערכות-ישראל ונפגעי פעולות-איבה (6). האנדרטה מעוצבת בפשטות מארבעה לוחות שקופים ועליהם חרוטים שמות החללים. סביבה רחבת דשא המשקיפה אל עמק הנחל, ועל אחד הקירות התוחמים את האתר, רשום הפסוק "מנשרים קלו, מאריות גברו".

פנינו מזרחה (ימינה) בשדרות עמק זבולון, והקפנו את כיכר התעבורה. מימין נשקף נוף יפה של הפארק לכל אורך הדרך, ומהכיכר ניתן להתבונן מקרוב בגן הבוסתן העגול (7). הגן בנוי בצורת תל שבראשו פרגולה עשויה אבן ירושלמית. ניטעו בו עצים אופייניים לארץ-ישראל ונשתלו בו צמחי תבלין. משמאל לגן נראה קטע ממסילת הרכבת המוליכה מהעיר, בטרם היא נבלעת במנהרה מתחת לפארק ולכביש 431.

סביבה רחבת דשא המשקיפה אל עמק הנחל. אתר ההנצחה העירוני

אל עמק החולה

חלפנו בסמוך לקניון המקומי וחצר הירידים שבצידו המזרחי, ובאנו בשעריה של שדרות עמק החולה. השדרה מתפתלת בגיא בין הגבעות, והיא למעשה אפיקו של נחל ענבה הזורם כיום לבטח במנהרה תת-קרקעית. השדרה, שרוחבה מגיע עד לא פחות מ-150 מטרים, ממחישה את העיקרון התכנוני של העיר. שדרות רחבות בקנה מידה לא מוכר במקומותינו, העוברות בגאיות ומפרידות בין השכונות. השדרות מעוצבות כגנים מאורכים, שבינהם הוקמו בתי-ספר ומרכזים מסחריים, ואילו רובעי המגורים מטפסים על הגבעות.

צעדנו בשדרה הרחבה - גן שעשועים, מתחלף בחלקה מרוצפת, המפנה את מקומה לארגז חול גדול, וחוזר חלילה. חלפנו על פני בריכות מלאכותיות שסביבן גדלה צמחיית נחל, חורשות עצים, ועברנו דרך המרכז המסחרי "קאנטרי סנטר" (8) וסביב בית-הספר "נתיב זבולון" (9).

גנים מאורכים שבינהם בתי-ספר ומרכזים מסחריים. שדרת עמק החולה

בלב השדרה, לא הרחק משם, אותת הטבע לכלב. בתגובות לכתבות קודמות נשאלתי אם אני משאיר אחרי סביבה נקייה. ובכן, התשובה היא חיובית, ומאחר וחברו הטוב ביותר ואני מכירים אחד את השני היטב, אני יודע בדיוק מתי מתחיל התהליך. בשלב זה אני מוכן עם שקית העוטפת את ידי, והתוצרת נאספת ישירות מהיצרן אל הצרכן, ללא מגע יד אדם; הסביבה נשארת נקייה לחלוטין ואני פטור מאיסוף ומגירוד הפסולת. ילד שחלף במקום בלוויית אימו, דיווח לה על התמרון דרך משקפיו: "תראי" הוא אמר, "הוא חולב את הכלב". בעלי כלבים שרוצים להתנסות מוזמנים, אך זכרו שלכלבים שתי בלוטות אנאליות שמתיזות את חותמת הריח של הכלב בסיום התהליך, ולכן לזווית הגישה יש משמעות.

פגישה עם מבחר מייצג מכלבי העיר

חלפנו דרך הכיכר הענקית במפגש השדרה עם שדרות עמק יזרעאל (10), וצפינו צפונה אל גבעת התיתורה ומגדל המים שבראשה. עוד נגיע אליהם. המשכנו מזרחה דרך מרכז "שרבט" (11) וסביב בית-הספר "דורות" (12), ובין לבין פגשנו מבחר מייצג מכלבי העיר - שוגי, דונה, קנדי ורונדה - ויסלחו לי כל אלה שאת שמותיהם איני זוכר.

בסופה של השדרה, נצבת פינת כושר מהסוג שרואים כיום תחת כל עץ רענן (13), ומעבר לה שדות חרושים וגגותיהם האדומים של בתי מכבים, היישוב שאוחד עם מודיעין בשנת 2003, ושומר, יחד עם רעות, על מעמד של רובע עירוני נפרד. פנינו צפונה (שמאלה) וצעדנו לאורך דרך יאיר פרג.

לאחר הליכה של 400 מטרים בין הכביש הראשי מימין, ובין גן מדורג משמאל, הגענו לשדרה נוספת - שדרות עמק דותן. בין שני מסלוליה של השדרה שוכן פארק חטיבת יפתח (14), ושלט הדרכה מספר אודות פועלה באזור במלחמת העצמאות, בין היתר כיבוש גבעת התיתורה הסמוכה בקרב אל-בורג' ב-16 ביולי 1948. לא נכנסו אל הפארק אלא חצינו את המסלול הצפוני של השדרה ופנינו אליה שמאלה (מערבה). מקץ 100 מטרים ניצבנו בתחילתו של כביש ישן שפונה ימינה (צפונה), ומטפס על גבעת התיתורה.

שדרות עמק דותן. בפארק שבה שלט המספר על פועלה של חטיבת גבעתי

מבט מערבה ממגדל המים שעל הגבעה אל רובעי העיר

מטפסים על המגבעת

מקץ 250 מטרים לאורכו של הכביש הישן, נפרדנו ממנו והנחנו לו לגלוש הלאה אל עבר כביש 443. פנינו שמאלה (מערבה) אל שביל עפר רחב ונוח המטפס אל שיאה של גבעת התיתורה. במקום נמצאו שרידי התיישבות אנושית כמעט רציפה במשך 6,000 השנים האחרונות, ולאורך שביל העפר מספר אתרי עניין, מלווים בשילוט ברור. השריד ההיסטורי הבולט ביותר באתר הוא מצודת אל-בורג' הצלבנית (15) ששמשה כבית אחוזה של משפחת טרנטה. השם שובש עם השנים לטנטורה, שפירושו בערבית "מגבעת", ועקב כך נקראה הגבעה בעברית בשם "תיתורה", שפירושה שולי מגבעת.

מהמקום נשקף נוף היקפי אל הרי יהודה במזרח, אל בתי מודיעין ורעות מדרום, אל השפלה ועד גוש דן והים במערב, ולעבר השומרון בצפון. מסביב פזורים עצי צבר רבים ומספר עצי תמר, ובשיא החורף ובאביב מתכסה הגבעה במרבד של פרחים.

השריד ההיסטורי הבולט ביותר באתר. מצודת אל-בורג'

חלפנו על-פני בור מים עמוק (16) וצעדנו לעבר מגדל המים הגדול והמודרני, שמוקף באנטנות סלולריות (17). שביל קטן פונה מהמגדל שמאלה (צפונה), ומוביל לעבר מערכת בורות מים ששמשה כמסתור בעת מרד בר-כוכבא, קולומבריום - מערה חצובה ששמשה כשובך ענק למאות יונים ושרידי מקווה עתיק (18), שמישהו טרח הניח שטיח מרופט בכניסה אליו. חזרנו אל מגדל המים וגלשנו משיאה של הגבעה מערבה (ימינה) לאורך השביל שהתחלף בכביש אספלט.

חלפנו על-פני מקווה טהרה נוסף מתקופת החשמונאים, מערת קבורה ושרידיו של בית אחוזה (19). במקום השתמר פסיפס לבן ששימש כרצפת המבנה, וחברו הטוב ביותר התיישב עליו בנחת והתרשם מאיכותו. הגחנו חזרה על בתי העיר דרך מעבר שנחצב בסלע, והמשכנו ישר אל רחוב מגדל דוד.

ליד גן ילדים המתאפיין במבנה כחול דמוי חרוט (20), פנינו שמאלה (דרומה) וירדנו בגרם המדרגות עד לשדרות עמק דותן. פנינו ימינה (מערבה) וגלשנו דרך השדרה שבליבה גן חמוד ובו עצי פרדס, מטע דקלים, ארגזי חול ופרגולות (21). עד מהרה הגענו שוב אל הקניון, ומכאן כבר ראינו את פארק ענבה ואת מגרש החנייה שבו השארנו את הרכב.

מקווה טהרה מתקופת החשמונאים

• לכל הסיורים העירוניים עם חברו הטוב