קו לעובד: איומי החקלאים נועדו לנצל תאילנדים

"החקלאים מחזיקים את הציבור כבן ערובה. הם מתכוונים להרעיב את הציבור כדי להמשיך בניצול העובדים התאילנדים" - כך אומרת ל-ynet מנהלת ארגון קו לעובד, חנה זוהר, בתגובה לאיומי החקלאים בשביתה. "העובדים התאילנדים הם בשבילם ביצת זהב. הם עושים את השביתה בשביל לשמור עליה, לא בגלל שיקרה משהו לחקלאות".  

הם טוענים שישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות, ולכן הם חייבים תאילנדים.

 "זה שקר. יש הרבה ישראלים שהיו שמחים לעבוד בחקלאות, בתנאי העסקה נורמליים. גם ערבים וגם בדואים וגם יהודים. אבל נניח שהסיפור לגבי הישראלים היה נכון, למה ההתעקשות שלהם דווקא להביא אנשים מהקצה השני של אסיה? למה לא פלסטינים, למשל, או פליטים מאפריקה? ולמה מעסיקים תאילנדים בבתי אריזה? האם גם בזה אף ישראלי לא מוכן לעבוד?"

למה, לדעתך? מה היתרון של התאילנדים, מזווית הראייה שלהם?

"שהוא מוכן שינצלו אותו. עובד מקומי - ישראלי, פלסטיני, לא חשוב - לא משלם 10,000 דולר מראש, פלוס כרטיס טיסה, פלוס פרידה מהמשפחה, בשביל ה'זכות' לעבוד כאן, אז כל הגישה שלו שונה.

"התאילנדי והסינים נכנסים לכאלה חובות בגלל העמלה שהם משלמים, וחיים בכזה פחד על מקום העבודה שלהם, שהם מוכנים לכל דבר: לגור בתת-תנאים, ושיעכבו להם את השכר בחודשיים, ולעבוד 12 שעות בלי הפסקה, ולעבור איומים והשפלות. על שום דבר הם לא יעזו להתלונן. חלק גדול מהם עובד כל כך הרבה שעות בלי שעות נוספות עד שבפועל, הם משתכרים פחות משכר המינימום, ולפעמים אפילו פחות מחצי מהמינימום.

"גם התפוקה הגבוהה של התאילנדים היא פועל יוצא של הפחד שלהם. הגיע אלינו עובד שמועמד לגירוש למרות שהייתה לו אשרה לשנתיים נוספות. צמצמו לו את רישום שעות העבודה בגלל שהוא לא הצליח למלא מיכל של ירקות. כביכול, שילמו לו לפי שעות, אבל אם פספסת את מכסת הארגזים, הפסדת שעה. אז הוא התלונן, אז המעסיק הוציא אותו מהעבודה ואמר לו לפני כולם, אני אדאג שאתה תחזור לתאילנד".  

בישיבה שקיימו אתמול (א') ארגוני החקלאים - כמו התאחדות חקלאי ישראל וארגון מגדלי הירקות - התקבלה החלטה להשבית אספקה של תוצרת חקלאית למשק למשך שלושה ימים, מ-22 עד 24 בנובמבר - לאחר חג הקרבן המוסלמי. השווקים, רשתות השיווק והחנויות לא יקבלו אספקת פירות וירקות.

הרפתנים וארגון הלול, שמצטרפים לשביתה, לא יספקו ביצים וחלב במשך יומיים. החקלאים השובתים יערכו משמרות מחאה במהלך ימי השביתה ויעמדו עם שלטים נגד הממשלה בצמתים ביישובים שבהם הם עובדים. ברשתות השיווק הגדולות אומרים כי הם ערוכים לשביתה וכי המדפים לא יישארו ריקים.

לקראת השביתה, הצליחו החקלאים להשיג פגישה עם פקידים בכירים באוצר ועם ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, אמנון בן עמי. החקלאים תובעים לבטל את המס על העובדים בחקלאות ולהעלות את מספר העובדים מ-22 ל-26 אלף, כיוון שלטענתם, זה מספר העובדים שהוסכם עליו בהסכם שנחתם בעבר עם הממשלה להורדת מספר העובדים בענף. החקלאים מזהירים כי מדובר בשביתת אזהרה בלבד, וכי אם היא לא תעזור, הם יפתחו לאחר מספר ימים בשביתה נוספת.