מה עושה יזם טוב? בירה, קפה תמרים, ועוד

במסגרת שבוע היזמות הבינלאומי שהתקיים השבוע פגשנו שלושה יזמים שונים, עם מוטיבציה משותפת, וניסינו להבין את המאפיינים שאיפשרו להם להצליח היכן שרבים וטובים נכשלו.

"אבא שלי ז"ל, הסביר לי שכדי להיות יזם מצליח צריך שיהיה לך מז"ל, ראשי תיבות של מקום - להיות במקום הנכון, זמן - להיות בזמן הנכון, לעשות - לא מספיק להיות במקום ובזמן הנכון אתה צריך גם לעשות ולבצע", אומר דניאל אלון, יזם שהקים יחד עם שותפים את מבשלת הבירה Jem's בפתח תקווה.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

התהליך שעבר עליו ועל שותפו ג'רמי וולפלד שויתר על משרה נחשקת בבית הלבן, היה ארוך ומתיש: הרבה בירוקרטיה, תוכניות עסקיות, שוטטות באזורי תעשייה מפוקפקים ובעיקר אנשים ספקנים ומנבאי שחורות שלא הבינו מה צמד האמריקנים מנסה לעשות.   

היזם השני, שי כהן, מנכ"ל Green Life Café החברה, הפגין את אותה הרוח ודיבר בשבחו של הרעיון הייחודי שעומד בבסיס החברה: Espressodate - קפה ירוק, ראשון מסוגו בעולם המיוצר מגלעיני תמרים, בעל טעם מעודן ויתרונות בריאותיים. את החברה ייסד יחד עם רום קשוק וגיל הברמן ולדבריו, "המוצר שלנו ניצב בשורה אחת עם רוח היזמות והחדשנות המאפיינת את ישראל".

ואם אנחנו מחפשים פתרונות ירוקים ובריאים, גם היזמת השלישית, קלרה היימן, הציגה לנו פטנט אקולוגי - Ecopack. מדובר באריזות אקולוגיות  שאמורות להחליף את ארגזי הקרטון לשינוע, בעיקר של ירקות ופירות.  איך בדיוק? ארגז השינוע מורכב ממסגרת פלסטיק ושני שרוולים המולבשים עליו שתי וערב. השרוולים מתחדשים כל שינוע וכמות הפלסטיק לארגז קטנה ב – 70% לעומת ארגז פלסטיק רגיל. גם צריכת האנרגיה היא כמחצית מצריכת האנרגיה הנדרשת לייצור קרטון.  

מה משותף ליזמים?

"יזמים הם אמנם קבוצה הטרוגנית של אנשים, אך ממחקרים רבים שבחנו את פרופיל תכונות היזם עולה כי יש להם מאפיינים רבים משותפים בהם סקרנות, עירנות להזדמנויות ויכולת לצרף משאבים שלא בהכרח עומדים לרשותם", מסבירה פרופ' מירי לרנר, ראש החטיבה ליזמות בבית הספר לכלכלה וניהול באקדמית תל אביב-יפו. "כמו-כן, ליזמים דחף להישגיות, נכונות לנטילת סיכונים מחושבים, ביטחון עצמי, סובלנות לעמימות, נחישות ויחסי אנוש טובים".

לרנר מציינת כי כיום ניתן לסווג יזמים לשני סוגים: "יזמים מהכרח/אילוץ" – כאלו שנדחפים ליזמות מתוך הכרח המציאות, ו"יזמים של הזדמנות" – כאלו הבוחרים את נתיב היזמות ומוכנים וותר עבור נתיב זה על קריירה מבטיחה בארגונים מבוססים.

לשאלה האם ניתן להגדיר יזמות כקריירה משיבה לרנר כי בהחלט ניתן וכי קיימים כמה דפוסים של קריירות יזמיות. "במקרים רבים ראשיתה של הקריירה היזמית היא בתוך ארגון קיים, כשהיזם הפנים ארגוני פועל בתוך הארגון ורק בשלב מאוחר יותר נוטש את הארגון ומקים ארגון חדש. במסלול קריירה זה, היזם צבר משאבים בתוך הארגון הקיים ואז הקים מיזם חדש, בדרך כלל באותו ענף.

סוג נוסף של יזמות מאפיין צעירים שרק יצאו לשוק העבודה והקימו מיזם חדש, ללא צבירת משאבים מוקדמת. סוג אחר של יזמים, הנפוץ בישראל, הוא של יזמים סדרתיים המקימים מיזם חדש לאחר מכירת המיזם הקודם או העברת השליטה בו לאדם אחר.

עדיף להיות יזם סדרתי

דוגמאות ליזמים כאלו הם: דב מורן שהקים ומכר את אם-סיסטם וכיום מריץ את המיזם הסלולארי השאפתני – מודו ושמעון אקהויז– מיזמי הביוטכנולוגיה המוכרים בישראל שהקים את הסטארט-אפים לומניס, סינרון וונטור". לרנר מציינת כי במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד הוכח כי סיכויי ההצלחה של סטארט-אפ שבראשו עומד יזם סדרתי, גדולים הרבה יותר מאלה של סטארטאפיסט צעיר שזוהי החברה הראשונה שהוא מקים".

כיצד מגייסים כסף למיזם חדש?

 "מיזם חדש דורש משאבים כספיים לא מועטים. בעוד שבעבר היו המשקיעים מוכנים להשקיע ברעיון טכנולוגי מבריק, היום המיזם חייב להגיע למשקיעים בתור חברה בע"מ מסודרת בה ברור מה כל אחד מהיזמים עושה וכשהמוצר/שירות עבר בדיקת היתכנות. המשקיעים מחפשים היום מיזמים שיש להם מודל עסקי ברור המסוגל לייצר הכנסות עוד לפני ההשקעה. 

"המקורות לגיוס הון תלויים במספר גורמים: מאפייני היזם, מאפייני הענף, הקשרים האישיים והעיתוי בשוק. בענף ההייטק הדרך האולטימטיבית לגיוס הון בישראל היא דרך קרנות הון סיכון או חממות טכנולוגיות. דרך נוספת היא באמצעות "אנג'לים" – משקיעים פרטים. העיקרון המנחה בגיוס כספים הוא שילוב מספר מקורות ושכנוע משקיעים להשקיע גם בסבבי הגיוס הבאים.

"אם מדובר במיזם קטן בתחומי מוצרי צריכה הכסף מגיע פעמים רבות ממקורות עצמאיים – חסכונות, הלוואות וירושות וגם מאנג'לים. כמובן שהוספת משקיעים מדללת את מניות היזמים, אך אלו מאותתים לשוק על סיכויי הצלחת המיזם החדש".