הקמת בניין: בסין זה לוקח שבוע, בישראל שנתיים
בזמן שבסין הצליחו לסיים בניין של 15 קומות ב-6 ימים, אצלנו זה לוקח בממוצע לא פחות משנתיים. מה הסיבות לאבסורד, והאם יש סיכוי לזרז את הבנייה?
בשבוע שעבר פורסם כי מלון שלם בגובה 15 קומות נבנה בסין בתוך שישה ימים בלבד. מהנדסים ופועלי בניין בעיר צ'אנגשה סיימו בניית מלון שנקרא "התיבה" בזמן שיא. המבנה מבודד מרעש, בעל בידוד תרמי, ומסוגל לעמוד ברעידות אדמה בעוצמה של עד 9 דרגות בסולם ריכטר.
במקביל, בישראל, הודיעו השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי האוצר והשיכון, יובל שטייניץ ואריאל אטיאס, על תוכנית במסגרתה קבלנים שיסיימו בנייה בתוך 30 חודשים, יתומרצו בהנחה של 15% בשיעור המס על הקרקע. הסיבה לתמריץ החדש: בישראל לוקח בממוצע לא פחות מ-26 חודשים לבניית בניין רגיל.
ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחומים רבים, וגם בתחום הנדסת הבנייה מהנדסים ויזמים ישראלים מעורבים כיום בבנייתם של פרויקטים גדולים בעולם. אז מדוע דווקא כאן בניית דירה ממוצעת נמשכת כל כך הרבה זמן, דבר שגורם בין היתר להמשך העלייה במחירי הדיור?
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנות ה-90, כאשר הייתה תנופת בנייה עקב גל העלייה מרוסיה ומספר העובדים הזרים בענף עמד על -כ84 אלף, משך הזמן הממוצע לבניית דירה היה 14 חודשים בלבד. כיום מדובר בתקופה כמעט כפולה. מדוע זה קורה?
שיטות בנייה מיושנות
לדברי ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי ומכללת בילדינג, "יש פספוס היסטורי מבחינת החדרת שיטות בנייה אלטרנטיביות וזולות בישראל לעומת שיטת הבלוקים. זאת למרות הניסיון המוצלח ברוב מדינות העולם, כולל העולם המערבי המתועש, שגרם לקיצור זמן הבנייה באופן משמעותי".
לדברי פסטרנק, "ניתן לקצר את זמן התקשות הבטון על ידי שימוש בתוספים כימיים שמקובלים בעולם. העלות אמנם גבוהה אבל היתרון הוא חיסכון משמעותי בקצב הבנייה".
בשנות ה-90 כשנקלטו בארץ כמיליון עולים חדשים, היו לא מעט ניסיונות מוצלחים של שיטות בנייה מתקדמות ומתועשות. "למרבה הצער", אומר פסטרנק, "נוסו שיטות אלה רק כ'ברירת מחדל' כשהיה צריך 90-80 אלף התחלות בנייה בשנה לעומת כ-30 אלף בשנה ממוצעת".
גם איציק בז'רנו, מנכ"ל חברת תעשיות הבנייה רדימיקס, מציין כי "בעולם מקובל להשתמש באלמנטים מתועשים לבנייה, הנוצקים בשטח ליד המבנה, דבר שמזרז את קצב העבודה. בשנות העלייה מרוסיה ענף הבנייה סיים בניינים בזמן הרבה יותר מהיר מאשר היום, אבל אז היו פועלים שעבדו סביב השעון ולא עובדים פלסטינים שהולכים הביתה ב-17:00 חברות הבנייה הן לא הבעיה".
ביורוקרטיה ומחסור בעובדים
לדברי נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, "אחת הבעיות המרכזיות של הענף היא המחסור בעובדים מקצועיים. עם מיליארד סינים גם אנחנו נבנה מהר. המחסור בעובדים מקצועיים לא מאפשר לקבלנים להאיץ את בניית הדירות, ולכן יש עלייה הדרגתית במשך הזמן הממוצע לבניית דירה בישראל". כיום בישראל יש כ-6,200 פועלים זרים בלבד בענף הבנייה.בובליל ציין כי סיבות נוספות למשך הבנייה הארוך בישראל הן הביורוקרטיה והרגולציה במהלך הבנייה גם לאחר קבלת היתר. "כיום קבלן צריך לקבל אישורים על כל יציקה. במהלך הבנייה נערכות בדיקות על ידי הקונסטרוקטור ועל ידי נציגי מכון התקנים וכל פעם צריך להמתין לתוצאות הבדיקה על מנת להמשיך בבנייה", מציין בובליל, "רק לקבלת אישור של כיבוי אש לבניין מוכן יש להמתין במקרה הטוב 3 חודשים. אמנם ברוב המקרים מדובר בבדיקות חיוניות, אולם הביורוקרטיה וההמתנה סביב האישורים מאריכות בצורה משמעותית את משך הבנייה".
ואכן, מסקר עולמי שפורסם לאחרונה עולה שהונג קונג וסינגפור הן המהירות ביותר בכל הקשור להוצאת היתר בנייה, בעוד שישראל מדורגת רק במקום ה-120. דנמרק, למשל, מדורגת עשירית, בריטניה במקום ה-16 וארצות הברית במקום ה-25.
בובליל מוסיף כי שעות העבודה בענף הבנייה בישראל קצרות יחסית, כשהעבודה מסתיימת לכל המאוחר ב-19:00בערב, בעוד שבעולם מקובל שעובדים בשתיים ושלוש משמרות בפרויקטים גדולים.
שינויי עיצוב
"הבעיה היא במנטליות הישראלית", אומר שלמה גרופמן, יו"ר קרן פייר ובעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, "לצערי למרות הקידמה במקצועות ההייטק והתעשייה בישראל ענף הבנייה מפגר אחרי העולם במשך הזמן עד שהבניין מוכן.
"אחת הסיבות להתארכות הבנייה בבנייני המגורים הרגילים היא השיטה שקיימת רק בישראל, ובה כל דייר מבצע שינויי עיצוב ותוספות בעיקר כדי לסנוור את עיני השכנים ולהוכיח שהשינויים שהוא ביצע הביאו לכך שהדירה שלו יפה יותר. השינויים והתוספות הללו אינם מקובלים בארצות הברית ובאירופה, ולכן גם מאריכים מאוד את הבנייה בארץ".
ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ישראל דוד, מציין שתי בעיות מרכזיות בכל הקשור להתארכות משך הבנייה בישראל: חוסר סטנדרטיזציה בבנייה ומחסור במשאבים לזירוז הבנייה בשיטות הקיימות. דוד מציין כי בישראל בכל בניין יש אדריכל שמתכנן אותו בצורה אחרת, ובכל בניין יש מספר רב של טיפוסי דירות.
בנוסף, הרוכש הישראלי יכול לבצע שינויים למכביר בתכנון הפנימי של הדירה. לעומת זאת, בעולם קיימת סטנדרטיזציה גם בבניינים וגם בדירות וכך נבנות אלפי דירות באותו מודל, דבר שמאפשר להוזיל את העלויות ולהאיץ את תהליכי הבנייה בצורה ניכרת.
בנוסף, מציין דוד, בשנים האחרונות יש ירידה מתמשכת במספר הצעירים הפונים ללימודי הנדסת בניין. התוצאה: מהנדסים ותיקים פורשים וקשה למצוא מהנדסים צעירים שיתפסו את מקומם - דבר שישפיע בעתיד גם על איכות הבנייה וגם על התמשכותה. "אני חושש שבעתיד, מלבד הפועלים, יביאו גם מהנדסים מחו"ל שיתכננו את הפרויקטים," סיכם דוד.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
