שתף קטע נבחר
 

אשה? במגזר הציבורי תרוויחי 36% פחות

אפליית הנשים זולגת למגזר הציבורי: גבר מרוויח 13,333 שקל - 36% יותר מאשה. מחקר של בנק ישראל מצא פערי שכר גבוהים גם בין עובדים ועובדות חדשים: גברים המצטרפים למגזר הציבורי נהנים ממשרות בכירות ושכר גבוה יותר. נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "הממשלה לא מבצעת את עבודתה בצמצום הפערים"

אפליית הנשים היא נחלת המגזר הפרטי - אך נעצרת במגזר הציבורי? מתברר שלא. ממחקר של בנק ישראל עולה שפער השכר בין גברים לנשים במגזר הציבורי עולה בהתמדה עד גיל 50. על אף פער השכר, לא נמצא הבדל ברמות ההשכלה הפורמלית, או המיומנות, בין הנשים לגברים המצטרפים למגזר הציבורי.  

 

במחקר מצוינות שתי סיבות עיקריות לפערים אלה: גברים מצטרפים למגזר הציבורי לתפקידים בכירים יותר ובנוסף, השכר שהם מקבלים במגזר הציבורי משקף את רמת השכר ממנה נהנו במקום עבודתם הקודם.

 

 

השכר החודשי הממוצע במגזר הציבורי (ללא שעות נוספות) עומד על 10,375 שקל לגברים. סכום זה גבוה בכ-22% משכרם הממוצע של נשים שמסתכם ב-8,501 שקל. עם חישוב שעות נוספות גבוה שכרם של הגברים ב-36% משכרם של הנשים ומסתכם ב-13,333 שקל בממוצע לחודש.

 

במחקר מצוין כי הסיבה המרכזית לגידול בפער (מעבר ל-22%) הוא שגברים עובדים מספר גבוה יותר של שעות נוספות מנשים.  

 

יחס השכר - גברים לעומת נשים

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד ציונה קניג-יאיר, הבהירה כי מדובר בכישלון מתמשך של ממשלות ישראל: "מספיק להסתכל על אלא שנושאים בעמדות בכירות במשרדי הממשלה כדי להבין שאף הגוף שאמור לעשות ככל שביכולתו על מנת לצמצם פערים - לא מבצע את עבודתו".


יחס שכר של 1 מציין שיוויון; יחס גבוה מ-1 מציין פער שכר לטובת הגברים (מקור: בנק ישראל) 

 

קניג הוסיפה כי יש תחושה שכשמדברים על אפליה הנושא המגדרי נפתר, אך בפועל העובדה הזו לא נכונה. "הנתונים מראים בבירור איך אפליית הנשים בשוק העבודה נמשכת ואף מחלחלת למגזר הציבורי. נכון שהיום יש יותר נשים בכירות מפעם, ונכון שיש יותר נשים בשוק העבודה, אבל באופן כמעט גורף הן עדיין נעדרות מהעמדות הבכירות. את המחיר משלמים כולנו", אומרת קניג יאיר: "לא מדובר רק בחובה החוקית, או אף המוסרית, מדובר בהפסד פוטנציאלי של כשרונות ויכולות לא ממומשים של ציבור הנשים הישראליות".

 

אצל המתמידים - השיוויון מגיע עם הגיל

עוד עולה מהמחקר שבקרב העובדים המתמידים, ככל שעולה גיל עובדי המגזר הציבורי פערי השכר קטנים יותר. עם זאת, מדווחים עורכי המחקר, יובל מזר ונועם מיכלסון, שפער השכר הממוצע בין גברים לנשים במינהל הציבורי בישראל עולה בהתמדה עד גיל 50.

 

כיצד ניתן להסביר זאת? אצל המצטרפים המצב הפוך והם משפיעים על התוצאה בכללותה; ככל שהגיל עולה כך גדלים פערי השכר בין המצטרפים למצטרפות - בעיקר מגיל 35 ואילך. ככל שהגיל עולה - כך הגברים מצטרפים לתפקידים בכירים יותר בשכר גבוה יותר יחסית לנשים המצטרפות.

 

לפחות הקידום זהה

עם זאת, מרגע ההצטרפות למגזר הציבורי - מסלול הקידום והעלייה בדרגות השכר הם דומים. המשמעות היא שהמשתנה העיקרי שמשפיע הוא רמת השכר הוא התנאים שבהם התקבלו העובד או העובדת. שכרם של גברים ונשים נקבע על בסיס רמת השכר ממנה נהנו במקום עבודתם הקודם, וכפונקציה של מעמדם המשרה הקודמת.

 

כיצד ניתן למנוע מהמגזר הציבורי לאמץ את האפליה המובנת במגזר הפרטי, ובעצם לפעול בהתאם למדיניות המוצהרת של צמצום פערים? נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת מציינת מספר דרכים: "תגמול דיפרנציאלי, תמריצים, קריטריונים שונים, אפליה מתקנת במשרות בכירות - לא חזרות דרכים. צריך להקים ועדה שתמליץ על הדרכים האפקטיביות לצמצום הפערים - וליישם את החלטותיה וכדאי שהממשלה תדרש לכך בהקדם". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אותה השכלה, אותה מיומנות - שכר נמוך יותר
"על הממשלה לבצע את תפקידה". קניג
צילום: חיה פרי
מומלצים