אנסמבל הרצליה יוצא לדרך חדשה
למרות הקשיים הכלכליים אליהם נקלע, אנסמבל תיאטרון הרצליה מגיש לקהל רפרטואר איכותי עם דגש על קלאסיקה, פתיחת שערים לתרבויות אחרות ואמירות חברתיות ופוליטיות
חודשים ספורים לאחר כניסתו של מנכ"ל חדש לאנסמבל תיאטרון הרצליה בניהולה האמנותי של אופירה הניג, משיקים באנסמבל רפרטואר חדש לעונת המנויים הקרובה שמקפל בתוכו גם שינוי קונספטואלי נרחב.
"עירם של האנשים הקטנים" של תיאטרון הרצליה (צילום: ז'ראר אלון)
האנסמבל שהציג עד כה מדי שנה רפרטואר של 2 הפקות גדולות לצד קופרודוקציה נוספת עם מוסדות בחו"ל, יעלה השנה 3 הפקות קטנות היקף והפקה נוספת בהשתתפות כל שחקני האנסמבל, שהיא שיתוף פעולה עם פסטיבל תיאטרון מופע בציריך, פסטיבל נופי תרבות שמרכזו בבאזל, התיאטרון הלאומי של נסיכות ליכטנשטיין ומרכז הברביקן בלונדון.
הניג, נגיעה בשורשים תרבותיים (צילום: ז'ראר אלון)
"יש מספר דברים שאנחנו רוצים לחזק וזה המשך של עיסוק ביצירות קלאסיות ועיבודים ליצירות קלאסיות כמו גם נגיעה בשורשים תרבותיים שיש להם השפעה ואפקטיביות על החיים החברתיים והפוליטיים של המקום בו אנו חיים", אומרת אופירה הניג.
כוחות שיווקיים חדשים
שינוי משמעותי שמשיק האנסמבל במקביל לרפרטואר הוא שיטת השיווק של ההצגות. כל אחת מההפקות החדשות תעלה לתקופה מוגבלת של שלושה שבועות בלבד. במהלך תקופת ההרצה יציג האנסמבל אך ורק את ההצגה החדשה, מה שיאפשר לדברי הניג לרכז כוחות אמנותיים ושיווקיים באופן מקסימלי. במקביל ימשיכו לרוץ לאורך כל העונה הפקות מצליחות מן העונות הקודמות ובכלל זה "3 אחיות", "עירם של האנשים הקטנים" והמונודרמה "כל האמת על שקספיר"."האנסמבל הוא תיאטרון קטן עם צוות קטן שיכול להיערך לאינטנסיביות גדולה לזמן קצר ומעבר לכך אנחנו מאמינים שהצלחה אינה נמדדת במספר הרצות, אלא באופי של התכנים ואיכותם", אומרת הניג, "כשמוציאים הצגה לזמן קצוב אפשר להגיע להפתעות עיצוביות בשימוש בחלל ומעבר לכך כל התיאטרון מגויס לאירוע".
בתוך זירת התיאטרון הישראלי, שבה למספר הרצות יש ביטוי בקריטריונים לחלוקת התקציב, נדמה שהיוזמה החדשה שבנויה על מודל אירופאי, צריך לא מעט אומץ. הניג, מצדה, מאמינה, שהשיטה החדשה תוכיח את עצמה. "אנחנו עומדים בקריטריונים של מינימום 100 הרצות בשנה לצד הקריטריון שדורש המשך הרצה של הפקות מעונות קודמות. אני לא מודאגת", היא אומרת.
"מינויו של דני אלטר לתפקיד המנכ"ל בחודש ספטמבר הכניס באנסמבל רוח חדשה ומקצועיות שכה היינו זקוקים לה וגם התמיכה שאנחנו מקבלים מראש העירייה, יעל גרמן, מאפשרים לתיאטרון הזה שהוא כל כך מיוחד בדרכו ובתכניו להמשיך בזכות תפיסת העולם הרנסנסית שלהם". בשנתיים האחרונות, אין זה סוד, ידע האנסמבל לא מעט משברים ובכללם מיעוט קהל והכנסות שהכניסו את המוסד לסחרור כלכלי. לדברי הניג הבעיות עדיין לא נפתרו לחלוטין אך עם זאת בעונה האחרונה נרשמה עליה במספר הצופים, בין היתר בזכות ההפקה "3 אחיות".
מפיסטו בוידאו ארט
את העונה החדשה תפתח ב-6 בינואר הפקה "מפגש באינסוף", שיצר ויביים דורון תבורי. ההצגה לשחקנים ואמן וידאו, נשענת על תחקיר שערך תבורי בעקבות הרומן "מפיסטו" מאת קלאוס מאן וסרטו של אישטבן סבו על אמן שמכר את אמנותו ונשמתו לשטן. "זהו אינו עיבוד לספר, אלא עיסוק בחומרים כתובים שקשורים בו מהתקופה של לפני עליית הנאציזם ובמהלכה. הפרויקט מבוסס על טקסטים דוקומנטאריים אישיים של קלאוס מאן ופרגמנטים מתוך הספר", אומרת הניג.
"זה נע בין הגבהים ושירתו של שילר שאף אחד לא מעז לגעת בחומרים האלה כאן, לבין תהומות הנפש". ההצגה מתרכזת בדמותו של מאן, אינטלקטואל אנטי פשיסטי שויתר על אזרחותו הגרמנית עם עליית הנאצים ומאז חי בגלות, לצד בדמותו של גוסטב גרונדגנס, שחקן ובימאי מהולל שחלש על התיאטרון הגרמני גם לאחר תבוסת גרמניה במלחמה והצליח למנוע את פרסום 'מפיסטו' בגרמניה עד ל-1980.
ברגמן. ישחק איש תיאטרון גרמני (צילום: שלו מן)
בהצגה משתתפים שחקן האנסמבל, נמרוד ברגמן בתפקיד גרונדגנס והשחקן יפתח אופיר, שמשתף פעולה לראשונה עם האנסמבל, כדמות וירטואלית שמוצגת בוידאו. למרות שיתוף פעולה נרחב עם הניג לאורך השנים זו הפעם הראשונה בה יביים תבורי באנסמבל. בחודש מרץ יעלה האנסמבל את "דצמבר" מחזה צ'יליאני מאת גיירמו קלדרון שתרגם ויביים בן לוין. המחזה מתרחש בערב חג המולד על רקע מלחמה אלימה ועקובה מדם שפורצת שוב בין צ'ילה, פרו ובוליביה.
בחודש מאי יעלה התיאטרון את המחזה "המשרתות" מאת ז'אן ז'נה בתרגום חדש מאת דורון תבורי ובבימויה של יעל קרמסקי. ההצגה, שעוסקת בפער המעמדות, מחזירה לאנסמבל הפעם באופן רשמי את קרמסקי שהציגה בהרצליה בעונה החולפת כהצגה מתארחת את "הבדידות בשדות הכתנה" של קולטז, דואט משובח של דורון תבורי ונמרוד ברגמן. בהצגה ישתתפו השחקניות סלווה נקארה, אודליה סגל וחוה אורטמן.
הניג רואה בהפקה המשך ישיר לקו אמנותי ותפישת עולם על פיה היא פועלת לאורך שנים. "ברור שיש כאן המשכיות. מדובר בקבוצה של יוצרים שעוסקת באזורי נפש דומים ומחזאים מהמאה ה-20 שכתבו בחריפות מפתיעה בסגנון התיאטרוני שלה ונגעו בעיקר בפער מעמדות וביחס לאחר-זולת. זה מתחבר עם "הבדידות בשדות הכותנה" אבל לא פחות עם 'פרגודים' שעשיתי עם דורון בהבימה או 'השיבה למדבר' שעשיתי עם דורון ולהקת החאן. זה כמו רשת של יצירות שאחת מהדהדת בשנייה. במובן זה שום דבר אינו מקרי, יש כאן חיפוש עקבי ומתמיד".
במאים יוצאי דופן
הניג מדגישה כי בעונה הנוכחית ביקשה לשים דגש על במאים יוצאי דופן. "מדובר בקבוצה של במאים שלא לגמרי מסתובבת בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי. חלק מהמחשבה בזאת היא להמשיך ולפתח קבוצה של יוצרים ייחודיים", היא אומרת.
את העונה תנעל ב-9 ביולי בכורה עולמית לעבודה "איש ואישה אחת", פרויקט בינלאומי שמבוסס על סיפורי עם שסופרו בעל פה מדור לדור, לוקטו על ידי הניג מכתובות שונות ובכלל זה קובץ סיפורים שערך פרופסור דב נוי לצד מפגשים עם מספרי סיפורים שעברו עיבוד ושכתוב על ידי המחזאים טאהר נג'יב ויוספה אבן שושן והמשורר והמתרגם, שמעון בוזגלו. "התהליך האמנותי הגדול והמשמעותי הוא המעבר מחומרים שהם פולקלור לטקסטים שמיועדים לבמת התיאטרון. זה מבחינתי מסע תרבותי מסעיר", אומרת הניג שערכה את החומרים ותביים את ההפקה.
"שיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים מלמדים אותנו יותר על עצמנו ומגדילים את גבולות הקהל שלנו אבל בעיקר נותנים פרספקטיבה לעשייה שלנו", היא אומרת, "גם מבחינה רפרטוארית כוללת יש כאן אמירה - 'מפגש באינסוף' מתרחש בגרמניה, 'המשרתות' בצרפת, 'דצמבר' הוא בדרום אמריקה והפרויקט הזה שורשיו בארצות ערב, שזו תרבות שהיתה רחוקה ממני מאד בילדותי והיום היא חלק בלתי נפרד מחיי".
הפרויקט רחב היריעה הזה בו ישתתפו כל שחקני אנסמבל הרצליה הוא, כאמור, שיתוף פעולה עם
פסטיבל התיאטרון בציריך, פסטיבל נופי תרבות בבאזל, התיאטרון הממלכתי של נסיכות ליכטנשטיין ומרכז הברביקן בלונדון. בציריך תופיע ההפקה כבר בחודש ספטמבר הקרוב. ההפקה מוזמנת להציג על במת הברביקן היוקרתית במרץ 2012.
זו הפעם השנייה בה יופיע האנסמבל בברביקן. קדמה לכך ביקור ההפקה "עירם של האנשים הקטנים" השנה שזכתה לביקורות משבחות ופתחה דלת לשיתופי פעולה נוספים. עבור הניג עצמה מדובר בהפקה שלישית בבימויה שתעלה על במת הברביקן אחרי "בטווח יריקה", מונודרמה מאת טאהר נג'יב בכיכובו של חליפה נאטור שהחלה את דרכה בפסטיבל התיאטרונטו שם גרפה את המקום הראשון ומאז הוזמנה והציגה במקומות רבים בעולם.
הצגת היחיד מועמדת בימים אלה לפרס היוקרתי "Freedom To create" המוענק אחת לשנה מטעם הארגון הבינלאומי שנושא את שם הפרס ומרכזו בסינגפור. הפרס מוענק לאמן או לפרויקט על יצירת אמנות שעוסקת בזכויות אדם.