למי שייך המונח "Black Friday"?

האם אפשר לרשום מונח ידוע כמו "Black Friday" (יום שישי השחור) שמסמל הפנינג מכירות בארה"ב, כסימן מסחרי בישראל, שיוגבל לשימושה של חברה ישראלית? 

השאלה הזאת התעוררה בעקבות מבצע שמתקיים היום (ה') ובסוף השבוע הקרוב ברשת באג, ומכונה בשם Black Friday. מדובר במבצע ענק, במסגרתו היא מוכרת מגוון פריטי אלקטרוניקה, סלולר ומחשבים בהנחות מרשימות של 50%-60%. 

במקרה, הוא מתקיים במקביל ל-Black Friday האמריקני, זה שמגיע יום אחרי חג ההודיה, ונחשב ליום הקניות הגדול בשנה, קרקע פורייה לחגיגה של מבצעים ויריית הפתיחה לשופינג חג המולד. האמריקנים הקדימו את היום הזה לחמישי, וכך גם רשת באג. עד כאן הכל טוב ויפה ומקובל מאוד, שכן רשתות ישראליות ידועות באימוצן הנלהב של מונחים אמריקניים.

אבל באותיות הקטנות, ניתן לראות שהרשת טרחה לציין כי שם המבצע באנגלית, "יום שישי השחור", הוא קניינה הרוחני בישראל משום שהוא "סימן מסחרי רשום" שלה.

במקביל לרשת באג, הכריזה השבוע גם רשת סקאל שהיא יוצאת במבצע מכירות ענק ודומה, ששמו גם כן: Black Friday. חיים סקאל, סמנכ"ל השיווק של קבוצת סקאל מסר כי: "כחלק מסאטרטגיה השיווק של המותגים הבינלאומיים, לראשונה בארץ, חברת אופנה מציעה לצרכנים בישראל את ה-Black Friday. אנו בטוחים שנהפוך מהלך זה למסורת קבועה בישראל".

אם כך, נראה כי לפי הפרסום של באג, סקאל השתמשה לכאורה במונח שרשת באג קנתה. אבל איך יתכן שמונח שגוּר, שקושר בארה"ב לשופינג שאחרי יום ההודיה כבר ב-1966, והוא אינו סימן רשום בארה"ב, הופך לסימן רשום בגרסתו הישראלית? והאם כל מונח אפשר לקנות? האם חברה יכולה לקנות גם את המונחים "מבצע סוף עונה", או "סייל חנוכה" ולטעון שהם קניינה הרשום?

"אנחנו היינו הראשונים בארץ"

בבאג טוענים "אנחנו היינו הראשונים שיצאנו עם השם הזה למבצע בארץ, לפני 3 שנים", אמר ל-ynet מנהל השיווק ברשת. "לפני כן, לא השתמשו במונח הזה בארץ. לכן, השנה רשמנו אותו כסימן מסחרי עבור הפנינג בתחום האלקטרוניקה המחשבים והסלולר. כלומר בתחום הזה, רק אנחנו יכולים להשתמש בו. אם רשת חשמל אחרת תשתמש במינח הזה - אז נבקש ממה שתסיר את המינוח מהפרסומים שלה. אנחנו מתכוננים לסופ"ש הזה 5 חודשים מראש, עובדים על קמפיין, לכן עשינו זאת.

"כיוון שסקאל אינם מתחרים שלנו כי הם פועלים בתחום האופנה, אין לנו בעיה עם השימוש שלהם במונח, להיפך, אנחנו מאוד שמחים שבענפים אחרים מצטרפים לפסטיבל הזה". 

אבל המנהג הזה היה קיים לפניכם, זה מונח ידוע, זה כמו שתרשמו את חג ההודיה כסימן רשום, רק כי הוא לא נהוג בישראל.

"המנהג לא היה קיים בארץ, אף אחד לא עשה אירועי Black Friday בישראל לפנינו. התחרות בתחום שלנו מאוד פרועה. אז כיוון שאנחנו אלה שהבאנו את המסורת הזאת לכאן, ואנחנו משקיעים במהלך כל כך הרבה, רשמנו את השם כסימן מסחר".

זכות ראשונים בארץ, לא תמיד מקנה זכות בעלות  

לא התווכחנו עם טענת הראשוניות של רשת באג, שכן כבודה במקומה מונח. אבל עדיין הטלנו ספק באפשרות לרשום חג או ביטוי או אירוע מוכר וותיק, כסימן מסחרי השייך לחברה אחת. קחו לדוגמא את חג האוהבים ואלנטיין, שהומצא על-ידי חברת כרטיסי הברכה הולמרק ובעבר לא היה מוכר בארץ. למרות שוודאי אפשר לאתר את הראשון בארץ שחשב לייבא את החג הזה ארצה בהקשר מסחרי, ולצאת במבצעים ומכירות מיוחדות לקראתו - עובדה שהחג הלא חג הזה, לא נרשם בארץ כקניינו הרוחני של אף אדם. האם לא כך אמור להיות גם עם Black Friday"?

כדי לרשום סימן מסחרי קניין רוחני, על הרושם יש לפנות לרשם הסימנים במשרד המשפטים. פנינו לרשם הסימנים ושם נאמר לנו שהסימן Black Friday אושר כשייך לרשת באג, אבל עדיין אפשר היה להביע התנגדות לרישום. מסתבר שברשם פשוט לא ידעו ש-Black Friday הוא נוהג מוכר בעולם, ביטוי שלכאורה לא אמור להיות שייך לאיש.

לפי סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר, יתכן שאפשר להגדיר לכאורה את המונח Black Friday כ"סימן חסר אופי מבחין". בסעיף זה נאמר כי: "אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין)".

יתכן אם כך שכיוון שעל פניו, אין הבדל תהומי בין מבצע Black Friday של רשת באג לבין שאר מבצעי יום שישי השחור בארץ ובעולם - יש מקום לשקול שנית את שיוך הסימן לרשת.

בעקבות פניית ynet, ברשם הסימנים חזרו בהם מקבלת הסימן, ושלחו על כך הודעה לרשת באג. ועם זאת, הרשת תוכל לרשום את הסימן על שמה, אחרי שתשכנע את הרשם מדוע היא בכל זאת אמורה לקבל בעלות מקומית עליו.