הושפלת בפייסבוק? יש מה לעשות!

כשדנה פתחה את הפייסבוק הבוקר, היא גילתה שדני, הגרוש שלה, תייג ב-WALL שלו תמונה משותפת שלהם וכתב לידה: "סוף סוף הצלחתי להתגרש מהזונה השמנה והאגואיסטית הזאת". מבט נוסף בסטטוס הראשי של ה-WALL גילה את הכיתוב הבא: "שומר נפשו ירחק מדנה, גרושתי: אל תתפתו לצאת איתה, היא כלבה אמיתית והיא תהרוס לכם את החיים!". דנה המומה ופגועה.

אך לדנה יש כלים להתמודד עם הפגיעה באמצעות הפייסבוק, והיא לא חייבת לספוג את העלבון. באפשרותה לפתוח בהליך אזרחי או פלילי נגד דני ולקבל פיצויים. חוק לשון הרע הישראלי מסייע גם לנפגעי-פייסבוק, בתנאי שיוכיחו מספר תנאים שנקבעו בחוק.

לשון הרע בפייסבוק

נתחיל מכך שהחוק הישראלי מגן על השם הטוב שלנו, גם בינות דפי הפייסבוק. לאחרונה נקבע כי האיסורים שנקבעו בחוק איסור לשון הרע חלים גם בעולם הוירטואלי ומה שנותר לנו הוא לבחון, ביחד, זה האם המבחנים הקבועים בחוק מתקיימים במקרה של דני ודנה. כך נוכל לקבוע האם בוצע פרסום אסור של לשון הרע או לא (ובקיצור: "לה"ר").

לשון הרע היא רק כזו שפורסמה ברבים. דהיינו, יש לבדוק אם ההתבטאות הפוגענית יצאה מתוך השיח האישי שבין דנה והגרוש שלה, והפכה להיות פומבית (נשלחה לאדם נוסף, שלישי). בהתייחס למקרה דומה שאירע בפייסבוק בין שני אוהבים לשעבר, קבע כבוד השופט ערן קוטון מביהמ"ש השלום בחיפה, כך:

- אתר הפייסבוק נגיש לכל משתמשיו, ולכן יש לראות את כל מה שהוצג בפרופיל של משתמש, שלא הגביל את הכניסה לפרופיל שלו, כ-"פרסום" (כי המידע יכל להגיע לכל אחד מהמשתמשים, שלא הוגבלה כניסתם).

- מעבר לכך, גם אם הנאשם היה משנה את הגדרות הפרטיות, ומגביל את הכניסה לפרופיל שלו ל"חברים" בלבד, גם אז, עדיין היה מקום לסבור כי הדברים שכתב ב-WALL שלו הם בגדר "פרסום".

ומה לגבי מצב שבו נשלחה הודעה פוגענית ב-INBOX הפרטי בפייסבוק, ולא ב-WALL? לטעמי, גם הודעה כזו יכולה להיחשב כ"פרסום" לצורך החוק, וזאת במידה ונשלחה למספר נמענים שונים, זולת הנפגע עצמו (דהיינו הודעה שנשלחה מדני, לדנה ולמספר חברים משותפים נוספים).

השאלה הבאה שעלינו לשאול, היא, האם האמרה או הביטוי של דני יכולים להיחשב כלשון הרע. בעניין זה קובע החוק כי פרסום של אחד מאלה הוא לה"ר:

(1) דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ובוז ("זונה שמנה ואגואיסטית", למשל?).

(2) דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו ("כלבה אמיתית שתהרוס לכם את החיים!").

(3) דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

(4) דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו.

נראה אם כן, כי דברי דני עונים לפחות על 2 קטגוריות כאמור, והם מהווים פרסום לשון הרע. דני מצידו, טוען, שהדברים לא באמת השפילו או ביזו את דנה בפועל, כי הרי כולם יודעים שהיא לא באמת שמנה ואגואיסטית... האם ניתן לקבל טענה זו של דני?

התשובה היא – לא. החוק לא דורש הוכחה כי נגרם לדנה נזק בפועל, כתוצאה מהפרסום. די בכך שהפרסום "עלול" היה לגרום לאחת התוצאות המפורטות לעיל (השפלה, בוז), בכדי לקבוע שהנזק הפוטנציאלי הוא עצמו מהווה פרסום לשון הרע.

המשמעות הסבירה של הביטוי

בית המשפט יבדוק, גם, האם הביטוי שפורסם כנגד דנה היה אכן ביטוי פוגעני מבחינה אובייקטיבית? במקרה אחר, בו פרסם רוכש חתול ביקורת נוקבת כנגד הווטרינר שמכר לו את החתול, שורבבו לביקורת המילים הקשות: "סחיטה" "רמאות", ו-"להתרחק!". הווטרינר תבע את הגולש, ובפסק הדין נקבע כי משמעות מילים אלו, בהקשר למקצועו של הווטרינר ולנסיבות הדברים, מטילות דופי אובייקטיבי במקצועיותו ועלולות לפגוע בעיסוקו – ולכן הן מהוות לשון הרע.

בענייננו, מאחר ודני הציע לאנשים להתרחק מדנה, ו"סיפר" עליה דברים אישיים, שבאים לכאורה מתוך היכרות ואינטימיות של בני זוג – שמה הטוב של דנה עלול להיפגע, וניתן להניח כי משמעות הביטוי הסבירה ואובייקטיבית היא בהחלט פוגענית.

האם חלות על דני ההגנות הקבועות בחוק?

במקרים רבים, למרות שבוצע פרסום של לשון הרע, בכל זאת תידחה התביעה של הנפגע: מדובר במקרים בהם החוק מצא לנכון להגן על פרסום כלשהו, למרות שהוא מהווה לשון הרע, וזאת לאור חופש הביטוי ואינטרסים חברתיים ציבוריים אחרים. האם דבריו של דני חוסים תחת אחת ההגנות הללו?

סעיף 14 לחוק קובע כי כותב שיוכיח שהדברים שנכתבו הם אמת לאמיתה, והיה עניין ציבורי בפרסומם - לא יידרש לפצות את הנפגע. האם במקרה שלנו יכול דני לטעון שהיה עניין ציבורי בפרסום? שחבריו בפייסבוק מאוד התעניינו בעובדה שדנה היא "זונה שמנה ואגואיסטית"? התשובה היא כמובן שלא, וזאת מאחר וקיים הבדל גדול מאוד בין "מעניין" לבין "עניין" ציבורי בפרסום.

פרסומים בעלי אופי צרכני, למשל (כשצרכנים חולקים את חוויותיהם הצרכניות עם אחרים), ייחשבו בדרך כלל ככאלו שקיים בהם עניין ואינטרס ציבורי, אך מנגד, ענייניה האישיים של דנה לא יכולים להיחשב כאינטרס ציבורי, ודנה תוכל להוכיח שמטרת הפרסום הייתה לפגוע בה, ותו' לא.

במקרים אחרים טוען מי שכתב את המילים הפוגעות, כי הוא עשה זאת במסגרת "שיח ציבורי חופשי". כך למשל טען רוכש החתול, כי עסקינן בהבעת דיעה לגיטימית בעולם דמוקרטי, וכי הווטרינר - המציע שרות לציבור – צריך היה לצפות לפרסום ביקורת על פועלו.

ואכן, חוק איסור לשון הרע קובע כי שורה של פרסומים וביטויים יהיו מותרים בנסיבות מסויימות, כל עוד נעשו בתום לב (סע' 15 לחוק). כך למשל, מותר להביע בקורת על יצירה אמנותית שפורסמה, מותר להביע דעה על התנהגות אדם בתפקיד רשמי, וגם על פעולה שעשה אדם בפומבי.

במקרה של רוכש החתול נקבע שהוא הביע דיעה אישית על פעולת הווטרינר, וכי מי שקורא את הביקורת יכול להבין שמדובר בתחושות ודעות אישיות בלבד. התביעה נגד רוכש החתול נדחתה, והווטרינר "המושמץ" חוייב לשלם לרוכש ה"משמיץ" סך של 7,500 שקל כהוצאות משפט.

לדני שלנו, לעומת זאת, יהיה קצת יותר קשה להסביר מדוע הוא "היה חייב" להעביר בקורת כה נוקבת על גרושתו...וסביר להניח שבית המשפט לא יתרשם מתום ליבו המופלג בעניין זה.

לא התכוונתי

ומה קורה כשהדברים נאמרים בשעת כעס, מבלי כוונה? במקרה של זוג האוהבים לשעבר, פרסם הגבר תמונות של האשה, ולצידן כתב את המילים "slut", "bitch", ו- "אהאה... זונה" (או "זנזונת" אמיתית"). הנאשם טען כי כתב את הדברים בשעת כעס, ולא התכוון לפגוע, אך כבוד השופט קוטון דחה את הטענות:

1. נפסק כי אכן קיימים מצבים בהם אנשים מבטאים מילים קשות מתוך כעס, למשל במסגרת סכסוך שכנים, או בדיון רב אמוציות – אך שם השומעים מודעים לכך שהדובר אינו באמת מייחס את דבריו הפוגעים לזולת, והדבר נשכח מלב במהירה.

2. כאן מדובר במצב שונה. סטטוס ותמונה שמועלים לפייסבוק נותרים שם במשך חודשים, והפגיעה היא מתמשכת.

3. נראה כי הנאשם התכוון לייחס לנפגעת תכונות ערכיות, אותן היה אמור מי שחזה בתמונות לדלות מן הפרסום (הכיתוב שמלווה את התמונה "מפרש" לכאורה, למתבונן בתמונה, את שרואות עיניו, כאילו המצולמת היא אכן זונה, או Bitch).

4. לכן, ולאור העובדה שהכיתובים היו באוויר במשך חודשיים, אין מקום לראות בהם גידופים, קללות ונאצות, אלא לשון הרע מכוונת.

החבר לשעבר הורשע על ידי בית המשפט בעבירה על חוק לשון הרע, ובמסגרת הסכם פשרה התחייב לשלם לנפגעת פיצוי בסך של 50,000 שקל.

העונש

במקרה הנדון עשתה הנפגעת שימוש בהליך פלילי שמעוגן בחוק איסור לשון הרע (פרסום בכוונה לפגוע דינו - מאסר של שנה).

ואולם, ניתן בהחלט לעשות שימוש בהליך האזרחי, המקנה לנפגע זכות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, בגובה של עד 50,000 שקל (ואם ניתן להוכיח שהייתה כוונה לפגוע, ניתן לדרוש פיצוי כפול, עד 100,000 שקל).

בכל מקרה, במידה והשפילו אתכם ברשת, בצעו צילום מסך וגם הדפיסו את הכיתוב הפוגעני, וכך תוכלו להוכיח מאוחר יותר את שאירע.

רשת חברתית (ולא רשת א-חברתית)

יש להבין כי הניתוח דלעיל עולה מהעולם המוכר לנו, ובו מעט מאוד מקרים שהגיעו כלל לדיון. מאחר והעולם הטכנולוגי מתפתח, והשימוש ברשתות החברתיות הולך וגובר, סביר להניח שיותר ויותר מקרים בסגנון "דנה ודני" יגיעו לבית המשפט, והלכות קונקרטיות יותר יגובשו, אט אט: מן הסתם יישקלו בתי המשפט במקרים דומים את הגדרות הפרטיות שנקבעו בפרופיל שלנו, את טווח הזמן בו שהתה ההודעה הפוגענית באוויר, וכן יבדקו האם התנצלנו, בפני מי ומתי. עד אז מוטב שניזהר בלשוננו הוירטואלית, ונזכור תמיד את דברי חז"ל: "המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים".

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר המידע ביחסי עבודה, שכר וחישובים – www.datafax.co.il

למאגר המשפטי המלא - www.lawdata.co.il