אור לגויים: באנו חושך לגרש מסביב לעולם

האש, אלמנט מעורר אקסטזה, מסעיר ומלהיט, משמש תפקיד מרכזי בפולחן של דתות שונות ובטקסי אש ואור. המאמינים מדליקים נרות בתוך מקומות פולחן, נושאים לפידים בתהלוכות או מבעירים מדורות לגרוש שדים או פרסום נסים.

גלרית תמונות של טקסי אש בעולם (צילום: הראל סטנטון, מתוך יוטיוב)

הדלקת נר: האש מסמלת את הטהור המסלק את החושך והאפלה מחיינו. להבת הנר העולה השמימה לוקחת איתה את תפילות המאמנים.

הקטרת קטורת: בפולחנים רבים עשן הקטורת יוצר אווירה מיסטית. גם העשן, כמו להבת הנר, משמש כ"חברת שליחות" לתפילות ובקשות המאמינים מהעולם הגשמי למטה, אל העולמות העליונים שבהם יושבים כוחות האל.

הצטרפו אלינו למסע בתמונות של טקסי אש ואור ממקומות שונים בעולם.

גואטמלה: פולחן עישון הסיגרים לקדוש משימון

הקדוש משימון (Maximon) הוא גלגול של אל המין והפריון של בני המאיה בגואטמלה. האגדה מספרת שכיוון שהקדוש בעל את נשות הכפרים, בעוד בעליהן עובדים בשדות, הוא נענש בכריתת רגליו.

העובדה שהוא נמוך קומה אינה מפריעה לו לאהוב את מנעמי החיים. הפולחן סביבו הוא עליז ושמח, שכן בטקסים לכבודו המאמינים מדליקים נרות, מביאים מנחות של כסף, סיגרים ובקבוקי ויסקי כדי שמשימון ישבח את התוצרת החקלאית, יברך את ילדיהם וייתן שפע כלכלי. מגדילות ועושות הנשים היושבות בצוותא ומעשנות סיגרים משובחים, וכל המרבה בעשן - הרי הוא משובח...

טקס בכנסייה בגואטמלה. מנחה לקדוש משימון (צילומים: הראל סטנטון)

מרפאה מטהרת מאמינה בטקס מיוחד שבו היא שותה ויסקי ויורקת עליה

מכסיקו: חג "יום המתים" - אלפי נרות בקברים

מדובר בחגיגה מהסוג שרק מכסיקו יודעת לספק! במהלך "יום המתים", החל בתחילת נובמבר, המתים חוזרים לעולם החיים ל-48 שעות. כדי להתמודד עם האורחים הרעבים מהעולם הבא, טורחות הנשים המכסיקניות להכין את מיטב הבישולים, ואילו הילדים יוצאים לרחוב עם נרות כדי להאיר למתים את דרכם הביתה. ואיפה מתרחשת קבלת הפנים לאורחים המיוחדים? בבית הקברות!

בכל רחבי מכסיקו המחזה הנגלה הוא מהפנט. אלפי נרות מקשטים את המעברים הצרים ועל הקברים מונחים מאכלים מקומיים ושאר מתנות. כשהמכסיקנים רוצים לשמח את יקיריהם המתים, הם ממש לא מתכננים להשאיר אותם צמאים: בין שאר המטעמים מונחים גם אלפי בקבוקי טקילה, כמובן שאיש לא היה רוצה לתת לסבא המת להתמודד עם כל הבקבוק לבד, ולכן עד מהרה נפתחים הבקבוקים. בסיום הערב כל שוכני בית הקברות - החיים והמתים - שיכורים לחלוטין.

שלוש לפנות בוקר בבית הקברות במכסיקו. אלפים חוגגים ב"יום המתים"

ירושלים: האש הקדושה - אקסטזה בקהל

מאות צליינים מגיעים במיוחד לטקס האש הקדושה המתקיים בכל שנה, בשבת שלפני חג הפסחא, בקבר ישו שבכנסיית הקבר בירושלים.

הפטריארך היווני נעמד מול דלתות ההיכל ומסירים מעליו את גלימתו המפוארת. הוא לוקח שתי אבוקות כבויות ונכנס לקפלה הזעירה. בדממה המשתררת אפשר לשמוע אותו מתפלל. לאחר כעשר דקות מתרחש הנס הגדול: האבוקות נדלקות מעצמן מאש היורדת מהשמים.

בקהל אוחזת אקסטזה. כולם צורחים בשמחה, פעמונים מצלצלים בקול. הפטריארך מעביר את האש הקדושה לשני השליחים הרשמיים, אחד ארמני והשני יווני, מהם נדלקת האש מאדם לאדם ובתוך שניות מתמלאת הכנסייה האפלולית באלפי נרות. המאמינים נדחקים בכדי להדליק את הנרות והשוטרים, אחוזי אמוק, רצים עם מטפים לכבות את הנרות (וכך מלבד נס האש הקדושה מתרחש בכל שנה נס נוסף - העובדה שאיש לא נפגע בעת הטקס).

האבוקות נדלקות מעצמן מאש היורדת מהשמים. טקס "שבת האור" בי-ם

האש נדלקת מאדם לאדם ובתוך שניות מתמלאת הכנסייה באלפי נרות

ירושלים: מאירים את הלילה בטקס האור האתיופי

אלפי נרות מאירים את הלילה. טקס האש האתיופי בירושלים

נערות הקהילה לבושות שמלות, אוחזות נרות צהובים ארוכים

הנר מעלה את תפילת המאמין לאל היושב במרומים. טקס אתיופי

נפאל: מעפר באנו ולאפר נשוב!

במקומות רבים בעולם ראיתי טקסים של שריפת גופות, אך המקום האינטימי והמרשים ביותר הוא במקדש הקדוש פאשופאטינאת (Pashupatinath) על גדת נהר באגמאטי בנפאל.

במשך שעות וימים חזיתי בטקסי הלוויה שבהם נוהגים ההינדים לשרוף את גופות המתים. בהתחלה זה נראה זר, מוזר ומזעזע, אך תוך היכרות עם התפיסה הרוחנית של גלגול הנשמה, כיום נראית לי השריפה כדרך המכובדת ביותר להיפרד מהעולם הזה. האמנה בגלגול הנשמות רואה בגוף מרכבה הנושאת את הנשמה. כאשר הנשמה מסיימת את מסעה בחיים, לגוף לא נשארת כל משמעות. תהליך שריפת הגופה משחרר את הנשמה העולה השמימה, בעוד הקיום הפיזי שלנו הופך לאפר. מעפר באנו ולאפר נשוב!

הודו: גברים עירומים שרק אפר לגופם

את הסגפנים (סדהו) השייכים למסדר ה"נאגה באבא" שבהודו, פגשתי בליל ירח מלא בקור של אפס מעלות. במשך הלילה הצטופפו אלפי הסגפנים העירומים אחוזי אקסטזה בגדות הנהר. כאשר עלה הבוקר ומצאתי עצמי לבוש יחידי בין אלפי גברים עירומים, כבר לא היה ברור מי נורמלי ומי לא בסיטואציה.

היה זה בטבילה הגדולה של פסטיבל קומבמלה שנערך בעיר אלהבאד ב-2001. היתה זאת הקומבמלה הגדולה בהסטוריה והכינוס הדתי הגדול בעולם, לפי ספר השיאים של גיניס - כ-70 מיליון איש (!) שבאו לטבול בנהרות הקדושים. הסגפנים הללו אינם רואים עצמם כחלק מהעולם החומרי ולכן אין להם כל רכוש. אפילו לא בגדים... הם מסתובבים עירומים כביום היוולדם שרק אפר -תוצר של האש הקדושה - (אחת מארבעת האלמנטים: אדמה מים אש ואוויר) עוטף את גופם.

הסגפים מצטופפים, כשרק אפר לגופם, בקומבמלה הגדולה בהסטוריה

הסגפנים אינם חלק מהעולם החומרי, אין להם רכוש, גם לא בגדים

• הראל סטנטון - צלם, מרצה ומעביר סדנאות