לנדאו: אני פועל במרץ להיערכות לרעש אדמה
בעקבות תחקיר ynet, שחשף כי לישראל אין תוכנית לחיזוק מבני מגורים במקרה של רעידת אדמה, נמסר מלשכתו של לנדאו כי המשרד ממשיך לפעול למען היערכות מקסימלית לרעידות אדמה. בעיית היעדר המיגון לבתי מגורים בבקעה לא זכתה להתייחסות
תחקיר ynet שפורסם אתמול חשף שוב את המצב העגום שבו נמצאת ההיערכות לרעידת אדמה במדינת ישראל. זאת, במסגרת סדרת כתבות שמפרסם האתר על תשתיות מוזנחות ומסוכנות במדינה, על רקע השריפה בכרמל והמחדלים במערך כיבוי האש.
האסון הבא
במקרה של רעידת אדמה: איש איש לנפשו
תני גולדשטיין ומאיה קופרמן
המומחים מסכימים: בעתיד תתרחש רעידת אדמה בישראל ואם השיכונים הישנים לא יחוזקו, יהרגו אלפים. רק 100 מתוך 96 אלף הבתים שבסיכון חוזקו עד כה, אך המדינה עדיין מסרבת לקחת אחריות. יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה: "האחריות היא של כל אזרח ואזרח. לא נממן חיזוק בתים פרטיים". "האסון הבא", כתבה ראשונה בסדרה
זאת, למרות שתוכנית תמ"א 38, שנועדה לאפשר לאזרחים לחזק את בתיהם בעצמם, אינה ישימה כלל בבקעת הירדן.
התחקיר חשף גם שכ-1,400 בתי ספר וכן מספר בתי חולים רבים, שנבנו שלא לפי התקן למניעת הרס ברעידת אדמה, טרם חוזקו.
בעקבות פרסום הכתבה מצהיר שר התשתיות ויו"ר הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעש, עוזי לנדאו, כי הוא פועל במרץ ובנחרצות להתמודדות עם הנושא. מלשכת השר נמסר ל-ynet כי "במסגרת תפקידו העביר השר מספר החלטות חשובות, אשר כמותן טרם נתקבלו במסגרת ההיערכות בפני רעידות אדמה בישראל".
140 מיליון שקל ל-25 שנה
לגבי חיזוק מבני ציבור, נמסר כי "באפריל 2010 העביר השר לנדאו החלטה בוועדת השרים להקצאת 3.5 מיליארד שקל ל-25 השנה הקרובות לחיזוק מבני ציבור. במסגרת ההחלטה, יוקצו 140 מיליון שקל לשנה, למשך 25 השנה הבאות למיגון וחיזוק מבני ציבור על ידי משרדי הממשלה והאוצר, בשיטה של שקל מול שקל" (שקל של המשרד יושווה בשקל מהאוצר).על התוכנית שאושרה לחלוקת אחריות בין משרדי הממשלה לטיפול במבני הציבור נמסר כי "מדובר בתוכנית מפורטת, המחלקת ומגדירה את תחומי האחריות בקרב כל משרדי הממשלה בהיערכות לרעידת אדמה, במהלכה ובתהליכי השיקום. החלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב 29 באפריל, 2010".
לגבי תקצוב הפעילות, בלשכת השר מסרו: "בנושא זה, יש לציין כי לשנת 2009, הועמדו לפעילות זו כ-2 מליון שקל בלבד. ב-2010 כבר הוגדל התקצוב משמעותית ל-60 מיליון, כאשר חלק מהכסף כבר מומש באמצעות חתימת חוזים עם מהנדסים לתכנון החיזוק וחלקו האחר הוקצה לביצוע על ידי הרשויות המקומיות".
כמו כן צוין כי לשנים 2011-2012 הוקצו 120 מיליון שקל, וכי בשלב זה, הוקצה עיקר הכסף לפעולות התכנון לחיזוק המבנים, כאשר תחילת החיזוק בפועל מתוכנן להתחיל כבר בשנת 2011.
מלשכת השר מסרו עוד כי "בספטמבר השנה, העביר השר לנדאו החלטה בוועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה הצעה נוספת, במסגרתה יוקצו 200 מיליון שקל ל-5 השנים הבאות לעבודתה של וועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה: 20 מיליון שקל לשנה לתקציב התפעולי (40 משרדי ממשלה) ו-20 מיליון נוספים לשדרוג הציוד ויכולת המענה של משטרת ישראל, משרד הבריאות, שירותי הכבאות וההצלה ופס"ח (פינוי, סעד וחללים).
במשרד התשתיות הדגישו כי "על תקצוב זה קיים בשלב זה ערער של האוצר, אשר מונע את יישום ההחלטה עד כה ומעקב מלהביאו לדיון בממשלה", וכי נעשות פעולות לקידום אישורו ומימושו.
לגבי השאלה מי נושא באחריות להיערכות מדינת ישראל לרעש אדמה, מסרו בלשכתו של לנדאו כי "וועדת ההיגוי היא גוף מטה של הממשלה, היא זו המרכזת את כל פעולות הממשלה בנושא היערכות לרעידות אדמה, ותפקידה לממש את החלטות וועדת השרים".
מחכים למערכת התראה ארצית
כמו כן, ציינו כי "השר העביר החלטה להקים מערכת התראה ארצית בפני רעידות אדמה. לשם כך, הוקצתה לועדת ההיגוי שנה לתכנון המערכת והגשת הערכה לתקצוב הקמת מערכת זו. על וועדת ההיגוי להגיש את ההצעה עד אוקטובר 2011".בלשכה ביקשו להדגיש כי השר לנדאו כבר התבטא בעבר בנושא ואמר כי "מדובר בהחלטות חשובות, המהוות צעד ראשון להתנעת תהליך היערכות המדינה לרעידת אדמה. אך יש לזכור כי הדרך עוד רבה ויש עוד שורה ארוכה של צעדים בהם יש לנקוט על מנת לשפר את מוכנותה ועמידותה של ישראל במקרה אסון. רק החלטה של הממשלה להציב את הנושא גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, הכוללת תקציבים מתאימים תוכל להביא להשגת המטרה".
כמו כן אמר בעבר השר כי "התרחשותה של רעידת אדמה בישראל היא רק עניין של זמן. השאלה היא לא האם היא תתרחש אלא מתי היא תתרחש. כל יום בו לא התרחשה רעידת אדמה הוא הזדמנות לשפר את היערכותנו אליה. יש לזכור כי רעידת אדמה אינה חייבת להפוך לאסון לאומי אך לשם כך מחובתנו לעשות ככל הניתן על מנת להיערך, תוך פעילות משותפת של כלל גורמי הממשלה, המשק והחברה, למטרות אלו ישמש התקציב המבוקש. ללא המגבלה התקציבית, ניתן היה לעשות הרבה יותר לשיפור מוכנותה של המדינה לרעידת אדמה".
באשר לבעיה המרכזית – העובדה שתמ"א 38 כלל אינה ישימה בבקעת הירדן, וכי במקרה של רעידת אדמה חזקה צפויים בנייני מגורים באזור לקרוס על יושביהם - לא התקבלה תגובה.
האוצר הגיש ערער
"הממשלה מסייעת לתמרץ את הציבור לחזק מבני מגורים פרטיים מפני רעידות אדמה באמצעות תמ"א 38", נמסר מלשכתו. "באמצעות התמ"א, מאפשרת המדינה בנייה של קומה עד 2 וחצי קומות נוספות (בהתאם למיקום הבניין בארץ), ובתנאי שיחוזק המבנה מפניי רעידות אדמה".בלשכת השר ציינו כי אחת הבעיות המרכזיות כרגע היא הערער שהגיש משרד האוצר על חלק מהפרטים ומונע התקדמות בנושא והבאתו לכדי דיון בממשלה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדבריו של לנדאו על תקציב הוועדה כי "ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה אישרה תקציב גבוה משמעותית ממה שעמד לרשותה בחמש השנים האחרונות (מ-4 מיליון שקל בשנה ל-20 מיליון שקל בשנה)", וכי "שר האוצר הגיש ערער על ההחלטה, במטרה לבחון את היקף התקציב הראוי שיעמוד לרשות הועדה בחומש הקרוב".
לגבי מערכת ההתראה הארצית בפני רעידות אדמה, נמסר כי "ועדת השרים החליטה כי תבוצע עבודת מטה מקיפה בנושא, ועל פי מסקנותיה יקבע מנגנון להטמעת המערכת".
לפנייה לכתב/ת 
שר התשתיות עוזי לנדאו
צילום: אסף שילה, ישראל סאן
מומלצים
