אטיאס לראשי הערים: תנו לבנות דירות קטנות

ראשי ערים לא אוהבים שיזמים בונים בשטחם דירות קטנות, המיועדות לבעלי הכנסה נמוכה יותר, והממשלה נאבקת איתם על כך. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, המשתתף היום (ד') בוועידת השלטון המקומי במרכז הבינתחומי בהרצליה, ניצל את ההזדמנות כדי לנזוף בהם על הקשיים שהם מערימים.

• אטיאס נגד ראשי ערים: יש להם כוח רב מדי
  

"אחת הסיבות המרכזיות לעליית מחירי הדירות שאנחנו נלחמים נגדה היא שרוב הדירות שנבנות היום הן דירות גדולות של 100 מטר ויותר", אמר אטיאס. 

"באיזורי הביקוש (מרכז הארץ –ת.ג) יש רק אחוז אחד של דירות קטנות בנות פחות מ-80 מטר מבין הדירות החדשות ויש שכונות שלמות שבהן יש או חמישה חדרים או כלום, ולזוגות הצעירים פשוט אין מה לקנות".

לדבריו, "דירה קטנה זה לא אומר אוכלוסיה חלשה. אולי זה נכון בשכונות ותיקות, אבל כיום אם יש זוג צעיר שעובד ומרוויח בסדר, הוא עדיין לא צריך דירה ענקית. הוא יעדיף לשלם מיליון שקל ולא מיליון וחצי ולעבור אחר כך. הם פשוט לא צריכים דירה כל כך גדולה".

"מול האוצר צריך להיאבק בציפורניים"

שר השיכון הוסיף: "אני מבין את ראשי הערים שמתנגדים לבניה של דירות קטנות בתחומם, הם רוצים יותר מסים לעירייה ושהעיר שלהם תהנה מסטטוס גבוה יותר, אבל הזוגות הצעירים חייבים לגור איפשהו. לכן, ביולי האחרון החליטה מועצת מנהל מקרקעי ישראל שבכל תכנית בניה יהיו לפחות 20% של דירות קטנות של 80 מטר ומטה".

לדברי אטיאס, חלק מראשי הרשויות מתנגדים לבנייה בתחומם בגלל שאין להם כסף להקים מוסדות ציבור לשכונות החדשות. "בעניין הזה אני מסכים עם ראשי הרשויות לגמרי", אמר.

"יש שכונות שיש להן תכנית בנייה ואנחנו גם משווקים להן קרקע, והן לא קמות בגלל שלעירייה אין כסף לבנות גן ילדים, ולכן הגענו השבוע סוף סוף להסכמה עם האוצר לפיה תהיה מחויבות תקציבית לאפשר לרשות המקומית תקציב של 7,000 שקלים לבניית מוסדות ציבור על כל יחידת דיור בתחומם. זה לא היה קל להשיג את ההסכמה הזאת, אבל זה חשוב ביותר".

כמו כן, ניצל אטיאס את ההזדמנות כדי לגונן על ראש סיעתו אלי ישי עליו נמתחת ביקורת חריפה משום שלא הצליח להשיג תוספות תקציב לשירותי הכיבוי: "מול האוצר צריך להיאבק בציפורניים כדי להוציא מהם כל שקל", אמר. "זה לא שכששר אומר או צועק אז משהו בהכרח קורה".

אגרות והיטלים למען הקמת מוסדות ציבור

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מדובר בהחלטה של מועצת מינהל מקרקעי ישראל שהחליטה בישיבתה האחרונה ביום שני שעבר כי מעבר לעלויות פיתוח תשתיות, מנהל מקרקעי ישראל יגבה בגין כל יחידת דיור סכומים נוספים להקמת מוסדות ציבור בשטח הרשות המקומית. עוד נמסר כי ההיטל יעמוד על 4,500 שקל במרכז הארץ ו-7,000 שקל באיזורי עדיפות לאומית.

ממנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "בעקבות החלטת ממשלה שקבעה כי יש להעביר ככלל את נושא הפיתוח לרשויות המקומיות, לרשויות סטטוטוריות, העוסקות בפיתוח, ולמגזר הפרטי, למעט במקרים בהם תידרש מעורבות ממשלתית, אישרה מועצת מקרקעי ישראל כי פיתוח תשתיות בפרוייקטים של בנייה למגורים יבוצע ככלל על ידי רשויות מקומיות שמעמדן הסוציואקונומי גבוה, באמצעות אגרות והיטלים".

עוד נמסר כי "ההחלטה תיצור תמריצים ותיתן מענה לבעיית נטל הקמת מוסדות הציבור והשטחים הציבוריים מתקציב הרשויות. המימון לביצוע מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים יתקבל משיווק הקרקעות. כסף זה ייגבה מערך הקרקע שתשווק לפי מפתח של 4,500 שקל לכל יחידה שתשווק במרכז הארץ ו-7,000 שקל לכל יחידה שתשווק באזורי עדיפות לאומית."

במנהל ציינו כי "תוקם ועדת פרויקטים עליונה אשר תהיה רשאית לאשר כי במקרים בהן הרשויות אינן יכולות מסיבות שונות לבצע את הפיתוח יבצע המינהל את הפיתוח", וכי "בישובים שמעמדם הסוציו אקונומי מוגדר כחלש יותר יבוצע הפיתוח על ידי משרד הבינוי והשיכון, בכפוף לאישור ועדת הפרויקטים, למעט רשויות אשר ועדת הפרויקטים אישרה להם לבצע את הפיתוח בכוחות עצמם".

המועצה אישרה כי שיווק הקרקע יממן בניית מבני ציבור בשווי של 4,500 שקל ליחידת דיור במרכז הארץ ו-7,000 שקל ליחידת דיור באיזורי עדיפות לאומית. (למעט מקרים בהם ערך הקרקע הכולל בישובים באזורי עדיפות לאומית נמוך מגובה עלויות הפיתוח בהם יחולו כללים שונים)

כמו כן, נמסר כי "במקרים בהם אין הרשות המקומית גובה היטלים עבור פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, אישרה המועצה כי המדינה תגבה סכום מדורג, בהתאם לשיפוע הקרקע, שינוע בין 10,000- 15,000 שקל ליחידת דיור".

בהכנת הידיעה השתתפה מאיה קופרמן