אמסלם: "עם או בלי תעודה - הגרים יהודים"

הרב-ח"כ חיים אמסלם התארח בצהריים (יום ד') במרכז הבינתחומי בהרצליה והתייחס לחוק הגיור שעבר היום בקריאה טרומית בכנסת. לדבריו, הוא תמך בחוק, אך מאמין כי הוא יתייתר בסופו של דבר. "אני מאמין שבין הקריאה השנייה לשלישית, הרבנות תתעשת ותכיר בגיורי צה"ל באופן גורף", אמר, "לשם כך לא צריך חקיקה. הם הרי יהודים לכל דבר. חקיקה כזו היא מיותרת ואבסורדית".

אמסלם סיפר על תהליך הגיור הצבאי ואמר כי מדובר בבתי דין שהוסמכו לכך במיוחד, שבדרך כלל מכהן בהם גם דיין אזרחי. לדבריו, החיילים שעוברים את הגיור לא יוצאים ממנו כפי שנכנסו אליו. "הם אנשים אחרים", אמר, "המסמך של גמר הגיור הוא רק נייר פורמלי - זה לא משנה את המהות. מדובר באנשים שטבלו, מלו וקיבלו מצוות - הם כבר יהודים. עם או בלי תעודה - הם יהודים".

עוד הזכיר הרב כי התורה והנביאים הזכירו 36 פעמים שלא להונות את הגר. "כשאדם מגיע, שנים אחרי שעבר גיור, לרב, דיין או רשם נישואים, ופתאום מחריבים עליו את עולמו ואומרים שאינו יהודי - זה לא אנושי", אמר.

שיטה חדשה ופסולה

בנאומו התייחס אמסלם גם לסוגיית לימודי הליבה בחינוך החרדי. הוא טען כי בקרב קהילות המזרח היה מקובל שהרב מלמד לימודי קודש וחול בבית הכנסת. לא היו שאלות בעניין הזה.

אמסלם כי דבריו בנוגע ליציאת אברכים לעבודה עוותו. "לא אמרתי שכל האברכים צריכים לצאת לעבוד. ברור שכדי שיהיו גדולי תורה ומורי הלכה, צריכים תלמידי חכמים שיקדישו את כוחם ואונם ללימוד תורה", אמר, "אבל האם כולם יכולים לעשות זאת?

כבר נאמר ש-1,000 נכנסים למקרא ואחד יוצא לתלמוד". עוד הזכיר אמסלם את העולם החרדי בחו"ל, שעובדים לפרנסתם. הוא הבהיר כי הוא בעד תקצוב לומדי תורה - אך השיטה שבה הדבר נעשה באופן גורף - היא חדשה, ופסולה.

לדברי אמסלם, פנייתו לפוליטיקה הייתה שינוי עבורו: "הלכתי לפוליטיקה כדי להביא רבנות אחרת". הוא אמר כי הקו ההלכתי שאותו הוא מוביל הוא "כוח דהיתרא עדיף" - כלומר, מנסה להקל היכן שניתן, שזה קשה יותר מאשר לאסור, "שאת זה כל אחד יכול לעשות".

על שאלה מהקהל על דעתו בנוגע לקווי המהדרין ענה בקצרה אמסלם: "חוכמה אין כאן, תורה אין כאן". בעניין הקמת מפלגה פוליטית אמר: "הציבור כמה לפוליטיקה אחר, נקייה, שמבטיחה ומקיימת".  הוא התייחס גם למכתב הרבנים ואמר שישנה מסורת פסיקתית של "הלכה ואין מורין כן" - האם הפסיקה תועיל או תזיק? תגביר את השלום או ההפך?