בא לשכונה חתול חדש: חיות מחמד בבניין משותף

יום אחד הצטרף לבניין בו אתם מתגוררים דייר חדש: גור כלבים קטן ומתוק להפליא שאומץ על ידי אחד השכנים. חלפו השנים - ועמן גם השקט.

• איך להתמודד עם שכן שמאכיל את חתולי הרחוב
  

הכלב שבינתיים גדל נובח ומיילל בכל יום, בכל לילה ולפעמים אף לאורך הלילה כולו. קשה להירדם, קשה לישון, קשה לנהל יום שקט ורגוע. בבניין אחר, השכן מגדל על גג ביתו תרנגול נמרץ שמשכים קום ומעיר את כל הדיירים. מה עושים?

אין ויכוח על המעמד הנכבד של בעלי החיים בכלל וחיות המחמד בפרט בחיינו. רבים מאתנו מחזיקים חיות מחמד ומפתחים כלפיהן קשר עמוק של דאגה, טיפול, אהבה ומסירות. 

אולם, כאשר השכנים מחזיקים בביתם הפרטי בחיות מחמד, לא תמיד הכל מתנהל על מי מנוחות. במקרים מסוימים החזקת חיות בבית המגורים גורמת להפרעה לשכנים, אי נוחות ואף מטרד של ממש.

יללות, קרקורים ונביחות

כך למשל, ישנם כלבים שעוצמת ותדירות נביחותיהם גורמת לשכנים לאי נוחות ולהפרעה, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הלילה המאוחרות.

הדבר נכון גם לגבי חתולים המשמיעים יללות או קולות ייחום רמים. מעבר לכך, גם ריחות ולכלוך כתוצאה מהחזקת חיות בבית יכולים להוות מטרד. ישנן עילות שונות שמכוחן ניתן לתבוע את בעלי החיות במקרה של הפרעה חריגה:

מטרד ליחיד

בתביעה מכוח עילה זו יש להוכיח שהשכן שמחזיק בעל חיים בביתו עושה זאת באופן שמהווה הפרעה של ממש לשימוש סביר ולהנאה מהמקרקעין. על מנת שהפרעה תיחשב למטרד, עליה להיות ממשית, מוחשית מהותית ושאינה חולפת.

מטרד לציבור

כמו כן ניתן לתבוע מכוח עילה של מטרד לציבור אשר תכליתה היא הגנה על הציבור מפעולות המתבצעות שלא כדין ומסכנות את חייו, בריאותו, נוחותו או פעולות אשר מכשילות את יכולתו להשתמש בזכויות הכלל.

כך לדוגמא, אם שכן מחזיק בביתו מספר רב של חיות מחמד והדבר גורם לרעש או ריח רע חזק, הדבר יכול להוות מטרד לציבור.

הסעד הניתן בגין עוולת המטרד (ליחיד או לציבור) יהיה פיצויים או צו מניעה אשר יורה להפסקה מיידית של הפעולה המטרידה. יש לזכור כי ניתן להגיש תובענה על מיטרד לציבור באופן פרטי רק על ידי אדם שספג בשל כך נזק כספי.

מקרה שהתגלגל לפתחו של בית המשפט עסק בסכסוך שכנים על רקע נביחות כלב שגרמו לדייר השכן לעוגמת נפש קשה.

השופט מנחם רניאל קבע כי "אין רע בקיום כלב בבית, שכנים חייבים להשלים עם גידול כלב על ידי השכנים. שכנים אינם חייבים לסבול מטרדים של רעש. אם הכלב נובח מעבר לסביר זהו מטרד ליחיד שיש להפסיקו".

עוד פסק השופט: "אני קובע אפוא כי על הנתבעים להוציא את כלבם רק שהוא קשור והם משגיחים שלא יפריעו לשכנים הן בנביחות והן בעשיית צרכים ועליהם לדאוג שהכלב לא ינבח יותר משעה".

במקרה דומה, בית המשפט קיבל את טענתו של התובע כי נגרם לו מטרד קשה וממושך לאור העובדה שהכלב של שכנו נובח בעוצמה וללא הרף בשעות שהוא אינו נמצא בבית.

מאחר שהכלב הוצא מהדירה, קיבל התובע פיצויים בסך של 4,000 שקל בגין עוגמת נפש.

במידה שההפרעה נגרמת כתוצאה מהימצאות חיות בשטח של הבית המשותף, כמו למשל בשל עשיית צרכים, לכלוך וריח רע בגינה המשותפת או בחדר המדרגות, ניתן לתבוע גם בגין שימוש שאינו סביר במקרקעין שבבעלות משותפת.

לסיכום: גם אם נגרמת לכם הפרעה, אי נוחות או הטרדה ממושכת שמקורה בחיה אשר נמצאת בדירתו הפרטית של השכן, אין זה אומר שנגזר עליכם לסבול מרעש, מריח או מלכלוך.

החוק מעניק לאזרחים כלים מגוונים שיכולים לסייע בהתמודדות עם מצבים כאלה. אולם, כמובן, שתמיד רצוי לנסות להגיע ל"הסדרי פשרה" בנושא, אשר יכבדו הן את החיות ובעליהן והן את השכנים.