ממעלה ההר לעומק החגיגות: צאו לטיול בנצרת

גם אם קישוטים מנצנצים על גבול הקיטש מדברים אליכם וגם אם לא, בחג המולד תמצאו את נצרת בשיאה, הומה אדם והמולה. הכנסיות היפות שלה והאוכל המשובח יחכו לכם בעיר כל השנה, אבל בתקופה הזו כדאי להיזכר באחד המקומות החשובים בעולם הנוצרי, שהוא גם העיר הערבית הגדולה בישראל. הטיול מתחיל גבוה גבוה מהרכס המקיף את העיר ויורד אל תוך העיר העתיקה. הירידה הפיזית היא גם ירידה לעומקה של חשיבות העיר על פי המסורת הנוצרית. זו מספרת שכאן בישר המלאך גבריאל למרים על אחד האירועים החשובים בהיסטוריה האנושית - הולדת ישו.

• לחצו כאן לצפייה במפת המסלול (באדיבות אתר מפה)
  

איך מגיעים

כדי להגיע להתחלת הטיול (2) עדיף לנסוע בכביש עוקף נצרת, מספר 75, ולעלות במעלה הרחובות עם הסימון לכנסיית ישו הנער. רכב מאסף אפשר להשאיר בחניון בית הידידות ליד כיכר המעיין (6) שם מסתיים המסלול. 

העיר לובשת חג (צילום: חנן ישכר)

למעלה, לפני שמגיעים לכנסייה, עוברים בטיילת הרכס-נבי סעין (10). מהטיילת נפרש נוף הרי הגליל והחרמון, צפת, ציפורי ובימים יפים גם עכו. אפשר לעצור לתצפית או לעשות זאת עם סיום הטיול. אם פונים שמאלה בכיכר אחרי רחוב הטיילת מגיעים לבית ההארחה סנט מרגרט (1). לכנסייה הסלזיאנית נוח יותר להכנס בשער התחתון של הכנסייה (2), את הרכב ניתן להשאיר בחניון הכנסייה או ברחוב סלזיאן הנמצא ממש מתחת.

השגחה עליונה

כנסיית ישו הנער, השייכת למסדר הסלזיאני-פרנציסקני, נמצאת בתוך בית הספר על שם דון- בוסקו, מייסד המסדר, שהיה איש חינוך ופעיל חברתי. מהחנייה של בית הספר עולים במדרגות ומהחצר, ליד מגרש הכדורסל, נכנסים למסדרון מבריק, מרוצף אבן. בסוף המסדרון מחכה כנסייה גוטית יפיפיה שנבנתה ב- 1907. קירותיה הלבנים מוארים באור עדין החודר דרך חלונות ויטראז' ומאחורי הבמה ניצב פסל של ישו הצעיר, יפה ותמים כתמיד. הקהל מוזמן להצטרף למיסת יום ראשון בשעה 9:30 בבוקר.

הכנסייה שייכת למסדר הסלזיאני-פרנציסקני (צילום: יפעת מזרחי) 

יורדים העירה

לאחר הביקור יורדים לרחוב סלזיאן (5004) הנמצא למרגלות מתחם הכנסייה, פונים שמאלה, ומימין לבית הכחול שמספרו 4 מוצאים שער ברזל צבוע בתכלת ממנו יורדות מדרגות אל תוך סמטאות העיר העתיקה. סימן הזיהוי של המדרגות הוא מעקה המתכת הירוק, בצורת ריבועים, המלווה חלק גדול מהירידה. נתיב המדרגות, הנקרא גם רחוב 6126, מכניס את ההולכים בו לחצר האחורית של נצרת העתיקה: שכנים מציצים מפתחי בתים ישנים, לעיתים מוזנחים, שנבנו ברובם במאה ה- 18, כביסה תלויה על החבלים, וחברים שותים קפה של בוקר במרפסת. ממול בולטים הרכסים הירוקים של הרי נצרת והגלעד. את גרמי המדרגות חוצה תעלת ניקוז מבטון, זכר לימים בהם עשו חמורים עמוסי שקים את הדרך למטה.

נצרת 2000

לאחר שעוברים מצפור שנבנה מימין למדרגות יורדים דרך קצרה ופוגשים, שוב מימין, קיר משופץ שמטרתו לשמר את האבן הנצרתית המקורית. אבן זו שימשה את הבנייה העות'מנית ששרידיה, כאמור, נראים סביב. אחרי בית מספר 21, בית מכובד של בישופ יווני קאתולי, מתפתלת הדרך עד שמגיעים לחיבור עם רחוב 6116. שם, ליד בית 24, מתחילה דרך ששופצה במסגרת פרוייקט נצרת 2000, שכלל שיפוץ חזות העיר לקראת הגעת המילניום, והאפיפיור איתו. מימין נמצאת הכנסייה הפרנציסקנית, מנסה כריסטי (3), בעברית שולחן המשיח, שהוקמה בגלגולה השני ב- 1860. מסורת מאוחרת מזהה את האבן הגדולה שבכנסייה כשולחן שבו סעד ישו עם תלמידיו בעת ביקורו בנצרת לאחר שקם לתחייה. על אף שהכנסייה סגורה ניתן להתרשם מבחוץ מהפשטות המאפיינת את המבנים הפרציסקניים ואת אורח החיים של נזירי המסדר. הכניסה לאתר היא בתאום עם עמותת התיירות או בליווי מדריך.

אל שוק הכלות

בהמשך מימין, סגורה גם היא, ניצבת הכנסייה המרונית הישנה, ובמהרה מגיעים לכיכר הכניסה לשוק ופונים שמאלה. מכאן מתחיל החלק העליון של השוק הנצרתי הנקרא שוק הכלות. חנויות הביגוד האלגנטי, התכשיטים, המאפרים ומעצבי השיער היו מלאים בעבר בקליינטיות מאורסות. כאשר בעלי חנויות השוק נטשו לטובת פתיחת חנויות מערביות בקניון, לא נשארו חנויות רבות בחלק זה והפעילות בו כיום די רדומה. בהתפצלות הרחובות הראשונה ממשיכים ישר במעלה רחוב 6119 ובצומת הבא פונים ימינה ומיד שמאלה בכניסה מספר 19 (4). שם עולים במדרגות אל בית אם מנור, בית אמידים מהמאה ה- 19 שנשמר היטב. הכניסה לבית היא בתשלום נמוך יחסית, ומומלץ לבקר במקום בליווי מדריך. עם הכניסה לבית נכנסים למעשה לתוך עולם הגינונים של החברה הגבוהה של שלהי האימפריה העות'מאנית. סגנון הבנייה הובא מטורקיה והחומרים יובאו מאירופה וטורקיה גם יחד.

מי מכיר את האיש שבקיר?

בתוך הבית, בחדר השני מימין, מלבד נוף גגות הנשקף מהחלון, נמצא סמל סטטוס נוסף, מהפנט ביופיו. תקרת החדר מעוטרת בציור קיר שנשמר בשלמותו ובמלוא עוצמתו. על פי החתימה בערבית של האמן נודע כי הציור צויר על ידי הצייר המקומי סאליבה אל חאנה ב- 1889. על פי הסיפורים שכרו ליום עבודה היה לירה ובקבוק ערק. מהתקרה נראים ארבעה מלאכים שלכל אחד מהם תפקיד מהותי משלו: בינהם שמירה על האנושות, וניהול חיי שלווה ועונג. מסביב הסצינה הנוצרית המסורתית צוירו עשר תמונות מנופי הארץ והאימפריה העות'מנית.

נוף הגגות נשקף מהחלון (צילום: יאיר זיידנר) 

לאחר הביקור חוזרים כלעומת שבאנו לרחוב 6119, שם פונים שמאלה ושוב שמאלה לרחוב 6112.

בשדרת השוק נתקלים בחנויות תכשיטים, בדים ושעונים הממחישים מדוע האזור נקרא "שוק הכלות". אחרי בית מספר 14 פונים ימינה, ומיד בפינה משמאל מריחים את שקי הטבק של עאדל אבו רביע שחנותו נמצאת בהתחלת רחוב 6130. בפי המקומיים נקרא הרחוב סיבאט אל- שייח, משמעות המילה סיבאט היא שוק מקורה. המעשנים ישמחו למצוא אצל אבו רביע חפיסת סיגריות מקומיות וטבק בייצור עצמי בשקלים ספורים.

מסלול הטיול ממשיך עם סיבאט אל-שייח. בסוף הרחוב פונים שמאלה ומיד ימינה לרחוב 6098, סיבאט אל קעוואר. בתחילת הרחוב משמאל, במבנה מספר 7, נתקלים בשלט התיאטרון דיוואן אללג'ון. את התיאטרון הקים גסאן עבאס, שחקן תיאטרון הקאמרי שכיכב גם בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "המסעדה הגדולה". יחד איתו מפעילה את המקום חניתה קרולין הנדלמן שמתמחה בסיפור סיפורים.

אל המעיין

בסוף הסימטה מגיעים לכיכר משופצת הנקראת על שמו של בית הבישוף היווני-אורתודכסי (5) הגובל עם הכיכר. מתחת לברוש המתמר מתוך חצר הבית נמצאה מערה שחשפה מערכת מעברים תת קרקעיים מהתקופה הביזנטית. הביקור בבית הבישופ הוא עם מדריך בלבד. מהכיכר ממשיכים עם דרך האבן הכהה, העוברת לצד חומת בית הבישופ. כשהדרך מתעקלת ימינה פורשים ממנה ישר לדרך האבן הבהירה לכיוון כיכר המעיין. עם היציאה מהסמטאות הצפופות אל העיר ההומה, עוברים את בניין העירייה ומגיעים למתחם המשופץ של הכנסייה היוונית- אורתודוכסית.  

פנים כנסיית הבשורה (צילום: חנן ישכר)

כיכר המעיין (6), נקרא על שם המעיין ממנו שתתה מרים כאשר הגיע המלאך גבריאל לבשר לה על הולדת ישו.

על פי הכנסייה היוונית המלאך בישר את הבשורה כאן במעיין ועל כן הקימו את כנסיית הבשורה שלהם במקום אליו מתנקזים מימיהם של שלושה מעיינות שנובעים בהר. על פי הכנסייה הקתולית מרים נבהלה כשראתה את המלאך, ברחה לביתה ושם קיבלה את הבשורה מגבריאל, ולכן הקימו המאמינים את כנסיית הבשורה הקתולית המוכרת במקום בו נטען כי שכנה המערה של מרים, לא הרחק מכאן. הכנסייה היוונית הקטנה, מעוצבת באינטימיות ועושר המשולבים יחדיו. ציורי קיר ונברשות מהודרות ממלאות את החלל המרכזי וקשת צלבנית מפרידה אותו מהמפלס התחתון העתיק יותר, במקום בו מתנקזים מיי המעיינות.

צריח הכנסייה היוונית-אורתודוכסית (צילום: חנן ישכר)

מזכרת לסיום

באמצע סמטת החנויות שאין לה מוצא, בקצה הדרום מערבי של הכיכר, נמצאת התחנה האחרונה והמפתיעה ביותר בטיול.

בחנות מזכרות תמימה לכאורה, הנקראת קקטוס, מסתתר בית מרחץ עתיק (7) ויוצא דופן. גודל בית המרחץ, התכנון האדריכלי והתקופה בה פעל, מעלים תהיות לגבי האמונה הנוצרית הרווחת על פיה נצרת, בזמן הולדת ישו, היתה כפר קטן. כך, עם מסורות, אמונה וממצאים ארכיאולוגים שיכולים לחזק אותה או לכפור בה, מסתיים הטיול. ממול לחנות נמצאת תחנת מוניות בעזרתה אפשר לחזור לרכב המחכה למעלה (2), מחוץ לעיר העתיקה, ולטיילת הרכס שמעליו (10).

זמן למזכרות. השוק מתעורר (צילום: יפעת מזרחי)

למי שנותר כוח, כדאי להמשיך דרומה ברחוב 6092, אל-בישארה, לעצור בדרך באחת המסעדות המצוינות, ולהמשיך אל כנסיית הבשורה הקתולית והמסגד הלבן (7). אתרים אלו מהווים לבדם סיבה טובה להגיע לביקור בעיר. לאוהבי הקניות מומלץ לפנות לחלק המרכזי של השוק, שלא היה חלק מהסיור (8), אליו מגיעים בסמטה העולה מכנסיית הבשורה לכיוון מערב.

מידע שימושי לדרך

סוג הטיול: רגלי

מקודת מוצא: סלזיאן 4, נצרת

אורך המסלול: כ- 1.5 ק"מ

משך הטיול: 2 - 4 שעות

• עמותת נצרת לתרבות ותיירות: בניין חאן אלבאשה- דרך קאזנובה. מידע על העיר ואתריה. טל' 04-6011072. www.nazarethinfo.org/1
• הכנסייה הסלזיאנית-ישו הנער. ימים א'-שבת מ-14:00 - 18:00, בנוסף, בשבת 8:00-12:00. עדיף לתאם מראש את הביקור בטל' 04-6468954
• בית אם מנור: רחוב 6113 מספר 19. טל': 04-6455434
• מכולת הטבק של עאדל: סיבאט אל שייח, שוק נצרת. ב', ג', ה', ו' 9:00- 17:00, ד' ושבת 9:00- 14:00. 
• דיוואן אל לוג'ון: סיבאט אל קעוואר, שוק נצרת, פתוח בכל יום עד 16:00. סדנת מספרי סיפורים, יצירה בפסיפס והצגות המועלות על הבמה הפרטית של גסאן, בתיאום מראש בטלפון 04-6469413
• בית הסופר: כיכר הבישופ. סדנת מוסיקה ערבית ונגינת עוד בטלפון 04-6576322 .
• הכנסייה היוונית-אורתודוכסית: כיכר המעיין, א'- שבת 8:00-12:00, 13:00-18:00. טל' 04-6576437.
  

לטיולים נוספים היכנסו לאתר מפה