מחקר: יותר ילדים - יותר חכמים
תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים. מחקר גילה כי בניגוד לסברה הרווחת, ריבוי ילדים משפר את הלמידה שלהם. וגם: משפחות דתיות מעניקות יותר גירויים ותמיכה רגשית
האם כדי להצליח בלימודים מה שצריך זה הרבה אחים? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בר-אילן מגלה כי ילדים שלהם אחים רבים, יש יכולת למידה גבוהה יותר. תוצאות המחקר סותרות את הסברה הנפוצה שילדים ממשפחות ברוכות ילדים, חכמים פחות מכאלה שגדלו במשפחות קטנות.
בכנס "אתגרים בחינוך יהודי: חיונית, תרבותית ויהודיות", שיתקיים בשבוע הבא בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה, יציגו
פרופ' דוד צוריאל וד"ר גיטה רוקח את ממצאי המחקר שלהם, שכלל 90 משפחות - כשליש חרדיות בנות שמונה ילדים ומעלה, כשליש חרדיות עם שלושה ילדים בממוצע ושליש משפחות חילוניות עם ממוצע של 3.8 ילדים.
"במחקר הזה הפרכנו את הטענה שלילדים במשפחות מרובות ילדים יש יכולת אינטלקטואלית נמוכה יותר מאחר שלכאורה כל ילד מקבל פחות זמן עם הוריו", מסביר צוריאל. "התוצאות הפתיעו אותנו לטובה, ולמעשה מצאנו שמספר ילדים גבוה במשפחה, משפיע באופן עקיף על יכולת למידה טובה יותר".
ותודה לאחיי שהביאוני עד הלום
אז איך זה קורה שכשלהורים יש יותר כביסה, ובבית יש יותר דורשי תשומת לב - זה עושה טוב בבית הספר? כמו תמיד, בלי כוונה.
"אמנם להורים אין מספיק זמן, אבל האחים לוקחים תפקידים של ההורים ועוזרים לאחיהם הקטנים", מסביר צוריאל. "למעשה, מה שבדקנו זה תהליכי תיווך בין האחים. ישנה תאוריה של פרופ' פוירשטיין, שהתפתחות אינטלקטואלית תלויה בתיווך שמקבל הילד. תיווך זו היכולת של האדם למקד את הילד, לתת משמעות לגירויים שמוצגים לו, לעודד אותו ולהראות לו חוקיות מסוימת.
"אנחנו צילמנו את האינטרקציה של אחים במשפחות ברוכות ומעוטות ילדים. נתנו לאח גדול ללמד את אחיו הצעיר ולשחק עימו, ואת התנהגות הילדים ניתחנו לאחר מכן. גילינו ממצא מאוד מעניין - במשפחות ברוכות הילדים, באופן עקבי, האחים נתנו יותר תיווך. זה אומר שיכולת ההוראה שלהם היתה טובה יותר. הם ידעו למקד את האחים שלהם ונתנו ללימוד יותר משמעות. הם פיתחו בעצמם יכולת תיווך מאוד מפותחת וזה מרתק, כמו מורים קטנים. מה שקבע כאן לא היה העניין הדתי, כי אצל משפחות חרדיות עם מספר קטן היו ממצאים דומים למשפחות חילוניות, בשתיהן נמצאה יכולת תיווך הרבה יותר נמוכה".
לומדים ללמוד
"יש לנו הרבה סטיגמות על משפחות חרדיות, אבל אם נסתכל עליהם בלי דעות קדומות - נראה שיש שם רמה גבוהה של עזרה הדדית ולקיחת אחריות", אומר צוריאל. "ההורה החרדי נותן לילדים הגדולים שלו יותר אחריות, בעיקר מאחר שהוא צריך את עזרתו. לילדים הגדולים יש תפקיד, הם מרגישים קצת הורים קטנים ולכן הם מפתחים יכולות".
יכולת למידה הוא משהו שלא בודקים בבית הספר, שם הציונים מדברים, אבל יכולת למידה היא השלב שלפני הציון - האם אתה יודע ללמוד. "הילדים שיודעים לתווך לאחיהם, כשהם לומדים בעצמם הם
לומדים הרבה יותר טוב מאחרים", מבהיר צוריאל, "הם קולטים מיד, ומיד משפרים את התוצאות שלהם. הם יודעים ללמוד, ולהפיק תועלת מהלמידה שלהם. ילדים במשפחות מרובות ילדים, באופן טבעי - דרך ההתנהלות בבית, יודעים ללמוד".
על פי המחקר, הדת דווקא כן רלוונטית כשבודקים את רמת ההשקעה בילדים. צוריאל ורוקח טוענים כי במשפחות דתיות רמת ההשקעה של ההורים בילדים גבוהה יותר: "במשפחות עם אוריינטציה מסורתית, רמת העשרה בבית גבוהה יותר. יש יותר תמיכה בילדים, יותר גירויים, יותר תמיכה רגשית. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בזה שבעוד שאצל דתיים יש מצוות לימוד, במשפחות חילוניות נותנים את התפקידים האלה לגורמים חיצונים - כמו בית ספר או חוגים".